עונת היובש בארץ מניבה פרי: הסטלן מבקש הכרה
לקושי בהשגת חשיש בישראל, בעיקר בגלל פעילות נמרצת של שכנינו המצרים, נוספו תלאות נוספות בדמות אכיפה לא ברורה ולא אחידה של המשטרה. כשאלו פני הדברים, מתחדש הקרב על הלגליזציה של הקנאביס: "אולי המצוקה היא ברכה, היא תוציא אנשים מהבתים והם יקראו בקול גדול את האמת"
החשיש הוא הסם הזמין והפופולרי בשוק בשנים האחרונות. לפניו הציף את השוק גראס ארץ-ישראלי מצוי, שנעלם מהזירה בשנים האחרונות. מנה ממוצעת של 10 גרם עולה כ-200 שקלים. בחודשיים האחרונים מורגש בארץ מחסור חמור ממנו, בעיקר בעקבות מבצעים שקיימו כוחות הביטחון המצרים, שבהם תפסו משלוחי חשיש גדולים ממדינות אפריקה השכנות, ובראשן סודן.
לכך יש להוסיף את האכיפה המוגברת בגבול ישראל-מצרים, שנולדה במקור
לחסום את דרכם של מסתננים וטרוריסטים, ומפחיתה בדרך את נתיב הברחת הסמים לישראל. בעקבות המשבר, מוצף השוק המקומי בחשיש מזן ירוד המדולל בחומרים אחרים באחוז גבוה, ולפיכך אינו ממסטל.
מעשנים רבים מדברים על מצוקתם מעל לכל במה אפשרית. סקירה אקראית של סטטוסים בפייסבוק, העלתה בין היתר את התוצאות הבאות: "החשיש שמסתובב בשוק - זבל של תולעים/חרא מדינה וחרא של סמים", "עדיף כבר לעשן גללי עזים". היה מי שהציע ש"כל פליט יביא פלטה". הסטלן "אלימלך דודה" הפך לכוכב יוטיוב ומספר ש"כבר חודשיים לא ישן, כי אין מה לעשן". במהלך הסרטון מגששים חברי ילדות נשכחים מא' 2 אם יש מצב 'להתארגן' על חתיכה.
באחד הטוויטים התבדחו על חשבונה של עדי אשכנזי, שבדירתה נתפסו 18 גרם חשיש ותהו: "איך לעזאזל היא הצליחה להתארגן?... מה זה השטויות האלה?"
"שומר על פרופיל נמוך"
בהיעדר אספקה מסודרת, פונים חלק מחובבי החשיש לגידול ביתי של גראס, בחלקו - גידול אורגני המבוסס בעיקר על מים ומוכר כ"הידרו". דירות במרכז מתהדרות בארון גידול ורבים הפכו את זה לעסק. הביקוש הרב לחומר מוביל למחיר ממוצע שנע בין 70 ל-80 שקלים לגרם. איכות החומר גבוהה והוא לא מצריך מגע עם העולם התחתון.שיטוט באינטרנט מניב אתרים רבים שמסבירים כיצד לגדל לבד קנאביס. בחנויות מסוימות מוכרים מערכות לגידול הידרו ודשנים ואף מספקים הוראות לגידול. "חבר שלי חזר מאמסטרדם והביא לי כמה זרעים", סיפר א' המגדל מזה שלוש שנים בדירתו. "הצטיידתי בארון גידול, מנורות, דשנים, מערכות השקיה ובלי בעיה השגתי הוראות לגידול. ההוצאות הללו אמנם משמעותיות אבל בטווח הארוך זה משתלם. בהתחלה זה היה לשימוש עצמי, אבל אז חברים וחברים של חברים רצו גם הם. מעבר להוצאות שחסכתי על רכישה בעצמי הרווחתי על זה לא מעט".
לא מדובר בעסק נטול סיכונים. המשטרה פושטת חדשות לבקרים על מעבדות לגידול הידרו, שלא קשה להתחקות אחר עקבותיהן. צריכת החשמל, למשל, מרקיעה שחקים בגלל מנורות הגידול הנדרשות לתהליך, הריח חזק ובאזור עירוני צפוף השכנים לא יתקשו לחבר אחד ועוד אחד. באחרונה נתפסה עורכת דין מגדלת קנאביס בביתה, והמשטרה שוב לא פספסה הזדמנות להציג לציבור את תוצאות הפשיטה.
המצב הנוכחי מציף בקרב המעשנים רוח קרב והמאבק למען לגליזציה של המריחואנה מתחדש, בעיקר ברשת. אסף הצהיר השבוע שיגיע מירושלים להפגנה בתל-אביב: "התסכול הקשה מפעילות המשטרה והמחסור החמור בחומר מיתרגמים לכעס ולרצון עז לפעול נגד המצב האבסורדי כל כך".
