הממשלה אישרה היום (א') את הרפורמה בתכנון ובבנייה,
אותה הוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כעת תמשיך הצעת החוק להתקדם במסלול החקיקה. השר היחיד שהתנגד בישיבת הממשלה למהלך היה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.
ההערות שהגיש ארדן לרפורמה לא נכללו בנוסח הצעת החוק, ולכן הוא התנגד למהלך. לאחר האישור של הצעת החוק ברוב קולות אמר שיש ברפורמה העדפה ברורה ומוקצנת של אינטרס הפיתוח והבנייה, על פני האינטרס של שמירת השטחים הפתוחים.
עיקר התרעומת של ארדן מקורה בהחלטה שלא לכלול בהרכבי ועדות התיכנון המחוזיות נציגים של רשות הטבע והגנים, בשעה שנציגים של משרדי הממשלה האחרים, דוגמת נציגי משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון - שלהם אינטרס ברור לטובת פיתוח - ישבו בוועדות. ארדן אמר שמדובר בפגיעה בוטה באיזון בין השמירה על שטחים פתוחים והאינטרס הסביבתי לבין הפיתוח ובנייה.
הוא ציין כי בסמכות ועדות המשנה לאשר תוכניות מתאר כוללניות בשטחים פתוחים - כולל (בחלוף שנתיים) כאלה הסותרות תוכניות מחוזיות קיימות בהן מעוגנים פארקים ושטחים פתוחים. כעת, על מנת לאשר תוכניות בינוי שכאלה, לא ידרש עוד אישור של רשות הטבע והגנים.
ארדן אמר כי מדובר בפגיעה נוספת של הרפורמה בשמירה על השטחים הפתוחים, לאחר שכבר הוחלט במסגרתה לבטל את הוועדה לשמירת קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים.
עוד התרעם ארדן על ההחלטה לבטל את שיקול הדעת של מוסד התכנון בדרישה לבצע תסקיר השפעה על הסביבה בקשר לתוכנית מסוימת. כמו כן, הוחלט שהשר להגנת הסביבה ושר הפנים ידרשו לקבל את הסכמת שר הפנים כי לקבוע אם תכנית מסוימת חייבת בתסקיר השפעה על הסביבה לפני יציאתה לדרך. ארדן ביקש שמוסד התיכנון יוכל לקבוע בעצמו האם לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה, ולחלופין שהשר להגנת הסביבה ושר הפנים יוכלו לקבוע זאת. בקשתו לא התקבלה.
עוד על הרפורמה:
בנוסף, קובעת הרפורמה כי אסור למוסד תכנון לקבוע שהיתר בניה מחייב אישור של גורם אחר, אך מציין חריגים שיכולים להתנות תוכניות כמו למשל משרד הביטחון, משרד החקלאות ומשרד התיירות. ארדן ביקש שגם המשרד להגנת הסביבה יחזיק בסמכות חריגה להתנות תוכניות בנייה, למקרה שפרויקטים כמו מפעלים מסוכנים, בתי זיקוק, תחנות כוח, שדות תעופה ונמלים ישפיעו לרעה על הציבור. בקשתו לא התקבלה.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", אמר כי הרפורמה הרסנית ומסוכנת, ונרקמה הרחק מעיני הציבור ובדרך של מחטף. "אנו מזכירים לממשלה ולעומד בראשה כי בג"ץ מתח ביקורת חריפה על ההליך שבו אושרה הרפורמה, וחייב אותה לקבל את הערות הציבור והמועצה הארצית ולדון בהערות אלו, עוד בטרם תועבר הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית".
גם המטה לתכנון אחראי - קואליציה של ארגונים שניהלו מאבק נגד הרפורמה - מתחו ביקורת חריפה על האישור: "הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו עוקפת שוב ושוב את כללי המנהל התקין. במקום לנהל דיון מקצועי ומקיף על השלכות הרפורמה – נחפז ראש הממשלה להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת, חיפזון שגם בג"ץ התייחס אליו בביקורת...".
ארגוני הסביבה עתרו לפני כשבועיים לבג"ץ בדרישה לעכב את אישור הרפורמה בממשלה ולאפשר עוד זמן לציבור לבחון אותה ולהגיש הערות; ביום שישי דחה בג"ץ את עתירתם.
הפסיקה באה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ביום חמישי לתמוך בהצעת החוק לתכנון ובנייה, אך מבלי לקבוע סופית את עמדת הממשלה ולאפשר דיון בהערות המועצה הארצית לתכנון וארגוני הסביבה. לאור ההחלטה הזו של ועדת השרים קבעו השופטים כי "עוצמת הפגיעה בציבור פחתה באופן משמעותי, ואינה מצדיקה את התערבותנו". יום קודם לכן, ביום רביעי, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על האופן שבו קידמה הממשלה את אישור הרפורמה, מבלי לאפשר לארגוני הסביבה ללמוד אותה ולהגיב עליה.
