המועצה הארצית ממליצה להקים עיר חרדית בנגב

הוועדה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום (ג') להמליץ לממשלה לאשר את הקמתו של יישוב חרדי חדש בצפון הנגב - כסיף. היישוב, שאמור לקום בין ערד ללהבים (מדרום ליער יתיר) - מתוכנן להשתרע, בשלב הראשון, על כ-5,000 דונם ולכלול כ-10,000 יחידות דיור.

• צעד נוסף לקראת הקמת העיר החרדית כסיף בנגב
• עיר חרדית בנגב? לא תודה
  

ממשרד הפנים נמסר כי "המועצה הארצית מצאה כי יש מקום ליצירת פתרון תכנוני ייעודי לצורכי המגורים הגדולים של האוכלוסייה החרדית לרבות במסגרת ישוב חדש. המועצה סברה כי הקמת עיר חרדית בצומת תל ערד בנגב תתרום גם לחיזוק מטרופולין באר שבע ולכן המליצה על הקמת הישוב המוצע. זאת, לאחר שנבחנו שאלת התבדלות האוכלוסייה החרדית, קיבולת הבינוי המתוכן, השלכות הקמת הישוב החדש על העיר ערד, התייחסות לגן הלאומי תל ערד וחלופות תכנוניות ובכללן בתחום הפניית אזרחים לישובים עירוניים קיימים". במשרד השיכון מעריכים שיש ביקוש של כ-100 אלף יחידות דיור לציבור החרדי וכי כסיף תענה על חלק מהביקוש.

הקמת העיר החדשה היא יוזמה של עמותת "אור" העוסקת בעידוד תושבים להגירה לגליל ולנגב וביוזמה להקמת יישובים חדשים בפריפריה.

מנכ"ל האגודה, רוני פלמר, אמר ל-ynet כי "במגזר החרדי יש כל שנה 6,700 חתונות, וכיום יש מלאי של פחות מ-8,000 דירות חדשות למכירה. המשמעות היא שבעוד שנה-שנתיים יאזלו הדירות שהחרדים יכולים לגור בהם. מצד שני, יש עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות לבנייה בגליל ובנגב שאיש אינו מקים אותן בגלל היעדר ביקוש. כיוון שכך, אנחנו פועלים כדי לעודד התיישבות של חרדים בנגב. בנוסף להקמת העיר, אנחנו מעודדים מעבר של חרדים לערים קיימות, כמו נתיבות, שדרות, ערד ובאר שבע. זה טוב להם וטוב לנגב".

הנגב צריך אוכלוסייה עובדת שתחזק אותו. האם הוא זקוק לנזקקים נוספים?

"אספנו קבוצות מאורגנות של אלפי חרדים שכולם עובדים ומבוססים כלכלית ורוצים לעבור לגור שם. אנחנו בקשר עם איתן ורטהיימר שרוצה להקים גן תעשייה באזור. אנחנו בקשר עם עשרות קבלנים שרוצים לבנות שם, בגלל הכדאיות הכלכלית".

העיר הזאת די קטנה. אם כבר מקימים יישוב חרדי, לא כדאי שיהיה גדול יותר?

"כן, אבל מדובר בעיר של בנייה סמי-רוויה - בעיקר מדורגים, ולכן היא תשתרע על שטח גדול יחסית. בשלב הזה, זה השטח הכי רחב שאפשר לבנות בו כרגע".

וכיצד מגיבים השכנים הבדואים?

"מדובר באחד השטחים היחידים בנגב שאינו שטח אש ושאין עליו תביעות בעלות של בדואים והתיישבות בדואית. אנחנו בעד המגזר הבדואי ויוזמים כעת יחד אתו גם הקמה של עיר בדואית מדרום לדימונה. יש מקום לכולם".  

"הציבור החרדי לא ימהר לשם"

ומה אומרים בציבור הלקוחות המיועד של העיר? "הציבור החרדי הקלאסי לא ימהר להגיע בהמוניו אל העיירה החדשה הזאת", אמר ל-ynet רב חרדי ידוע שהעדיף שלא להיות מצוטט בשמו. "אנחנו בהחלט מעריכים את העובדה שחושבים עלינו ומנסים למצוא פתרון למצוקת הדיור של המגזר, אבל מדובר ביישוב שמרוחק ממרכז ההוויה החרדית שנמצאת במרכז ובצפון הארץ, וזאת תהיה בעיה לעבור לשם. לא ברור למה הפתרון צריך להיות לזרוק את החרדים לקצה העולם".

עם זאת, לדבריו, יש סיכוי שהמצב ישתנה וזאת "אם הממשלה תיישם את תכנית התחבורה הגרנדיוזית שלה ותהיה תחבורה ציבורית נוחה לאזור, או, לחילופין, אם יתברר שמחירי הדירות הסופיים למשפחה יהיו נמוכים מאוד – משהו כמו דירת שלושה חדרים ב-200 אלף שקל".  

יחד עם זאת, לדבריו, ניתן להעריך כי 10,000 יחידות הדיור המתוכננות לא יישארו ריקות, כיוון שיימצאו להם רוכשים משולי המגזר החרדי. לדבריו: "הציבור החרדי הקלאסי שגדל בבני ברק ובירושלים יעדיף להישאר במרכז. הם יילכו לאלעד או לקריית ספר, ואם ההקפאה תיפסק אז למודיעין עילית או לבית"ר. הם יילכו אולי לחריש (עיר חרדית נוספת המתוכננת בוואדי ערה - ת.ג) אבל לא לדרום. ואולם, בין בעלי התשובה, אנשים שרבים מהם לא גדלו במרכז סביר להניח שתהיה התעניינות גדולה יותר ושאם לא תהיה תחבורה נוחה או מחירים אטרקטיביים ביותר, מרבית הרוכשים יגיעו מקרב החוזרים בתשובה.  

מהחברה להגנת הטבע, שמתנגדת להקמת העיר, נמסר: "פיתוח ישובים חדשים, הכולל הן בניית בתי מגורים והן תשתיות נלוות נדרשות כגון כבישים, חשמל, ביוב ומים - פוגע בנוף הפתוח, מצמצם את כמות השטחים הפתוחים בבינוי צמוד קרקע בצפיפות נמוכה, קוטע את רצף השטחים הפתוחים ומוביל להרס בתי גידול ולנזק אקולוגי.

"החברה להגנת הטבע שותפה לרצון לחזק את ההתיישבות, בפרט באזורי הפריפריה אך סבורה כי ראוי להשיג יעד זה בראש ובראשונה על ידי עיבוי הישובים הקיימים. היישובים המצויים ממזרח לבאר שבע עדיין רחוקים ממיצוי הקיבולת שלהם ובחלקם אף רחוקים מגודל מינימאלי המאפשר קיום קהילה מאוזנת ועצמאית. מיקומה המוצע של העיר כסיף בלב בקעת ערד יפגע ברצף השטח האיכותי הפתוח של בקעת ערד. להקמת הישוב יהיו השלכות משמעותיות על המרחב בשל רגישותו הנופית הגבוהה וקרבתו לגן הלאומי תל ערד. ישנן חלופות במרחב ואין צורך בהקמת עיר חדשה בלב השטחים הפתוחים ובסמיכות לאתר מורשת רב, בעל ערך לכלל הציבור".