שמעון ומרגלית קופשטיין הם חברים ותיקים במערך הדיור הקהילתי הראשון מסוגו בארץ. מערך הדיור מיועד לבגירים בגילאי 20 ומעלה לשם פיתוח העצמאות, היצרנות וההשתלבות בחברה של אנשים עם ליקויי למידה קשים, קשיי הסתגלות ותפקוד ומחלות נלוות (אפילפסיה, סכרת נעורים, מחלות לב, C.P ועוד).
לפני 26 שנה הקים "ניצן
חיפה" - ארגון הורים לעזרה עצמית, את מערך הדיור הקהילתי בסיוע משרד אגף השיקום במשרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי, משרד השיכון ועיריית חיפה. מדובר במודל ייחודי ופורץ דרך בשם "הכשרה בשלבים". המשמעות - קליטת חברי ניצן בדירות הכשרה למשך שנה עד שנתיים, בהתאם ליכולת הפרט. אחריהם מתבצעת יציאה לחיים עצמאיים בדירות לוויין או בדירות טיפוליות, שבהן נהנים הדיירים מעצמאות תחת פיקוח והכוונה. בחיפה קיימות 25 דירות בהן מתגוררים כחמישים חברים.
שמעון (45) המתמודד עם לקויות למידה קשות, עובד בחיפה כמחסנאי בחברת תרופות אמריקנית כבר כ-13 שנה. הוא גר בקריות ונשוי באושר. "את מרגלית הכרתי דרך חבר, היא בדיוק נפרדה מחבר שלה ואני מחברה שלי", הוא מספר. "היינו בנופש באילת מטעם "ניצן", ונוצר קליק. אנחנו אנשים עצמאיים, הולכים למכולת, משלמים חשבונות חשמל, אני עובד בשוק החופשי, אנחנו עושים חישובים כמה יש לנו וכמה אנחנו מוציאים. לפני כשמונה שנים קיבלנו בעזרת העמותה דירה מחברת "שיקמונה", שמסייעת בפתרונות דיור לאנשים שלא יכולים לקנות בתים.
"למרגלית יש חצי גוף משותק" הוא מוסיף, "ואמא שלה תמיד אמרה לה שהיא אף פעם לא תתחתן. היא הייתה מאוד מופתעת כשהצעתי לה נישואים, ומאוד שמחה בשבילנו. גאולה פרידמן, מנכ"לית ניצן חיפה, מאוד האמינה בנו. היא דחפה ועודדה אותנו כדי שנהיה מאושרים".
'ניצן' מספקת את צרכיהם בחיי היום יום: שרות כלכלי, רפואי, תרופות, טיולים, חוגים, חשמל, מים, פיקוח צוות רפואי, ביקור אם בית וכל פרט שדיירי ניצן צריכים כדי לנהל את חייהם היומיומיים. הכסף שחניכי ניצן מרוויחים בעבודתם עומד לרשותם והולך לכיסם הפרטי. את ניהול חיי היום-יום השוטפים ממנים אגודת ניצן ואגף השיקום במשרד הרווחה.
בתור נשוי ותיק אתה מעודד זוגות אחרים?
"אני מאוד מנסה לעודד, לדחוף ולתת לזוגות להאמין שזה אפשרי. אני בערך 20 שנה בניצן ומרגלית 22. אפשר להגיד שניצן זה אנחנו. האגודה עבורנו היא ממש כמו אבא ואמא. פעם-פעמיים בשבוע הם שולחים אלינו אם בית כדי לבדוק אם חסר לנו משהו, לראות שהכול בסדר, אם יש זוג שמעוניין לגור ביחד הם עוזרים ולא מפריעים לו. ניצן זה דבר מקודש".
מה אתם אוהבים לעשות יחד?
"אני אוהב לעבוד. לפעמים אנחנו מטיילים, מרגלית אוהבת לגלוש באינטרנט, לתפור ולקרוא, אף פעם לא חשבתי שהיא תצליח לעשות את כל הדברים האלו", סיפר.
