גם שחקן נכה צריך במה. התאטרון הפתוח נותן

צילום: רועי גזית; עריכה: תמר אברהם (צילום: רועי גזית, עריכה: תמר אברהם)

"אני מכיר אותם בדרך כלל על המיטות ובשלבי שיקום ופה אני רואה אותם נפתחים, פורחים, מוציאים מבפנים אם זה חיוכים, אם זה שמחות, אם זה כאב", מספר ישראל גרינברג, שחקן בתאטרון ופיזיוטרפיסט במקצועו. "כי מה זה תאטרון ? תאטרון זה לדפדף בתיקייה הפרטית שלך, בדברים הטובים ובדברים הרעים, להלביש אותן על הסצנות ולצאת איתם החוצה כדברים אמיתיים. לראות אותם על הבמה, לראות אותם נעזרים בקביים ומשחקים. לראות את הצד השני של 'אני מוגבל אבל לא נכה', כי המשפט החזק ביותר זה שמוגבלות פלוס נכשלות שווה נכות. אז הם אנשים מוגבלים אבל הם לא נכשלים, הם מתמודדים ולכן אני לא רואה אותם כנכים".

"אני קצינת נפגעים ומתעסקת המון עם פציעות ובעיקר עם שכול ומוות ולי זה עושה את האיזון הפנימי", אומרת דורית אלישע, אחת מהשחקניות בתאטרון הפתוח. ועופרה ויינגרטן מוסיפה: "צריך לצאת עם מסר גם לתאטראות אחרים לפתוח את דלתם לאנשים מוכשרים שרוצים לשחק".   

• במסגרת פסטיבל ירושלים לאמנות יעלה התאטרון הפתוח את המחזה "ברכט על ברכט" בעיבוד מיוחד ברוח אקטואלית. המחזה הינו קולאז' מוסיקלי ותנועתי מתוך מחזותיו של ברטולד ברכט בליווי קטעי המוסיקה של קורט וויל. המופע יתקיים מחר, יום שלישי, 9/3 בשעה 20:30.