"לכל עונה ביפן יש את הקסם שלה", כתבה סיי שונגון (Sei Shonagon), סופרת יפנית מהמאה ה-10 באנתולוגיה "ספר הכר".
עונות השנה המובחנות של יפן הם
נושא כתיבה מרכזי בספרות היפנית. סופרים ומשוררים מרבים לתאר את ההבדלים בין העונות, את הצבע והריח המשתנים בין עונה לעונה והגורמים לנו, בני האדם, תחושות של התרגשות והתפעמות מסוג אחר. אבל האביב שפוקד את הארכיפלג היפני בחודשים מרס עד מאי, הוא ללא ספק העונה האהובה במיוחד ביפן.
ממש כמו אצלנו, האביב מביא עמו תחושה של התחלה חדשה שבאה לידי ביטוי בפריחה ובלבלוב של העצים והפרחים. יפן מפורסמת בפריחת הדובדבן המתרחשת
בשיאה בתחילת אפריל במרכז יפן, וממשיכה גם במאי בצפון המדינה. בטלוויזיה היפנית עוקבים באדיקות אחר קצב הפריחה באזורים שונים ביפן, ויפנים ותיירים רבים נוהרים לאזורי הפריחה כדי ליהנות מפיקניקים בצילי העצים.
התיירים נוהרים. פריחת הדובדבן (צילומים: אפרת שטמלר)
אבל הדובדבן בהחלט אינו המאפיין היחיד של האביב היפני. חודש מאי הוא למעשה שיאו של האביב, המכונה ביפנית "Shinryoku no Kisetsu" - "העונה של הירוק החדש". הלבלוב של עלי העצים הירוקים ומזג האוויר האידיאלי בעונה זו (ממוצע של 23 מעלות) הופכים את יפן ליעד נפלא לטיול בתקופה זו של השנה.
לא רק העצים מלבלבים באביב ביפן. כדאי לבקר בשדות התה המרהיבים שלה, שמתעוררים לפריחה מחודשת בעונה, ולטעום מהתה הטרי שנקצר ממש בעונה זו. ביפן נקצרים עלי התה בארבע תקופות שונות במהלך השנה, ממאי עד אוקטובר. התה שנקצר בחודש מאי נקרא "תה חדש", כיוון שאלו עלי התה הראשונים שנקצרים בשנה. לתה של חודש מאי יש טעם רענן וארומטי במיוחד, והיפנים מספרים שמי ששותה את התה החדש של מאי - יתברך בבריאות טובה למשך שנה שלמה.
התה הירוק היפני והתה האנגלי השחור הם זנים שונים של אותו הצמח, אך מקורו של הראשון מסין, ואילו השני הגיע מהודו. לשני סוגי התה הללו מרקמים וטעמים שונים זה מזה.
ביפן פותחה שיטה מיוחדת ההופכת את טעמם של עלי התה למתוק יותר, על ידי הגבלת כמות אליו נחשפים שיחי התה. טעמו של התה והארומה שלו משתנים גם בהתאם לאופן בו נקטפים העלים. קטיף העלים על ידי מכונה הוכח כמשפיע לרעה על טעמו של התה, וכדי להגיע לטעם המושלם, ישנם עדיין מגדלי תה ביפן שקוטפים את העלים באופן ידני. קטיף התה הידני הפך לנדיר בשנים האחרונות ביפן, מכיוון שהוא דורש כוח עבודה רב ומייקר את התה, אך התוצר הסופי מעודן בהרבה וזוכה לביקוש רב.
ירוק בעיניים. גן מקדש Daitokuji
קיוטו, בירתה העתיקה של יפן והמרכז התרבותי וההיסטורי של המדינה גם כיום, היא העיר שבה נזרעו זרעי התה הראשונים שהובאו מסין, אי שם במאה ה-12. קיוטו מוקפת באזורים המתמחים בגידולי תה, שבהם ניתן גם להתנסות בקטיף של עלי תה בחודשים מאי עד יולי. בקיוטו גם חנויות המתמחות בתה בהן ניתן למצוא אינספור סוגים של תה מאזורים שונים של יפן.
חודש מאי ביפן הוא גם חודש של פסטיבלים צבעוניים החוגגים את עונת התחדשות. בכל חודש מתקיימים ביפן אירועים המזמינים את המטיילים, ואת המקומיים כאחד, ליהנות מפן נוסף של ארץ השמש העולה.
אחד הפסטיבלים המרשימים של חודש מאי הוא פסטיבל סאנג'ה (Sanja Matsuri), המתקיים בטוקיו:
האלים המקומיים של מקדש אסקוסה Asakusa יוצאים כדי לברך את המאמינים, ולהודיע כי יגנו עליהם גם בשנה הזו, וכך, למשל, ניתן לראות ברובע אסקוסה את האלים כשהם נישאים בתוך מקדשים ניידים מרהיבים, בתהלוכה הסובבת את מקדשי המקום. זו הזדמנות נהדרת ליהנות מאמנות של ריקוד ומוזיקה יפנית עממית מהמאה ה-12, המוצגת באירוע זה.
פסטיבל נוסף המתקיים בקיוטו במאי הוא פסטיבל הוליהוק (Hollyhock). הפסטיבל השנתי הוא אחד משלושת הפסטיבלים הדתיים הגדולים של הבירה העתיקה. בפסטיבל זה מתקיימת תהלוכה יפהפיה של מרכבות המקושטות בפרחי החוטמית (Hollyhock) הנקראת ביפנית Aoi.
אחד מהפסטיבלים הגדולים בקיוטו. פסטיבל הוליהוק (צילום: אברהם קביליו)
התהלוכה משחזרת את מצעד המשלחות שהעבירו לקיסר מנחות במאה העשירית לספירה, והמשתתפים בה לבושים בבגדים בסגנון התקופה ופניהם צבועות בלבן, בהתאם למנהג העבר. הדמות המרכזית של התהלוכה היא אישה רווקה, שנבחרת מכל בנות העיר, ומולבשת בקימונו מרהיב בעל 12 שכבות ששוקל 30 קילוגרם. הפסטיבל יתקיים ב-15 במאי בארמון הקיסר בקיוטו.
טורניר הסומו המתקיים
ביפן בחודש מאי, הוא סיבה מצוינת נוספת לטיול במקום. אירועי הסומו מתקיימים חמש פעמים בשנה. הטורניר השלישי של השנה מתקיים בחודש מאי (22-8.5). הוא מתקיים באולם הסומו האגדי של טוקיו ששמו Kokugikan הנמצא ברובע Ryogoku. כדאי להזמין כרטיסים מראש.
צריך שלושה לסומו. אפרת שטמלר עם שני מתאבקים (צילום: אפרת שטמלר)
גם אם לא הצלחתם להשיג כרטיסים, כדאי לשוטט באזור האולם ורובע Ryogoku. בשכונה זו מבלים מתאבקי הסומו את רוב זמנם, מכיוון ששם נמצאים אולמות האימונים שלהם, או כפי שהם נקראים בעגה המקומית "אורוות סומו". לראות מתאבק סומו לבוש בבגד יפני מסורתי, Yukata, רוכב על אופניים, אוכל במסעדה או נכנס לחנות מקומית אינו מחזה נדיר בתקופה שבה מתקיים הטורניר בטוקיו. ואם תבקשו יפה ובנימוס, אולי הם אפילו יסכימו להצטלם
איתכם.
