"אני יושבת בכיסא גלגלים שבור מפורק וקרוע וכבר לא נוח לי. הרגלית זזה, הריפוד נקרע והברקסים לא בולמים. בכסא הזה אני לא יכולה להיות עצמאית". כך אומרת הדס אדרי, נערה בת 14 מכרמיאל, שכבר נמאס לה לחכות. הדס ממתינה
כבר כמעט שנתיים לקבל ממשרד הבריאות אישור לרכישת כיסא גלגלים חדש וממונע.
"ביקשו ממני מכתבים מהרבה גורמים," מספרת תמי, אמה של הדס. "הבאנו אישור נוירולוג ואת כל האישורים האחרים. היינו גם בהדרכה לשימוש בכיסא הממונע בבית החולים "אלין" כמו שביקשו מאתנו. למה אני צריכה להלחם? לא רואים שהילדה שלי נכה?". ב-15 ביוני 2008, לדבריה האם, הגישה המשפחה את הבקשה לכסא גלגלים חדש. או אז התחילה הסאגה שנמשכת עד היום. לדברי תמי, גורמים ממשרד הבריאות ביקרו בביתה מספר פעמים מאז קיץ 2008 - אך ללא הועיל.
"היא ילדה חכמה ונבונה וכיסא ממונע ייתן לה עצמאות", אומרת תמי. "אני רוצה שבהפסקה היא תצא לבד לחצר בלי שהפיליפינית שלה תרדוף אחריה. כשהיינו ב"אלין" היא הגיעה אליי לחדר על הכיסא הממונע ואמרה 'אמא, הגעתי לבד'. אתם יודעים איזו הרגשה אלוהית זו? איזו עוצמה זו בשביל ילד?"
הדס נולדה כפגה והיא נכה בשל פגיעה משיתוק מוחין. כיום היא לומדת בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל. "הדס ילדה מדהימה ושנונה שיודעת מה היא רוצה, והשמיים הם הגבול עבורה. היא עבדה כל כך קשה כדי להגיע לכיסא הממונע וכשאני בעצמי לא יכולה לעזור לה, אני מרגישה כמו נכה", אומרת האם תמי.
הכיסא הנוכחי, מסבירה האם, כבר אינו בר תיקון. משענת הראש שלו אינה תקינה והדבר גורם להדס לכאבי גב. בשל מצב הכסא, גופה של הדס אינו מקבל תמיכה מספקת. הרגליות להנחת הרגליים אינן תקינות וכך גם הידיות המסייעות לדחוף ולהעלות את הכיסא במדרגות.
לפי נהלי משרד הבריאות נכים כלליים (שאינם נכי צה"ל, נכי תאונות דרכים או
תאונות עבודה) זכאים לקבל מימון בגובה 75% לרכישת כיסא גלגלים. לשם כך, עליהם להגיש חוות דעת והמלצות רלבנטיות. במשרד הבריאות מסבירים כי כי הנוהל הקיים לא מגדיר פרק זמן סביר להחלפת כיסא גלגלים וכי "כל בקשה נבדקת לגופו של עניין".
ממשרד הבריאות נמסר עוד כי "במידה והפונה מבקש לקבל כסא חדש, וברשותו כסא גלגלים ישן, על הגורם המקצועי הממליץ לנמק את הסיבות להחלפתו. החלפת הכסא תאושר בהתאם לצרכים שנקבעו. בפברואר 2010 הוחלט להעביר את החומר לוועדה מחוזית לחוות דעתם".
