שתף קטע נבחר

צילום: AP ,index open

ארה"ב מתמרדת נגד המכהנים: מקיין על הכוונת

כשרק שליש מהאמריקנים מעוניינים לבחור מחדש בנציגיהם בקונגרס, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד מבינים שמעמדם לא מובטח, גם לא בתוך מפלגותיהם. שורת בכירים כבר הפסידו בפריימריז, והסנאטור ג'ון מקיין חושש שהוא הבא בתור

בוב בנט ישלים בחודש נובמבר 18 שנה בסנאט האמריקני. בפריימריז הרפובליקניים ביוטה החליטו חברי המפלגה לזנוח את הסנאטור בעל הניסיון ולא לאפשר לו להתמודד מטעמם לכהונה רביעית. בנט נראה המום, דמעות נקוו מעיניו וכמו רבים, גם הוא התקשה להאמין שלא תהיה לו הזדמנות להגן על מושבו בבחירות בנובמבר.

 

את האווירה ברחוב האמריקני ניתן לאפיין במילה אחת: מיאוס. נבחרי ציבור מכהנים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, גילו שמעמדם לא מובטח, אפילו לא בתוך מפלגותיהם. כל נבחר ציבור היושב כיום בוושינגטון מבין היטב מה זה אומר לגביו לקראת הבחירות לקונגרס בעוד חצי שנה וכשעונת הפריימריז נמצאת בעיצומה.  


קרב אבוד. בנט משוחח עם פעיל רפובליקני באוניברסיטת יוטה (צילום: AP)

 

סקר של סוכנות הידיעות AP שפורסם בסוף השבוע העלה שרק שליש מאזרחי ארה"ב מעוניינים לבחור מחדש בנציגיהם הקיימים בקונגרס. הדמוקרטים נהנים כיום מרוב של 254 נציגים בבית הנבחרים, לעומת 177 רפובליקנים, וכן מרוב

של 59 סנאטורים אל מול 41 רפובליקנים. לפי סקר AP, הדמוקרטים המכהנים בשני בתי הקונגרס זוכים ל-37 אחוזי תמיכה, ואילו יריביהם השמרנים מסתפקים ב-31 אחוזים בלבד.  

 

הסנאטור בנט הוא רק הראשון ברשימה ארוכה, אבל על הכוונת מצויים פוליטיקאים בכירים ומוכרים לא פחות. אלן מולוהן הדמוקרטי, שנבחר 14 פעמים ברציפות לבית הנבחרים ויושב שם זה 28 שנים, לא הצליח לקבל את מינוי מפלגתו בבחירות המקדימות. גם הסנאטור הרפובליקני מפנסילבניה ארלן ספקטר, שערק למחנה הדמוקרטי, עלול לשלם בכסאו בתוך שבועות ספורים.

 

אפילו מושל פלורידה הפופולרי צ'רלי כריסט גילת את האמת הכואבת. כריסט, המסיים את כהונתו כמושל, התמודד בפריימריז הרפובליקניים לסנאט, אבל ברגע האחרון פרש מהמרוץ כדי לרוץ כמועמד עצמאי כשהבין שאין לו סיכוי לנצח. המסר במקרה הזה היה ברור ביותר, שכן כריסט לא התמודד נגד ענק פוליטי, אלא המועמד הצעיר והאלמוני מרק רוביו, שנהנה מתמיכת פעילי תנועת "מסיבת התה".

 

לא מבריק

אין ספק שהדמות הבולטת ביותר שראשה הפוליטי עלול להיות מותז בשבועות הקרובים, הוא לא אחר מג'ון מקיין. רק לפני שנתיים הוא נבחר על ידי רפובליקנים ברחבי ארה"ב להתמודד למשרה החשובה בעולם, ומעמדו בסנאט ובפוליטיקה האמריקנית נראה יציב כסלע גיברלטר. היום הוא נלחם על עתידו הפוליטי ועל מושבו בסנאט, כשלראשונה בחייו הוא עלול להפסיד כבר בפריימריז.

 

מקיין הפך לאחד הפוליטיקאים האהודים באמריקה בזכות דעותיו העצמאיות, שלעתים לא יישרו קו עם מפלגתו. הסנאטור זכה לכינוי "Mavrick" - אחד שאינו הולך עם העדר - משום שלא היסס לכרות בריתות ארעיות עם דמוקרטים בעת הצורך וללכת עד הסוף עם האמת שלו, גם כשזה עורר עליו ביקורת בבסיס השמרני של הרפובליקנים.


