ריגול חמור וניסיון לפגוע בבטחון המדינה - אלו האישומים הקשים התלויים נגד ענת קם, שלטענת השב"כ והפרקליטות גנבה למעלה מ-2,000 מסמכים צה"ליים סודיים כשהייתה חיילת, ומסרה אותם לעיתונאי. חומרת האישומים מתחדדת לנוכח העובדה שהנאשמת היא צעירה בת 23 מתל-אביב, כתבת באתר אינטרנט, ושאת העבירות לכאורה ביצעה בהיותה חיילת בשירות סדיר.
פרשת ענת קם - כל הדיווחים והפרשנויות:
אחרי תקופה ארוכה של מסתורין, הסיר הבוקר (יום ה') בית המשפט המחוזי בתל-אביב את צו איסור הפרסום הגורף שהיה מוטל על "הפרשה הביטחונית החמורה" - שעליה נרמז בשבועות האחרונים שוב ושוב בכלי התקשורת, ושפרטיה פורסמו כבר בהרחבה בכלי תקשורת זרים. צו איסור פרסום מצומצם עדיין מונע את פרסומם של חלק מפרטי הפרשה.
וכך ניתן כעת לפרסם: קם, עד לאחרונה כתבת בערוץ הברנז'ה של אתר האינטרנט "וואלה!", נאשמת כי במהלך שירותה הצבאי כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נווה, גנבה למעלה מ-2,000 מסמכים סודיים, בהם פקודות מבצע, סדרי כוחות ועוד. את המסמכים אלה - כולם או לפחות חלקם - מסרה לעיתונאי בעיתון "הארץ", אורי בלאו. הוא ביסס עליהם כתבות שפרסם, בהן כתבת תחקיר בנושא חיסול מבוקשים שפורסמה לפני כשנה וחצי.
ענת קם. מואשמת בהעברת מסמכים מסווגים לעיתונאי "הארץ"
קם נתונה מאז מעצרה בדצמבר האחרון במעצר בית, ובינואר הוגש נגדה כתב אישום. לטענת הפרקליטות, בחקירתה הודתה בחשדות המיוחסים לה. בלאו עזב את הארץ עוד לפני המעצר ועד כה לא שב. עד השבוע עוד התנהל מו"מ בינו לשב"כ על הסגרת המסמכים שבידיו - ולמעשה על שובו לארץ - אולם מו"מ זה "התפוצץ", ובעקבות זאת הוחלט על הסרת הצו.
בפגישה שקיים הבוקר ראש השב"כ יובל דיסקין עם עורכי העיתונים בישראל, הוא סקר את השתלשלות הפרשה, אותה הגדיר "חמורה ביותר" מבחינת הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה. הוא הסביר את הנזק האפשרי בחשש שהמסמכים, שאת מקצתם הגדיר"סופר-מסווגים", יגיעו לידי גורמים עוינים.
ב-28 בנובמבר 2008 פרסם בלאו כתבה, שדנה בחיסולי פלסטינים שביצע צה"ל ביהודה ושומרון, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. על-פי כתב האישום שהוגש נגד קם, הכתבה התבססה על חלק מהחומר שגנבה.
הכתבה חשפה בין היתר כי לאחר שורת דיונים, הוחלט בצה"ל להתעלם מהחלטות בג"ץ
ולהוציא לפועל חיסולים בהוראת בכירים בפיקוד המרכז, גם במקרים שבהם ניתן היה להסתפק במעצרם של אותם מבוקשים. על-פי הפרסום, אישרו הדרגים הבכירים בצה"ל, ובהם גם הרמטכ"ל עצמו, פגיעה בחפים מפשע במהלך החיסולים.
העיתונאי אורי בלאו. העביר לשב"כ 50 מסמכים - מתוך 2,000
לבקשת הרמטכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, פתחו השב"כ, המשטרה ומחלקת בטחון מידע בצה"ל בחקירה שמטרתה הייתה איתור המסמכים והשבתם, ואיתור המדליף. במקביל, התנהל מו"מ עם בא כוחם של בלאו ושל "הארץ", עו"ד מיבי מוזר, ובסופו הגיעו הצדדים להסכם - שבמסגרתו התחייב בלאו להפקיד מיידית בידי השב"כ "כל מסמך שעל פניו יש בו כדי לפגוע או לסכן פעילות מבצעית של גורמי ביטחון" - לשון ההסכם. בעקבות השגת ההסדר, העביר בלאו 50 מסמכים לשב"כ בספטמבר 2009. כמו כן הושמד בנוכחותו מחשבו האישי.
אולם בכך לא הסתיים הסיפור. במקביל, המשיך השב"כ לנהל חקירה, ובדצמבר 2009 נחשפה - בעקבות מה שבפרקליטות מגדירים "פעולות חקירה" - זהותה של המדליפה. התברר כי קם, ששימשה כפקידה בלשכתו של האלוף נווה בשנים 2005-2007 ואף הייתה עוזרתו של ראש לשכת האלוף, העתיקה יותר מ-2,000 מסמכים וצרבה אותם על CD. עם שחרורה מהצבא לקחה אותו עמה, והעתיקה את תוכנו למחשבה האישי.
המסמכים, ברמות סיווג שונות, כללו בין השאר תוכניות מבצעיות של צה"ל (לרבות כאלו שעדיין לא מומשו), פקודות מבצעיות של המטכ"ל, סיכומי הערכות מצב ופגישות בין גורמים מבצעיים בכירים, סדרי כוחות של הצבא, ידיעות מודיעין רגישות, סיכומי תרגילים, מסמכים לגבי תורת לחימה ואמצעי לחימה, תפיסות הפעלה של הצבא, תוכניות מגננה של פיקוד המרכז ותוכניות להתמודדות עם התלקחות בשטחים.
