אוהדי הפועל ב"ש צודקים, אבל טועים / דעה
"התחושה כאילו הכתימו עיר שלמה בשבועיים האחרונים נכונה, גם אם הסיבה די ברורה". איזי עין דור חזר מכנס נגד האלימות בדרום עם עצות לגיא עזורי, אבל גם לאלונה ברקת
אין חדש תחת השמש. כנס 'בועטים את האלימות מהמגרשים' הסתיים ביום שלישי, ללא בשורות מיוחדות. גם אחרי הודעת העזיבה של אלונה ברקת, נראה כי אוהדי הפועל באר שבע לא השתנו, לפחות לא אלה שגרמו לכל פרשה אפשרית שנקשרה בהם בשנים האחרונות.
מי שחושב שעניין הורדת מכוניתו של גיא עזורי מהכביש גרם לגברת ברקת לקום וללכת, טועה. לאירוע הזה קדמו מחאות שונות ומשונות, תצוגת קללות עסיסיות ואישיות במיוחד, עימותים לפני, תוך כדי ואחרי משחקים. עזורי ידע שלאמן בבאר שבע זו לא משימה קלה, אבל גם הוא לא חשב שזה יהיה כל כך קשה.
בשבועיים האחרונים חיים אוהדי הפועל ב"ש ואולי אפילו חלק גדול מתושבי העיר כולה, בתחושה שהתקשורת עשתה בהם לינץ'. כאילו כל המדינה חושבת שמדובר בעיר שלמה שכל עניינה הוא אלימות, או משהו בסגנון הזה. יכול להיות שיש משהו בטענתם, אבל גם אפשר להבין מהיכן מגיעה הטענה הזו, לפחות בכל מה שקשור באוהדי הכדורגל.
בסרט הזה כבר היינו
ויקו חדד, שנחשב עכשיו לסוג של מושיע, ספג קללות באמצע שנות ה-90, למרות הופעה באירופה ומפגשים בלתי נשכחים מול ברצלונה. אח"כ הוא גם ספג קללות כשהפך למנהל מקצועי, כשמרקו בלבול הדריך את הקבוצה בשנה הראשונה של אלונה ברקת במועדון. גם לופא קדוש, שבאופן יחסי היה אהוד על המקומיים, שמע לא מעט מילים שלא כל כך כיף לשמוע.
על לופא זרקו ביצים, כשגם הבוס שלו באותה תקופה, אלי זינו, אכל מרורים לפני שברקת נכנסה לעניינים. ושתבינו, ישנם פרשנים שחושבים עד היום ש'רק זינו יכול להסתדר עם הקהל הבא שבעי'. ככה זה, הזכרון קצר, לא רק של האוהדים, גם של אנשי התקשורת.
גיא לוי, שחלק מהקהל מתגעגע אליו עכשיו, היה צריך להעביר את ספסל המחליפים לקצה השני של האיצטדיון בעונה שעברה, על מנת להתחמק מהקללות. זה לא עזר לו וגם הוא החליט שלא לממש את חוזהו עוד לפני פגרת הקיץ. עכשיו הגיע תור גיא עזורי, שלעניות דעתי, ייזכר כמי שעשה לא מעט טעויות, אבל גם לא מעט דברים חיוביים.
גיא עזורי עם מליקסון. ניסה להפוך אותו לסמל מקומי (צילום: עוז מועלם)
יכול להיות שהם עוד יתגעגעו לעזורי?
נכון, עזורי הביא משהו כמו 20 שחקנים חדשים, חלקם הגדול נכשל ועל הזרים אין יותר מדי מה להרחיב. בתקופתו הקבוצה שכחה את המילה 'הגנה', ובחלק גדול מהמשחקים נראתה כמו אוסף לא ממשומע של שחקנים. ובכל זאת, מאור מליקסון וליאור אסולין, פרחו תחת עזורי וזה לא ממש מקרי, כי אותם שחקנים פרחו תחתיו גם בבית"ר ירושלים.