שיא תהילתו. מקיין בעצרת, יום לפני הבחירות לנשיאות ב-2008 (צילום: AP)

 

המפלגה הרפובליקנית באריזונה תערוך באוגוסט בחירות מקדימות כדי לבחור את מועמדה לבחירות לסנאט. בכל 24 שנותיו בסנאט צלח מקיין את מבחן הפריימריז ללא קושי. אולם המגמה האחרונה, שבמסגרתה אמריקנים רבים מעדיפים לתת את קולם לכל מי שלא לכלכך ידיו בוושינגטון, גרמה לו להפוך את עורו.

 

הפוליטיקאי בן ה-73 שבר ימינה, הקצין את עמדותיו בשורת נושאים, והכל כדי לזכות באהדת חברי מפלגתו. הוא דחה לפתע את התואר "Mavrick", שהודבק לו לפני שנים ושמקיין ראה בו עיטור של כבוד. כעת, כשניצחונו לא מובן מאליו, הוא זקוק לתמיכת הבסיס השמרני כדי לגבור על ג'יי.די הייוורת'. הוא אפילו נזקק לתמיכתה שהוא הזניק לזירה הלאומית - שרה פיילין.

 

אחורה פנה

השיא היה בשבוע האחרון. ארה"ב געשה סביב חוק ההגירה השנוי במחלוקת באריזונה, המתיר למשטרה לבדוק כל מי שנראה כמו מהגר לא חוקי. מי שהוביל מהלכים בסנאט לאפשר למהגרים בלתי חוקיים להתאזרח, פרסם סרטון בחירות תקיף נגד המהגרים בניסיון לזכות בתמיכת הבוחרים הרפובליקנים באריזונה.

 

וכך זה נראה: מקיין חובש כובע של המרינס (תזכורת להיותו טייס וגיבור מלחמה שנפל בשבי במלחמת וייטנאם) וצועד לאורך הגבול לצד השריף המחוזי. "הברחות סמים ובני אדם, פלישה לבתים, רציחות", אומר הסנאטור. "הם רבים מאיתנו. יותר מחצי מהמהגרים הלא חוקיים באמריקה, מגיעים דרך אריזונה", משיב השריף. "האם יש לנו את התוכנית המתאימה?" שואל מקיין ומתייחס לתוכנית שלו לאבטחת הגבול. השריף מסכם: "הפעם זה יעבוד. סנאטור, אתה אחד מאתנו".

   

מקיין, שנלחם עכשיו במהגרים, שונה לגמרי ממקיין ההוא שרץ לפני שנתיים כאיש מתון לתפקיד נשיא ארה"ב. ב-30 במרס 2006, כשהמרוץ לנשיאות היה בחיתוליו, הוא פרסם הצהרה לפיה "יש יותר מ-11 מיליון אנשים שחיים במדינה הזו באופן לא חוקי.

 

"הם באו כמו אחרים לפניהם", המשיך מקיין, "לתפוס את השלב התחתון של סולם ההזדמנויות האמריקני, לעבוד בעבודות שאחרים אינם רוצים ולבנות חיים טובים יותר למשפחותיהם ולאמריקה. זו ההיסטוריה שלנו. אנחנו לא שבט, אנחנו לא מובלעת גזעית. אנחנו אומה של מהגרים וההבחנה הזו חיונית לגדוּלה שלנו".

 

שנתיים קודם לכן, במאמר דעה בניו-יורק טיימס, היה זה ג'ון מקיין שבחר להצטרף לוויכוח סוער בין שמרנים לליברלים. "נקיטת אמצעים שמטרתם לשלוח מהגרים בלתי חוקיים לארצותיהם לא יצליח", כתב הסנאטר. "זה יגרום לאנשים בלי מסמכים להתחפר עמוק יותר בצללים, שם ימשיכו להיות נתונים לחסדי מעסיקים חסרי מצפון ויפחדו לדווח על פשע, לשלוח את ילדיהם לבית ספר או להסתכן בטיפול כשהם יחלו במחלה מדבקת".

 

היריב של מקיין ב-24 באוגוסט הוא לכאורה רק הייוורת', אבל הוא למעשה נלחם נגד הלך הרוח הציבורי. יתרונו בסקרים על הייוורת' אינו גדול ועלול להשתנות בן לילה. העובדה שהסנאטור הוותיק משדר סימני מצוקה היא לכאורה רק סימן אזהרה עבורו, אך המסר כבר חלחל לכל פוליטיקאי מכהן שמתמודד מחדש על כסאו ב-2 בנובמבר 2010.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ניצחון לא מובטח. מקיין
צילום: AFP
הולך הביתה. בנט
צילום: AP
גם שילם. מולוהן
צילום: AP
צילום: איי פי
פרש מהמפלגה. כריסט
צילום: איי פי
מומלצים