שתף קטע נבחר

דה סילבה: "אודה לאלוהים אם אקבל אזרחות"

דגלאס דה סילבה סוגר שש שנים בישראל ומקווה לצאת לאירופה עם אליפות: "מגיע לנו יותר מלחיפה". על האוהדים: "אין קהל כזה בעולם, חושב רק עליהם לפני הדרבי". צפו בראיון חגיגי עם הברזילאי הכי ישראלי שיש

רגע לפני היישורת הבאמת אחרונה של העונה, מסכם דגלאס דה סילבה שש שנים בישראל בראיון חגיגי ל-ynet, לכבוד יום העצמאות במסעדת 'קאזה דו ברזיל' בראשון לציון. הבלם הברזילאי של הפועל תל אביב עוד לא חגג עצמאות עם נפנופים בפארק, אבל יוצא לראות את הזיקוקים ומבהיר: "יום העצמאות בברזיל זה יום חג, אבל לא עושים משהו מיוחד. אצלכם זה משהו יותר גדול, אתם יותר פטריוטים".

 

דה סילבה הגיע ארצה בגיל 20 להפועל כפר סבא של אלי טביב וגבי קצרה. שש שנים מאוחר יותר הוא אחד השחקנים המצטיינים בהפועל ת"א, מועמד לחמש קבוצות לפחות באירופה ומקווה לצאת לחו"ל עם תואר ראשון בקריירה. "אני עושה עונה טובה מאוד השנה", אמר הבלם, "ומקווה מאוד שבשנה הבאה אהיה באירופה. אני רואה את עצמי משחק בחו"ל ומשחק טוב גם".

 

העונה, לצד משחקים מדהימים בהגנה, מצא דה סילבה את הרשת חמש פעמים והספיק גם לבשל: "זה השיא שלי בישראל, וגם כבשתי פעמיים בדרבי, שאין הרגשה יותר טובה מזה. לראות את האוהדים שלנו קופצים עד השמיים אחרי המשחק ואת הצהובים יוצאים עצובים מהאצטדיון זו ההרגשה הכי טובה שיש.

 

"התחברתי להפועל, שזה מועדון שנתן לי הכל, ואני מחזיר את מה שאני יכול במגרש. ברור שאנחנו השחקנים מדברים על זכיה בדאבל, זה תלוי רק בנו. אם ננצח את כל המשחקים שנותרו לנו עד לתום העונה, ניקח גביע ואליפות. בוודאי שזה אפשרי לנצח את כל המשחקים שנותרו, אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה בכל מגרש, אנו לא מפחדים מאף אחד".


דה סילבה. "אתם חמים וחברותיים. אני מרגיש פה בבית" (צילום: עוז מועלם)

 

"כל הקבוצות רוצות להרוס את האליפות להפועל"

לקראת משחק העונה בקריית אליעזר, הבלם לא מתרגש ודווקא מאמין שהאליפות לא תוכרע בחיפה: "גם אם נעשה שם תיקו זה לא סגור, וגם אם ננצח יש עוד משחקים קשים וכולם רוצים להרוס את האליפות להפועל. מכבי ת"א ובית"ר ירושלים לא מסתדרות איתנו כל כך טוב, בייחוד מכבי אחרי שניצחנו אותם פעמיים הם יבואו מולנו חמים. אם ננצח בחיפה, זה יעשה את הדרך לאליפות קלה יותר, ואם נפסיד, הסיכוי לאליפות יהיה קטן מדי.

 

"נבוא במטרה אחת - לנצח. אנחנו יכולים לעשות את זה, זה לא בשמיים. צריך לנצח שם מתישהו. הגענו עד פה, ועכשיו יש לנו חודש אחד להתרכז ולעשות הסטוריה בהפועל".


דה סילבה. "אין הרגשה יותר טובה מלכבוש בדרבי" (צילום: אלי אלגרט)

 

באופן אישי, דה סילבה קרוב מאוד לתואר ראשון בישראל: "בשנה שעברה הייתי הכי קרוב שאפשר לאליפות, ובמשחק אחד בחיפה פספסנו את זה. כנראה ששנה שעברה הגיע להם, אבל השנה מגיע לנו יותר, אנחנו משחקים כדורגל יותר יפה ואטרקטיבי. אם לא נביא תואר למועדון השנה זו תהיה אכזבה גדולה לכולם, כי השקיעו המון כסף ונתנו לנו כל מה שרצינו.

 

"אני מעדיף שלא לחשוב על זה שלא ניקח כלום העונה כי זה עושה לי כאב ראש, עדיף לדבר על זה שיש סיכוי לדאבל. מגיע לאוהדים שלנו, שלא ראיתי קהל כזה אפילו בברזיל. הם מעודדים אותנו לא משנה מה, לא ראיתי דבר כזה בעולם. הם כל כך חמים שאני כבר חושב על הדרבי וחושב רק עליהם. לא מעניין אותי שלוש נקודות ולא שום דבר אחר, רק איך לשמח את האוהדים".


דה סילבה והפועל ת"א ברוסיה. "לא הייתי מסוגל לנשום שם" (AFP)

 

"כשהגרלנו את קאזאן, חשבתי 'איזה מנחוסים אנחנו'"

דה סילבה מציג השנה עונה נהדרת לא רק בליגה, כשגם באירופה הוא היה אחד מעמודי התווך של הקבוצה בדרך אל שלב הנוק-אאוט בליגה האירופית. "לא רק אני הייתי טוב", הוא מצטנע, "הגענו למצב שלא היה שחקן אחד במקפיין שאפשר להגיד שהיה רע. המשחק שאקח איתי זה את ה-0:3 מול ראפיד וינה בחוץ, קשה לי להאמין שניצחנו שם בתוצאה הזו. גם בבית לא חלמנו על 1:5, למרות שידענו שבבלומפילד אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה".