עזורי החליט לתת למליקסון את סרט הקפטן, על מנת להפוך אותו לסוג של סמל מקומי, למרות שהוא בכלל הגיע מיבנה. סביר להניח שאם מליקסון לא היה חש מחובר כל כך לקבוצה, לא מעט בזכות סרט הקפטן, קבוצה גדולה היתה מנסה לשים עליו יד אחרי עונה כזו, אבל מאור כבר מרגיש באר שבעי.
למרות המחאות על חוסר שיתופם של שחקנים צעירים מקומיים, שניים כאלה דווקא עשו את דרכם להרכב הראשון דווקא בתקופה בה המחאה נגד עזורי תפסה תאוצה. את משה אסולין ואופיר דוידזאדה, הקפיץ עזורי בדיוק בזמן, קצת אחרי שהבשילו וקצת לפני שהם היו מתבזבזים. יוסי אלקיים חצה את הכביש למכבי המקומית, על מנת להשתפשף עוד טיפה, דומה לזהר חוגג שמשחק בקביעות בעירוני בת ים.
אבל הקבוצה המשיכה לקרטע והאוהדים בבאר שבע לא ראו את התמונה הכוללת, בצדק מבחינתם. הם רגילים לקבל את מה שהם רוצים, ולעתים נראים כמי שאף פעם אינם מרוצים. במהלך הכנס אמר ויקו חדד את שתי המילים החשובות ביותר במערכת היחסים בין האוהדים למועדון בעיר - תיאום ציפיות.
כל העולם נגדנו? לא בטוח
בבאר שבע בטוחים שהקבוצה שלהם צריכה לשחק כמו ברזיל ואם זה לא קורה, מישהו חייב לשלם את המחיר. הם בטוחים שככה זה גם בכל יתר הקבוצות ויכול להיות שיש להם קייס. הם בטוחים שהלינץ' שעשו להם גדול מזה שנעשה לאוהדי קבוצות אחרות, אבל כאן אין להם על מה להתלונן.
אוהדי בית"ר ספגו עליהום לא פחות חריף אחרי שלא עמדו בדקת הדומיה לזכר יצחק רבין ז"ל, אוהדי מכבי חיפה התמודדו עם ביקורות חריפות אחרי פרשת אמיר רנד, אלה של הפועל ת"א אחרי אדהם שביטה ואפילו אוהדי סכנין ואחי נצרת לא נשארו חייבים בעקבות העימותים במשחק ביניהן העונה. באר שבע אינה יוצאת מהכלל ואף אחד לא התכוון להכתים עיר שלמה, כפי שראש העיר רוביק דנילוביץ' הצהיר.
בכנס שמעתי מאמן ילדים במכבי ב"ש, שנחשב לאישיות בכירה בנוף הספורט המקומי, טוען שזה בסדר לקלל, אבל מעניין מה יקרה אם אחד ההורים ישמיע את אותן זמירות עסיסיות שספג עזורי במהלך משחק. מצד שני, באותו כנס שמעתי, ולא בפעם הראשונה גם את הצד השפוי של האוהדים, אלה שלמדו לקח והחליטו לנסות ולהתבגר.
בתל אביב החל תהליך שכזה, של התבגרות, לרקום עור וגידים בשנתיים האחרונות. כיום אפשר לראות את היציעים האדומים בבלומפילד, מעודדים ושרים גם אחרי פיגור וגם בצד הצהוב מתחילים לראות תופעה דומה. אולי בקרוב אפשר יהיה לראות את זה גם בירושלים וחיפה.
האוהדים המיליטנטיים של באר שבע, אלה שחושבים שכל העולם נגדם, נעים מקיצוניות אחת לשניה. שבוע אחרי שלבשו שחור וקיללו את עזורי, הם עשו צעד בכיוון הנכון במשחק מול מכבי ת"א, אבל זה לא מספיק. מה יקרה בעוד חודש או חודשיים, כשכולם כבר ישכחו מאלונה והתוצאות של ויקו יתחילו לאכזב? נקווה שכולנו נאכל את הכובע.