דיסקין הגדיר את המסמכים "סוּפּר-מסווגים", מסמכים שלדבריו כל ארגון מודיעין היה חולם לשים עליהם את ידו. "הגעת מסמכים אלו, ואף מקצתם, לידי האויב ולידי גורמי מודיעין זרים, עלולה לגרום לנזק ביטחוני חמור וממושך ולסיכון בפועל של חיילי צה"ל ואזרחי ישראל", קבע ראש השב"כ בפסקנות. "לא צריך להיות מומחה לביטחון מידע כדי להבין עד כמה יש בחומר מידע מסכן".
בחקירה התברר כי בקיץ 2008, לאחר שקם השתחררה משירותה הצבאי, היא ניסתה לעניין עיתונאי באחד מכלי התקשורת במסמכים. ואולם, אלה לא הועברו אליו - והמהלך לא הוביל לכדי פרסום. בהמשך נוצר הקשר בינה לבין בלאו, לו העבירה במהלך ספטמבר-אוקטובר 2008, לטענת השב"כ, כמות גדולה מאוד של מסמכים. מקצתם שימש אותו בכתבות אחדות שפרסם ב"הארץ". כל הכתבות הללו הועברו לביקורת הצנזורה הצבאית, ורק מה שאושר על ידה - פורסם. אחת מאלה, כאמור, הייתה העילה לפתיחת החקירה.
רק כשחקרו את קם, הבינו בשב"כ את הפער העצום שבין מספר המסמכים שהיו בידיו של בלאו - כ-2,000 - ל-50 שהסגיר. בעקבות זאת הוחלט לזמן אותו לחקירה ולדרוש ממנו להשיב את כל החומר שבידיו. ההחלטה אושרה על-ידי פרקליטות המדינה, שהאשימה את בלאו בהפרת ההסכם שנחתם עמו (קראו עוד על קרב הגרסאות בין בלאו ו"הארץ" לשב"כ ולפרקליטות).
בלאו עזב את ישראל בדצמבר 2009, בתחילה לסין ולאחר מכן ללונדון, ועד כה לא שב. עו"ד מוזר והשב"כ המשיכו לשאת ולתת על מסירת חומרים נוספים לבדיקה. אולם ל-ynet נודע כי המו"מ "התפוצץ". בעקבות זאת, הוחלט בשב"כ ובפרקליטות שלשום, יום שלישי, לבקש את הסרת צו איסור הפרסום. היום קיבל בית המשפט את בקשת הפרקליטות בעניין. לטענת באי כוחו של בלאו, אין להסרת הצו כל קשר לבלאו ולפיצוץ המו"מ. הצו הוסר, לטענתם, לפי "צו התבונה", לאחר שהדברים פורסמו ברחבי העולם.
ב-14 בינואר הוגש נגד ענת קם כתב אישום בגין ריגול חמור, על-פי סעיף 113 בחוק העונשין, הקובע כי מסירת מידע סודי ללא סמכות לאדם כלשהו, שעלולה לפגוע בביטחון המדינה, נחשבת למעשה ריגול חמור. מאז מעצרה לפני ארבעה חודשים, נתונה קם במעצר בית. עם הגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות גם להאריך את מעצר הבית של קם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה. בבקשה נטען כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתה.
התובעת, עו"ד הדס פורר מפרקליטות מחוז תל-אביב, מייחסת לקם עבירות של מסירת ידיעה סודית ללא סמכות ומתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והחזקת ידיעה סודית. לטענת הפרקליטות, היא פעלה "ממניעים אידאולוגיים". אותם סעיפי אישום מוגדרים בחוק העונשין "ריגול חמור", והעונש המרבי עליהם הוא מאסר עולם. עורך דינה של ענת קם, אביגדור פלדמן, אמר כי קם פעלה מתוך מניעים מוסריים ולא במטרה לפגוע בביטחון המדינה ולכן העבירה את הדברים לעיתונאי ולא לגורמים עוינים.
קם טרם התייחסה בבית המשפט לאישומים, אולם לטענת הפרקליטות, היא הודתה בחקירתה בחשדות המיוחסים לה. מנגד, העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" דיווח כי היא מכחישה את החשדות.
העיתונות הזרה, כמו גם בלוגרים בישראל ובעולם, עסקה בהרחבה באישומים נגדה במהלך השבועות האחרונים. הפרקליטות מתחה היום בבית המשפט ביקורת נוקבת על התנהלות זו: "באופן שלא כאן המקום להתייחס לחומרתו, הועברו שלא כדין פרטי הפרשה לידיעת כלי תקשורת זרים בידי גורמים אינטרסנטיים, שביטחון המדינה ושלומם של אזרחיה אינם נר לרגליהם".
בפרקליטות דחו את הביקורת הנרחבת שהוטחה בה בגלל התעקשותה למנוע עד כה את פרסום פרטי הפרשה, אף שהם פורסמו כבר במלואם בחו"ל. "האיסור היה חיוני כדי למצות את האפשרות להגיע להחזרת המסמכים שנגנבו, ולמנוע שיבוש חקירה", נמסר ממשרד המשפטים.
קם החלה את עבודתה ככתבת ב"וואלה!" בקיץ 2007, וסיקרה את תחום התקשורת. לפני כחודש (זמן רב לאחר מעצרה) דווח כי היא יצאה לחופשה ללא תשלום וככל הנראה סיימה את דרכה באתר.
Read this article in English