בועז וכטל, ממייסדי מפלגת "עלה ירוק" מסביר בשיחה עם ynet את ההשלכות של הישארות במצב הנוכחי: "האיסור על העישון פוגע קודם כל בחופש הפרט ומבזבז משאבים וכסף על אכיפה וענישה. הסמים ה'חוקיים', אלכוהול וטבק, פוגעים יותר מקנאביס שלא הרג אף אחד. אנו מממנים ארגוני טרור שמגדלים ומייצאים את החשיש במקום לגדל את זה בבית. השוק השחור, בנוסף, מנסה למכור סמים קשים".
וכטל אומר כי "בעקבות המחסור, האיכות של החשיש שקיים היא מתחת לכל ביקורת - לפי בדיקות מז"פ לא מדובר ב-THC (החומר הפעיל בקנאביס) אלא בחומרים אחרים, המזיקים לבריאות. השלכה נוספת היא כלכלית. תחשבו על כל המשאבים המופנים לכך במקום להתעסק בפשיעה חמורה. אם למדינה אכפת מאזרחיה המעשנים ולא מהחוק הטיפשי הזה היא תנוע בכיוון של קליפורניה, שבעוד חצי שנה תערוך משאל עם בנושא, כשהתוכנית היא של מיסוי ורגולציה של סמים קלים".
ההפגנה בכיכר, היום. "יש רוח קרב בקרב המעשנים" (צילום: דודו אזולאי)
שמאי גולן מהרשות הלאומית למלחמה בסמים, טוען מנגד: "מדובר בסם השנוי במחלוקת ביותר בעולם, כאשר חובבי הסם מנסים ליצור אווירה ציבורית המקלה ראש ואף מעודדת שימוש בו. יש לזכור כי לכל סם נזקיו וצרותיו ויש לשים את הסכר על סם המריחואנה. מדובר בסם שונה מבעבר, אחוז החומר הפעיל בו (THC) עמד בשנות השישים על 2-3 אחוז והיום מדובר על בין 10-15 אחוזים".
"לפי הערכות, 10 אחוזים מהצרכנים מתמכרים לו באופן מלא", אומר גולן. "הנזקים לזמן הקצר מתבטאים בכך שמי שנמצא תחת ההשפעה אינו מודע למצבו ותארו לכם מישהו שעובד בעבודה רגישה, למשל במגדל פיקוח, שעישן ג'וינט. אין לי ספק שהרבה מהתאונות הקשות בדרכים בסופי השבוע נגרמות מנהיגה תחת השפעת הסם. אני חושב שכל הפסטיבלים, העצרות וכנסי הלגליזציה הם מעשה חמור, בעיקר בפרשנות שנותנים לכך בני הנוער. החברה צריכה לצאת במסר חד-משמעי שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות מעבדת ניסויים ללגליזציה של סמים".
"הלב קופץ מכל ניידת"
המפגינים מתוסכלים גם מהתנהלות המשטרה, שמנהיגה מדיניות בלתי אחידה כלפי המעשנים, באזורים שונים בארץ וכלפי שכבות שונות בחברה. "בתל-אביב לא מחפשים מעשנים סתם ככה, אלא בעיקר מפורסמים כמו במקרה של עדי אשכנזי", גורסת מעשנת ותיקה.
אסף, שעבר מתל-אביב לירושלים, מסכים איתה ומשתף מניסיונו האישי: "בתל-אביב הרגשתי חופשי לעשן במקומות ציבוריים אפילו, ולא היו עושים לי כלום. מאז שעברתי לירושלים, זה סיפור שונה לחלוטין. פעם הלכתי ברחוב ושכחתי בכלל, מתוך שאננות, שיש לי בכיס חתיכה. פתאום עצרו אותי שוטרים וערכו עלי חיפוש. לא היתה להם עילה סבירה לחשוד בי. הם מצאו את החתיכה ולקחו אותי איתם לתחנת המשטרה". במהלך הנסיעה, התברר לאסף המניע להתנהלות השוטרים: "הם סיפרו לי שערכו ביניהם התערבות אם הם ימצאו עלי סמים ושהאחד חייב לשני ארוחה באל גאוצ'ו בזכותי. לא האמנתי".