 

"בשלב הנוק-אאוט כל הקבוצות רצו לקבל את הפועל", המשיך הבלם, "ואנחנו נפלנו על הגרלה סתמית. כשהגרלנו את קאזאן חשבתי 'איזה מנחוסים אנחנו', ועדיין, אם לא מזג האוויר, אני חושב שהיינו יכולים לעבור אותם. אם היינו משחקים שם בקיץ, בטוח שלא היינו מפסידים 3:0, אולי 1:0. באופן אישי, לא הייתי מסוגל לנשום שם. זו פעם ראשונה שלי במזג אוויר של מינוס 19 מעלות, כאב לי כל הגוף כל פעם שרצתי. רציתי לתת פס וכאבה לי הרגל, זה היה בעייתי מאוד. בכל זאת, עשינו התקדמות יפה באירופה, עם נצחונות טובים, ולא סתם כל הסקאוטים באים עכשיו לראות אותנו".


דה סילבה וגוטמן. "אלי הכי מתאים לנבחרת ישראל" (צילום: אלי אלגרט)

 

ואכן, בעקבות המסע הנפלא באירופה, דה סילבה מבוקש על ידי קבוצות מגרמניה, צרפת, יוון וברזיל, וצפוי לעזוב בעונה הבאה את האדומים, שירוויחו ממכירתו כשלושה מיליון אירו. "אני מרגיש מצוין עם זה שעוקבים אחריי, זה חלום של כל שחקן לשחק באירופה, בוודאי שבקבוצות גדולות. בינתיים אני בהפועל, ולא יודע מה יהיה איתי, אין שום דבר בטוח בכדורגל".

 

על עזיבה אפשרית שלו יחד עם השחקנים המובלים בקבוצה כמו וינסנט אניימה, איתי שכטר, גילי ורמוט ואביחי ידין, אמר דה סילבה: "אם כל אלה ייצאו לאירופה זה יכול לפרק את הקבוצה, אבל אני לא חושב שכולם ייצאו במכה אחת. מדברים על זה שכולם יעזבו, אבל בסוף יעזבו פחות. מה גם, שמועדון גדול כמו הפועל ת"א עם טביב ומוני הראל ידע להסתדר. אם ימכרו את שכטר או ורמוט, שהם חשובים מאוד לקבוצה, בטוח שהם יביאו שחקנים אחרים. אולי הם לא יהיו ברמה שלהם כי זה קשה, אבל כאלה שיוכלו למשוך את הקבוצה קדימה".


דה סילבה עם שכטר. "איתי חשוב מאוד לקבוצה" (צילום: אלי אלגרט)

 

"קצרה וטביב מתאימים להפועל; גוטמן מאמן אירופי"

בכלל, על טביב, קצרה והראל יש לו רק דברים טובים להגיד: "טביב וקצרה מתאימים מאוד להפועל, הם חושבים רק על טובת המועדון ואני מחזיק מהם. ביחד עם הראל, שהוא בנאדם מדהים עם לב גדול, הם מצליחים מאוד עד כה".

 

דה סילבה בחמיא גם לגוטמן, שהאריך את חוזהו בהפועל בעונה נוספת: "הוא המאמן שהכי מתאים היום לנבחרת ישראל. הוא לא מאמן ישראלי, הוא אירופי. את ההוראות שהוא מעביר לנו באימונים הוא לומד ממנצ'סטר יונייטד ומברצלונה, מועדונים עם כוכבים גדולים שמשקיעים בהם מיליארדים ואנחנו מקבלים את אותן ההוראות שהם מקבלים. זה אולי מצחיק לפעמים, אבל זה מה שעושה את הקבוצה שלנו השנה למה שהיא".


דה סילבה והחברים חוגגים באירופה העונה (רויטרס)

 

"מרגיש בישראל בבית"

דה סילבה הוא הברזילאי הכי ישראל שיש, אבל כמו שזה נראה הוא לא יזכה ללבוש את המדים של הנבחרת הלאומית. "בכל מדינה זה כבוד לשחק בנבחרת, בוודאי במדינה כמו ישראל שאני מאוד אוהב.

אם הייתי מקבל אזרחות ויכול לשחק בנבחרת, הייתי אומר תודה רבה לאלוהים ששלח אותי לפה. אם לא, עדיין צריך להגיד תודה רבה ולהמשיך הלאה.

 

"התחברתי לישראל, ואוהבים אותי פה. בהתחלה היה לי קשה כי לא דיברתי את השפה ולא הבנתי למה כל הזמן נראה שהישראלים עצבניים. אחרי שנה התחלתי ללמוד עברית והבנתי שכולם פה ככה ואי אפשר לשנות את זה. במלחמות אף פעם לא פחדתי. במלחמה הראשונה אמא שלי בכתה בברזיל, ביקשה שאני אחזור. אמרתי לה 'תהיי רגועה, כל הרעש שהעולם עושה זה לא האמת'. אחרי המלחמה הראשונה, הלך הפחד של מלחמה. לכל מי ששואל אותי אני מסביר שאפשר לבוא לפה בעיניים עצומות, שאין ממה לדאוג. האווירה בישראל היא כמו בברזיל: אנשים חמים, חברותיים, האוכל טוב, אני מרגיש פה בבית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דגלאס דה סילבה
צילום: עוז מועלם
מומלצים