מרגלית מצטרפת לשיחה בקול שקט ורגוע. "נולדתי בקיבוץ בית העמק ב- 1968, עם שיתוק מוחין CP. בגיל שנה כבר עברתי את הניתוח הראשון. הייתה לי ילדות מאוד קשה, החברה דחתה אותי ועברתי מספר בתי ספר עד שסיימתי ב"רגבים" בקריית חיים. הגעתי לניצן בגיל 18 דרך המטפלת שלי בקיבוץ, ששמעה על האגודה וכך הגעתי להתגורר בדיור של ניצן".
עד גיל 19 חיה מרגלית בקיבוץ, ולדבריה "המעבר היה מאוד קשה. לא היה לי קל להתרגל
| ביחד ולחוד |
|
| גם להם מותר. חיי המין של אנשים מוגבלים / ynet |
|
קנאה, אהבה, יחסי מין, בגידות, זוגיות, ילדים ומשפחה - כל אלו מתקיימים במרכז "לחוד וביחד" שמפעילה אגודת ניצן ברחובות, כדי לתת מענה לאוכלוסיות עם מוגבלות חברתית. "התפיסה שלהם שונה, אבל הם עדיין מבינים שזוגיות, חום ואהבה זה המתכון לאושר" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ההקלה החלה כשמרגלית הכירה עוד אנשים במסגרות דומות. "ביליתי בחברה שמבינה אותי. עד אז ביליתי רק עם המשפחה, אז השינוי היה טוב אבל לקח זמן. את שמעון הכרתי אחרי ארבע שנים".
מה עם עבודה?
"עברתי הרבה עבודות ומרכזי שיקום. לפני כמעט שנה הגעתי בעזרת ניצן לארגון "שילובים"- ארגון לאנשים עם צרכים מיוחדים, ואני עובדת אצלם במיחזור. אנחנו מצפים פחים, יוצרים דברים מקרמיקה, מלמדים אותנו צילום מקצועי, ואחר-כך מייצרים מזה גלויות. בסופו של דבר אנחנו מוכרים את המוצרים שלנו."
"בהתחלה חשבנו על ילדים", מתוודה מרגלית "אבל בניצן אמרו לנו שאם אנחנו רוצים ילדים - נצטרך לעזוב את הדיור. ההורים גם לא כל-כך תמכו, כי הם ראו שניצן זה פשוט מקלט עבורנו. ההורים שלי כבר מבוגרים וניצן זה הגורם שתומך בנו, הבנו שמשפחה יכולה להיות גם ללא ילדים".
אתם מודל לזוגות אחרים בניצן?
"הרבה אנשים רואים אותנו כזוג אוהב, שמכבד אחד את השני. למרות כל המשברים שחווינו אנחנו מכבדים אחד את השני, הולכים ביחד למשחקי כדורגל, יוצאים לבית קפה, באולינג, לטייל בטבע או סתם בעיר, חברים".
מי מבשל בבית?
"גם אני וגם שמעון.יש דברים שקשה לי לעשות, אז שמעון עוזר לי. אני יודעת לבשל הכול".
ומה שמעון אוהב לאכול?
בצחוק מתפרץ היא עונה "ממליגה".
תחביבים?
אני סורגת, מכינה גובלנים, אני מאוד אוהבת לקרוא, בדיוק סיימתי את הספר 'מלאכים ושדים'".
אחרי הפסקה קצרה היא מוסיפה "אני יודעת לדבר שלוש שפות- עברית, אנגלית וספרדית, אמא שלי אנגליה ואבא ארגנטינאי, כשאני מדברת עם אבא הוא מתקן אותי ואז אני משתפרת".
טיפ לזוגות אחרים?
"אם אוהבים אחד את השני ותומכים אחד בשני - לא משנה אם יש בעיות, העיקר שיש הדדיות ואהבה, איך אומרים? אהבה מנצחת את הכול."
יום ההתרמה לניצן יתקיים
מחר, יום ג' ה-16.3. לתרומות של עשרה שקלים ניתן לשלוח את המספר 10 ב-SMS לטלפון 6226 או בטלפון 03-5272270.
