שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    במדינת הזייפנים
    בישראל מזייפים מעל ומעבר לממוצע העולמי: תרופות, מזון, ג'ינס, חולצות לקוסט וכל מה שאפשר, והפגיעה אינה רק ביצרנים ובזכיינים אלא גם בבריאותינו ובהכנסות המדינה. איך נמנעים מרכישת אלכוהול מזויף, איך מזהים במידת האפשר, מוצר מזויף ומה הקשר בין סחורה מזויפת לפרשת הולילנד
    לילה אחד, הצעירים יצאו למועדון. האלכוהול בפנים היה יקר מדי, אז הם רכשו אותו בפיצוציה שנמצאת מרחק צעדים ספורים משם. השכרות לא היתה שונה בהשפעותיה, אבל כאב הראש היה נסבל פחות מהרגיל וההקאות לא איחרו להגיע. כעבור פחות מ-24 שעות הכל נשכח אבל הגוף זוכר. האלכוהול שמכרו להם היה מזויף. אחרת איך תיתכן כוס וודקה בשקלים בודדים? וגם אם אלכוהול רגיל עשוי לגרום לכל התופעות המנויות לעיל כולל עילפון, אלכוהול מזויף יעשה בכם שמות טוב יותר.

     

    זיוף נראה דומה למקור, ועולה פחות כסף, אז מה רע? אבל כשזיופים עלולים לפגוע בבריאות, זה רע למדי. מוצר מזויף גואל עצמו משררת המדינה ופיקוחיה ועל כן הוא עשוי להירקח בחובבנות, ובטח שנקי מפיקוח - משמעו מלוכלך בייצור.

     

    "לפי הערכות שלנו, שוק המוצרים המזויפים בישראל מגלגל כמיליארד שקלים מדי שנה", אומר עו"ד טל יצחק רון ממשרד טל רון, דריהם ושות' המתמחה במשפט מסחרי וקניין רוחני ומייצג יבואני מותגים. "בעולם, זיופים מהווים 7% מתעשיית המוצרים, ופה 10%. ואלכוהול מזויף הוא מוצר נחות שצופן סכנה בריאותית לטווח הארוך. הוא עשוי להכיל גם חומרי צבע וריח לא מוכרים, ותנאי הייצור לא תמיד סטריליים במזקקות הפיראטיות".

     

    הזיוף עלול להיתקל בארנקכם בכל מקום. ישנם זיופים שדומים למקור כתאום האבוד שלו. ואם אתם לא נוהגים לצבור בקבוקים ישירות מהיבואן הרשמי, אלכוהול מזויף עשוי לזרום בנתיבים רבים אל הקיבות שלכם. "בארים, פיצוציות, קייטרינג בחתונות", מסביר עו"ד רון. "תופעת הריפילינג היא הדרך הנפוצה ביותר. הבקבוק הריק חוזר לאולם השמחות, ומשם מועבר למזייפים. בעיקר קל לזייף כך וודקה כי לא תמיד מבחינים בהבדלי הטעם. יש שיתוף פעולה פעיל או עצימת עיניים של בעלי ברים ומסעדות שרוכשים אלכוהול מגופים לא רשמיים או מעבירים הלאה בקבוקים".

     

    הקושי של הצרכן בזיהוי הזיוף מתעצם לנוכח העובדה שאפילו כשהבקבוקים מקוריים לגמרי, יש בישראל מי שיזייף בהם משהו, נניח תאריך התפוגה. הסיבה לזייפנות היא שהרווח במכירת זיופי אלכוהול גבוה מאוד וקל להתפתות. מי שפועל נגד הזיופים בחורמה הם היבואנים. המדינה מתערבת במכס, וגם בדמות יחידת קציני קניין רוחני, חלקיק מהיחידה הארצית לפשיעה הכלכלית, שמטרתה ללכוד את החשודים ולבנות נגדם תיק על עבירות פליליות: זיוף, מרמה, רשלנות, העלמת מס ובריאות הציבור. יתווספו לזה גם עבירות על חוק זכויות יוצרים ופקודת סימני מסחר.