קצת בופ לא הרג אף אחד? המפגינים בכיכר, היום (צילום: דודו אזולאי)
מעשן מהצפון, שביקש להישאר אנונימי, מכיר מקרוב את התנהלות המשטרה, כמעט על בסיס יומיומי: "פעמים רבות שאני יוצא מהבית והולך לרחוב, פתאום קופץ לי הלב שאני שומע ניידת עוצרת בחריקת בלמים לידי, כאילו זה סרט אקשן, והשוטרים עורכים חיפוש גופני כדי למצוא חתיכת בוץ במשקל חצי גרם. גם החברים שלי סובלים מזה על בסיס קבוע. למדנו כבר להסתיר חתיכה בתחתונים. הם עורכים את החיפוש ללא סיבה או הסבר, ואנחנו כבר התרגלנו - אלה הם חיינו".
חברו של הצפוני לא היה בר מזל כמותו: "הוא נעצר על גרם של חשיש ונאסר לשלושה חודשים. על-פי המדינה, הבחור הנורמטיבי הזה הוא עבריין. אני לא מאמין לזה כשאני חוזר על הסיפור הזה. אנחנו לא קרימינלים ולא פגענו באיש. אני ממש לא רגיל ולא מעוניין להתמודד עם מצבים כאלה".
סיפורים נוספים ששמענו על התנהלות המשטרה כוללים, בין היתר, סטודנט שדיווח על גניבת הטוסטוס שלו ובתמורה הגיעה המשטרה לפשוט על דירתו בחיפוש אחר סמים, פירוק דיפוני דלתות וחלקי מכוניות אחרים במטרה למצוא גרמים של חשיש, שהפך לעניין שבשגרה, חיפוש אצל נופשים באתרי תיירות, ועוד.
המשטרה מסרה בתגובה לשאלה בנוגע למדיניות האכיפה שלה בנושא הסמים הקלים כי היא "אינה נוהגת למסור פרטים בנוגע למדיניות האכיפה שלה".
מי שכן מצאה לנכון להתייחס למדיניות האכיפה היתה הסנגוריה הציבורית, שהפיצה לפני שנתיים נייר עמדה לקראת אישור חוק איסור מכירת כלי עישון (באנגים), ובו קראה להפסיק לאכוף את החוק כלפי המשתמשים בסמים קלים. "הסנגוריה סבורה כי המציאות החברתית והמשפטית במדינת ישראל מורכבת ורבת אתגרים ועל כן ייטיב המחוקק אם יבחר להפנות את המשאבים החברתיים לבעיות ממשיות יותר", נכתב אז.
תחנה לחלוקת גראס רפואי בקליפורניה. בקרוב אצלנו? (צילום: AP)
וזה בדיוק המסר שמנסים להעביר המפגינים בכיכר רבין. "אולי המצוקה הנוכחית היא ברכה, היא תוציא אנשים מהבתים והם יקראו בקול גדול את האמת, שמדובר בצמח שעושה טוב על הלב ויכול להניב תמורות רבות בשימוש הנכון", אומר מ', שהיה פעיל לפני עשר שנים, עם הקמת תנועת עלה ירוק. הוא סבור שהיום יש יותר פתיחות מצד הציבור להסדרת השימוש בקנאביס בחוק: "פעם אמרת למישהו שאתה בעד לגליזציה ופערו עליך עיניים. היום זה יותר נפוץ ויותר מתקבל על הדעת".
ליאורה, מארגנת העצרת, החליטה לקחת את המושכות לידיים ולארגן את המעשנים: "ההפגנה נבעה מהרצון להכות על הברזל בעודו חם. המצב בארץ כה חמור, מעמדו של המעשן כה נחות, שזה הזמן לצאת ולהרים קול זעקה ולא להתעורר בתקופת הבחירות. אני מאמינה שהרבה אנשים רוצים לעשות את הצעד אך חוששים, ולכן החלטתי לקחת על עצמי את ארגון ההפגנה". לפני שההפגנה עברה מעוד אייקון "like" בפייסבוק לכיכר רבין, קיווה מ' שהיא תניב פרי, או לפחות מעט צמח: "אני מקווה שהחבר'ה ינצלו את העובדה שהם סחים ולא מסטולים. מי יודע, אולי נמצא גם משהו לעשן".
במהלך ההפגנה נעצרו 13 בני אדם במהלך ההפגנה. ליאורה, מארגנת העצרת, עוכבה ושוחררה בתום חקירתה במשטרה. מהמשטרה נמסר כי המפגינים נעצרו כיוון שהפגינו ללא היתר, ולא נענו לבקשות השוטרים להתפזר. בנוסף הם מואשמים כי חסמו כבישים והפרו את הסדר. העצורים יובאו מחר לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בעיר.
לפנייה לכתב/ת 
