לונדון מחכה לו: הממלכה בוחרת מנהיג
בראון נערך למפלה, קמרון מקווה לרוב מוחץ, קלג עשוי להיות לשון המאזניים - ואולי דווקא מיליבנד ייצא גדול. אבל ביום שאחרי, ממש כמו אצלנו, ייתכן שגם הבריטים לא יידעו את מי בעצם בחרו
בריטניה בוחרת - הכותרות האחרונות ב-ynet:
- בראון ובלייר לתומכי השמאל: חזרו הביתה
- מנדט ישראלי: איך הצביעו הבריטים שלנו?
- הלייבור רומז: הצבעה לקלג תחסום את קמרון
- גם העיתונות הבריטית נגד בראון
שיטת הבחירות של בריטניה יצרה הלכה למעשה משטר שבו שתי מפלגות מחליפות ביניהן את השלטון. מה שהחל כמרוץ בין מנהיג הלייבור, ראש הממשלה גורדון בראון, למנהיג השמרנים, דיוויד קמרון, הפך לקרב תלת-ראשי כשראש המפלגה הליברל-דמוקרטית, ניק קלג, הצליח למנף את העימותים הטלוויזיוניים הראשונים בתולדות המדינה ולעקוף את מפלגת השלטון בדעת-הקהל.
הקלפיות נפתחות הבוקר בשעה 6:00 בבוקר (שעון בריטניה) והאחרונות שבהן ייסגרו בשעה 21:00. תוצאות האמת בכל מחוז צפויות להתחיל התפרסם עוד לפני 22:00 ולהימשך אל תוך הלילה. 22 מתוך 650 מחוזות בחרו לספור את הקולות רק בבוקר יום שישי.
מאבק תלת-ראשי. בראון, קלג וקמרון (צילום: AP)
בבריטניה נהוגה שיטת בחירות מחוזית, ולכן מועמד חייב לזכות ברוב הקולות במחוזו כדי לזכות בכל הקופה, ואילו אחוזי התמיכה הארציים הם כמעט חסרי חשיבות. סקרים מנבאים ניצחון לשמרנים אך ללא הכרעה ממשית, משום שקמרון וחבריו לא צפויים לזכות ברוב של יותר מ-50 אחוזים בפרלמנט. הליברל-דמוקרטים אמנם זוכים למקום השני בסקרים הארציים, אולם בגלל השיטה המחוזית הם צפויים להתברג רק למקום השלישי במספר המושבים בבית המחוקקים, אחרי הלייבור.
ממשלת מיעוט, אחדות או "ברית מפסידים"
במערכות הבחירות הקודמות נרשמה ההכרעה כבר בלילה, כפי שאירע בניצחון הלייבור ב-2005. אולם סקרים מלמדים שאף מפלגה לא צפויה לזכות הפעם ברוב מוחץ - לראשונה מאז 1974. בתרחיש כזה, גם כאשר יוכרז הרכב הפרלמנט הבא עדיין לא ניתן יהיה לקבוע בוודאות מי ינהיג את הממשלה החדשה.
בימים האחרונים עסוקים הפרשנים הבריטים בשאלה כיצד תראה הממשלה החדשה לנוכח האי-ודאות הצפויה. התרחיש הסביר הוא ממשלת מיעוט בראשותו של קמרון, שתזדקק לתמיכת המפלגות הקטנות מהצבעה להצבעה כדי למשול ביציבות. גורמים באופוזיציה טענו שבמצב כזה יכריז קמרון על בחירות חדשות בתוך שנה בתקווה לשכנע את הבוחרים להעניק לשמרנים רוב בפרלמנט. 
עם זאת, קלג יוכל לטרוף את הקלפים אם יחליט לנצל את מעמדו כלשון המאזניים בפרלמנט כדי לחבור ללייבור וליצור את "ברית המפסידים". תופעה זו מוכרת היטב לבוחרים בישראל, שבשנה שעברה הפכו את קדימה למפלגת הגדולה בכנסת, אולם גוש מפלגות הימין הצליח לחבור יחדיו כדי ליצור קואליציה. פרשנים מעריכים שבמצב כזה קלג ידרוש מהלייבור לסלק את בראון ולמנות מנהיג חדש, ככל הנראה שר החוץ, דיוויד מיליבנד.
אפשרות נוספת היא ממשלה משותפת לשמרנים ולליברל-דמוקרטים. שתי המפלגות אמנם חלוקות בנושאים מרכזיים, לרבות שינוי שיטת הבחירות, וההערכה היא שממשלה כזו לא תאריך ימים. תרחישים אחרים ופחות סבירים הם שהשמרנים יצליחו לזכות ב-326 מושבים או יותר בפרלמנט וכך יזכו בממשלה יציבה, או שהממשלה החדשה לא תצליח לתפקד ותכריז על בחירות בתוך חודשים ספורים.
אז מה צפוי ביום שלאחר הבחירות?
בישראל מטיל נשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב קואליציה. בבריטניה זה תפקידה של המלכה, אליזבת ה-2, אם כי ישנם הבדלים מהותיים המעניקים סמכויות גם לראש הממשלה המכהן, ובמקרה הזה בראון.
אם מפלגת השלטון זוכה לרוב בבחירות היא למעשה ממשיכה לכהן בתפקידה מבלי להקים ממשלה חדשה. אולם אם היא מפסידה בבחירות, ראש הממשלה לרוב מתפטר כדי לאפשר למלכה להכריז על מנהיג המפלגה הגדולה בפרלמנט החדש כדי להקים ממשלה בראשותו. פירושו של דבר שעד שבראון לא יתפטר - אם אכן יפסיד בבחירות - למלכה אין תפקיד ממשי בהליך הדמוקרטי.
הפרלמנט החדש יתכנס למושבו הראשון ב-18 במאי. אם בראון יפסיד בבחירות, כצפוי, ויסרב לוותר על מושכות השלטון יהיה זה תפקידם של המחוקקים להדיחו. במקרה כזה תופיע המלכה בבית התחתון ב-25 במאי ותציע לחבריו לערוך הצבעת אי-אמון כדי להדיח את הממשלה היוצאת. אם ההצבעה תאושר, תורה המלכה למנהיג המפלגה הגדולה להרכיב את הממשלה הבאה.