     

    אנשי היחידה הם אלה שלכדו במושב במרכז הארץ רשת ארצית שעסקה בזיוף והפצה של ויאגרה וסיאליס, שנהגו לפרסם בעיתון מודעות בסגנון "הגלולה המקורית עד הבית". הם גילו חלקי חילוף מזויפים לרכב, ספרות משפטית מועתקת ומעבדות לזיוף דיסקים, ולאחרונה חשפו בדרום ת"א מתפרות שמזייפות חולצות מותגים.

     

    "יבואני מותגים מאתרים את המזייף ומבקשים מאיתנו להוציא צו מניעה", מסביר עו"ד רון. "אנחנו עושים פשיטות דרמטיות עם שוטרים ומאבטחים ונדהמים לגלות כמה שוויסקי מזויף נראה דומה למקורי, למרות שגם מצאנו בריזרים עם שגיאות כתיב. הבעיה היא שלמשטרה יש הרבה רצון טוב אבל אין להם כמעט תקני כוח אדם. גם אם הצלחתי לשים יד על קונטיינר של 4,000 בקבוקים מזויפים, הסיכוי שיתפסוהו שוב כל כך נמוך שעדיף לו להמשיך ולסחור בוודקה מזויפת".

      

    איך תימנעו במידת האפשר מאלכוהול מזויף?

    •  קנו ברשתות וחנויות יעודיות.
    • אל תקנו משקה שאינכם יכולים לראות את הבקבוק או החבית מהם הוא נמזג.
    • מחיר נמוך באופן מחשיד: מצאתם בקבוק שאמור לעלות 140 שקל ב-40 שקל? או שהבריחו אותו לארץ או שהוא מזויף.
    • איך תזהו מילוי מחדש? במותגים רבים יש לשוניות שיוצאות החוצה ומשתחררות רק אחרי הפתיחה הראשונה של הבקבוק. מדובר בלשונית שמקיפה את פיית הבקבוק בצבע אדום או אפור. אם תראו לשונית משורבבת כלפי חוץ יש מקום לחשד שנעשה כאן מילוי מחדש.
    • חפשו את מדבקת היבואן ושימו לב לסימני המסחר: האם הסימן מופיע נכון על הלייבל? האם הוא בצבע הנכון? היום מזייפים אותם היטב, אבל לא תמיד זו מלאכה פשוטה.
    • את הטבעות הלייזר, ההולוגרמות שעל מדבקות הבקבוק מאוד קשה לזייף.
    • בקבוק וודקה הוא עגול בקבוק וויסקי הוא מרובע.
    •  קניתם וודקה וחושדים שהיא מזויפת?: וודקה מזויפת לא תקפא במקפיא שם הטמפ' היא 4-, משום שוודקה אמיתית קופאת במינוס 14. אם מצאתם בוודקה שבבי קרח - היא נמהלה.

    .

    ירקות, סיאליס, ויאגרה

    ירקות ופירות לא ניתן לזייף, אבל תאמינו או לא, גם שם מי שרוצה להרוויח מהר עושה אי אלו מעקפים מסוכנים. "בשווקים הפתוחים נמכרת לפעמים תוצרת שלא עומדת בתקן של מדינת ישראל" טוענת רותי שפיר, מנכ"לית דרך המעבדה, מכון פרטי שעורך בדיקות איכות לפירות וירקות, ובקרוב גם לעופות. כל ספקי שופרסל, למשל, עובדים איתם.

     

    "אפשר לחשוב: עגבנייה זו עגבנייה, מה זה משנה מי המגדל שלה. אבל דגמתי מספיק עגבניות כדי לדעת שיש תקלות מאוד גדולות עד סכנה לבריאות הציבור. מדובר בריסוס בחומרים האסורים בגידול הספציפי הזה, או אי שמירה על ימי המתנה בין הריסוס לקטיף. לפני כמה שנים הלכתי לקנות אבטיח בשוק נתניה. המוכר אמר לי: 'מה את רוצה שאשים לך על האבטיח? היה לו שם מגוון של מדבקות: חצבה, עין יהב".

     

    אבל בשוק לרוב – זול יותר.

     

    "עדיף לאכול תפוח אחד פחות בשבוע ולדעת שהוא בריא, ולא לרסק לתינוק בן חצי שנה פירות וירקות מרוססים מדי, ולסכן אותו. הבעיה היא שכצרכנית את לא יכולה לראות כלום חיצונית".

     

    המדינה מתכננת לאכוף כללי פיקוח לפי חוק הסטנדרטים של משרד החקלאות ההולך ומתרקם. אבל גם בתחומים אחרים, הזיופים בשוק המזון לא מעטים. מקפה ועד דבש, ודגים ועופות מנופחי נוזלים ואנטיביוטיקה, וישנן התרופות.

     

    ארגון הבריאות העולמי מעריך ש-12-5% מהתרופות מזויפות. הגדרה זו כוללת מוצרים שבמתכוון ובמרמה משווקים עם רכיבים נכונים אך עם אריזה מזויפת, עם רכיבים לא נכונים, נטולי רכיבים פעילים, או עם רכיבים פעילים בכמות שאינה מספקת או גדולה מדי. משרד הבריאות סגר בתי מרקחת בירושלים וברמת אביב ג' בגלל מכירה וסחר בתרופות מזויפות.

     

    "מדובר בקרימינלים", טוען אלי מרום סגן מנהל אגף הרוקחות, ביחידה למאבק בפשיעה פרמבצטית "אבל רוב בתי המרקחת מנהלים עסק הוגן. לכן ההמלצה שלי היא בכל זאת לקנות רק בבתי מרקחת, לא בשוק בפ"ת ולא בחנויות סקס, ובטח שלא באתרי אינטרנט. יש אתר שנקרא קנדיאן פרמאסי, אבל המקור של התרופות שם הוא בכלל בהודו במקסיקו ובסין. לפעמים יש בתרופה כזאת חומרים מזוהמים, בכוונה או שלא בכוונה. כמו שלא תקני בשר באינטרנט אלא מקצב, קני תרופה מרוקח. גם תרופות גנובות - אם לא מאחסנים אותן בתנאים נכונים: זה דופק את התרופה. גם משחות שיניים מזייפים. בארה"ב מצאו קולגייט מזויף שמכיל חומר אסור, הרי הזייפן עובד במקומות מאוד מוזרים".

      

    באדיבות משטרת ישראל

     

     

    ד"ר צבי קרן, מנהל המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים מספר שעברו אצלו זיופי שמן זית, דבש, מיצי הדרים, קפה. כל דבר שקל לזייף ולמכור ברווח גבוה. "יש בדים שטוענים שהם 100% כותנה והם אפילו לא מתקרבים לזה", הוא אומר. "יש לא מעט זיופים של מסנני מים. וגם צעצועים וסיגרים. גם אבקות כביסה מזייפים, כי זה קל: אין להן היום תקן של איכות רק בודקים אם הן לא פוגעות בסביבה. לרוב עולים על הזיופים במכס, אלא אם הם מיוצרים בארץ".

     

    לא רבים יודעים שבדיקה של תכשיט זהב במכון התקנים נעשית בחינם, זו החלטה שנעשתה בעבר, ככל הנראה כדי להגן על הצרכן הפשוט שנהג לשמור תכשיטים ליום סגריר, בימים בהם מטבעות הוצמדו לזהב.

     

    גם זיוף ג'ינס זה נזק למדינה ולחברה

    אוקיי אז זיופי משקאות, תרופות ומזון זה רע לצרכן. אבל מה מזיקים לו משקפי ורסצ'ה מזויפים שהוא קונה במחשבה תחילה? בעיקר כי אותם זייפנים בדרך כלל מעלימים מיסים מהמדינה. אז המדינה מפסידה את המיסים, בעלי המותגים מאבדים הכנסה והשוק שרווי ומוצף במותגים מזויפים.

     

     

       

    אפי ניסן מנכ"ל לוכסויז'ן, יבואן אופטיקה: "אני אזהה זיוף מיד. הצרכן הסופי לא יכול לדעת". מסתבר שגם רשתות אופטיקה עשויות לקנות זיוף. "רשת אופטיקה מוּכרת מחזיקה בסניפיה קוואלי, שלא הגיע מאיתנו. יתכן שזה יבוא מקביל אבל בדרך כלל זו סחורה מזויפת. אם מוכרים לך מותג כמו טום פורד, קרטייה ודולצ'ה וגבאנה ב-650 שקל – ברור שזה לא ייבוא מקביל".

     

    הוא היבואן הרשמי של עדשות צייז הגרמניות. "יש בשוק עדשות שמיוצרות בהודו", הוא מסביר. "אלה שמלוטשות בגרמניה - צבע הציפוי האנטי רפלקס שלהן הוא כחלחל. אצל ההודיות צבע הציפוי ירוק. אבל הזיופים העיקריים נמצאים בעדשות מגע שנמכרות דרך האינטרנט. ב-99% מהמקרים מדובר במוצר מזויף, שמזיק לבריאות. את יודעת מה אומרים: הגבינה היחידה שניתנת בחינם היא זו שנמצאת במלכודת העכברים".

      

    לפי איתן פולק מנכ"ל ומבעלי רשת ונדום שמחזיקה במוצגי לקוסט הוגו בוס וארמאני: "לפעמים, מוצרים בייבוא מקביל הם למעשה מוצרים מזויפים ברמה גבוהה. פעמים רבות היבואן המקביל לא יודע זאת בעצמו. קשה להבחין בהבדל אבל כמה כביסות יוכיחו את זה. פולו לקוסט, מאוד קל לזייף, פשוט תופרים תנין".

     

    אברי קציר, שמייבא בייבוא מקביל את מותגי ראלף לורן וטומי הילפיגר חושב אחרת. "אני קונה מותגים מקוריים", הוא טוען. "יש כאלה שקונים מאאוטלטים, ואז באמת יש סיכוי שהסחורה לא אמיתית. אבל הזיופים נופלים במכס. הפער בין המזויף למקביל לא גדול לכן עדיף לקנות את המקביל. הקונים חושדים: למה ג'ינס שעולה 800 שקל נמכר אצלי ב-300? אבל אם הסחורה מסודרת והחנות לא נראית רע – זה לא זיוף, זה ייבוא מקביל".

      

    אחת הלוחמות העיקשות בזיוף היא דיזל. מתי פולק, נציגה בארץ: "לפני כחודש תפסנו מחסן בחולון ובו 1,700 ג'ינסים שנועדו לשיווק. מביאים לפה זיופים מתאילנד סין וטורקיה. ואנו מנהלים טיפול יומיומי בעניין כדי לא לדלל את ערך המותגים שלנו. אנחנו תופסים במכס, בשווקים ובחנויות ואנשים משלמים קנסות והסחורות מוחרמות. והם יודעים שעם דיזל כדאי לא להתעסק. מותגים שלא שומרים על עצמם נכחדים. זיוף זה גניבה אין הבדל. המדינה חתומה על הסכמים בינ"ל והשאלה אם אנו רוצים לחיות מתוקנת או במדינת עולם שלישי. המרחק בין סחורה מזויפת ופרשת הולילנד הוא קטן מאוד".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "במדינת הזייפנים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים