שתף קטע נבחר

פרוקטוז: הממתיק המלאכותי המזיק בדגני הבוקר

דגני בוקר, ממתקים ואפילו חטיפי אנרגיה - כולם מכילים פרוקטוז מעובד, שנקרא גם סוכר פירות, שנשמע לכאורה בריא אבל עלול להיות בעל השפעה הרסנית על הבריאות. הדיאטנית הקלינית אירית אלמוג מסבירה מדוע מומלץ לצרוך את הפרוקטוז הטבעי ולהימנע מהמעובד

מקפידים לאכול בריא? כדאי שתשימו לב גם לכמויות הפרוקטוז שמכיל המזון שלכם. הפרוקטוז, או בשמו העממי המוכר יותר "סוכר פירות", מהווה יחד עם הגלוקוז והגלקטוז את אחד מסוכרי הדם החשובים. אך שמו התמים יכול

גם להטעות רבים מאחר שבנוסף לחשיבותו הרבה לגוף יש לו גם תכונות שליליות, הנובעות מכך שצריכתו מתערבת באופן בו הגוף מייצר אנרגיה מגלוקוז ומשומנים בדם. התוצאה: ליקויים בריאותיים קשים והפחתת שיעור ייצור האנרגיה.

 

מחקרים שונים שנעשו מצאו מספר רב של מצבים שאינם תקינים קלינית, המשויכים להימצאותו של פרוקטוז לא טבעי, כזה המעובד למטרות המתקה. בין השנים 1970 ל-1997 עלתה צריכת הפרוקטוז בארצות הברית בשיעור של 26%, מ-64 גרם בממוצע מדי יום ל-81 גרם, כאשר נדרשת צריכה של 40 גרם פרוקטוז ליום בלבד בכדי לגרום לחילוף חומרים לקוי של פחמימות ושומנים. עלייה משמעותית זו נבעה משימוש יתר של הפרוקטוז בתעשיית המזון והובילה, לדעת החוקרים, לבעיות בריאותיות שונות בקרב האוכלוסייה. 

 

לאכול פרוקטוז טבעי - להימנע ממעובד

הפרוקטוז הוא שחקן מרכזי בתעשית המזון בארץ ובעולם. הוא ידוע גם כ"סוכר פירות" ונחשב לסוכר המתוק ביותר בטבע. הוא מצוי בכמויות גדולות לא רק בפירות, אלא גם במוצרי מזון תעשייתיים, בהם הוא משמש כממתיק זמין וזול. בין השאר ניתן למצוא אותו בכמויות גדולות בדבש, בדגני בוקר, בסוכריות, עוגות, עוגיות, ופלים, משקאות אלכוהוליים, חטיפי אנרגיה, חטיפי דגנים ושוקולד. 

 

חשוב להבחין בין פרוקטוז שמגיע ממקור טבעי, כלומר מפירות וירקות, לבין זה המעובד, שמתווסף למזון באופן מלאכותי, לרוב בנוסף לסוכרוז או בצורת סירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS). הפרוקטוז הטבעי, שאינו נכלל ברשימת המזונות המזיקים, אינו קשור באופן ישיר לרמות לא תקינות של סוכר בדם או להפרעות שומנים בדם, כל עוד הוא נצרך בכמות קטנה. למעשה, תזונאים מעודדים צריכת ירקות ופירות בדיאטה, לשם הגדלת צריכת הסיבים התזונתיים החשובים, רכיבי תזונה (Micronutrients), ונוגדי חמצון.


חטיף אנרגיה מומתק בפרוקטוז אינו מקור טוב לאנרגיה (צילום: פוטוס טו גו)

 

בניגוד לפרוקטוז הטבעי הפרוקטוז המעובד הוא מבחינתו של הגוף סוכר לכל דבר ולכן הוא מפורק כסוכר פשוט ומעלה את רמות הסוכר בדם, בדומה לסוכר רגיל. כאשר יש עודפי פרוקטוז בתפריט התזונתי הם הופכים לשומן ונאגרים ברקמת השומן, מצב הבא לידי ביטוי בהשמנת יתר, המובילה לתחלואים שונים. תופעות לוואי מזיקות נוספות המיוחסות לצריכת פרוקטוז הן רמות שומנים גבוהות בדם, עליה בעמידות התאים לאינסולין, פגיעה בסבילות לגלוקוז עד כדי התפתחות סוכרת, עליה בריכוז חומצת החלב בדם, ייצור יתר של אינסולין, רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם ויתר לחץ דם. במחקר איטלקי שהקיף למעלה מ-45,000 נבדקים, גברים ונשים, אף נמצא כי נשים שצרכו מאכלים בעלי אינדקס גליקמי גבוה, המעלים במהירות את רמות הסוכר בדם (כמו דבש, לחם וממתקים) היו בסיכון כפול ללקות במחלות לב בהשוואה לנשים שצרכו מזונות שנספגו באיטיות לזרם הדם, כגון פסטה, קטניות וירקות.

 

מוביל להשמנה בטנית אצל ספורטאים

ההורמונים אינסולין ולפטין (הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות) פועלים במערכת העצבים המרכזית כדי לאזן ולווסת את חילוף החומרים לטווח הארוך. מאחר שהפרוקטוז אינו גורם גירוי להפרשת אינסולין מתאי הלבלב, צריכת מזונות ומשקאות המכילים אותו גורמת להפרשה מתונה של אינסולין, בהשוואה להפרשת האינסולין הנגרמת בעקבות צריכת גלוקוז. ייצור הלפטין, המווסת על ידי תגובות האינסולין לארוחות, פוחת גם הוא לאחר צריכת פרוקטוז, כך שרמות הלפטין נותרות נמוכות ותחושות הרעב מתגברות.

 

ההפרשה המתונה של האינסולין ושל הלפטין היא הסיבה לעלייה בסבירות לכך שצרכני מזון עשיר בפרוקטוז יעלו במשקל עקב ההשפעות ההורמונליות והמטבוליות שלו. בנוסף, פרוקטוז, בהשוואה לגלוקוז, הוא הסוכר המועדף על הכבד לצורך חילוף חומרים של שומנים במקום. נדרשת רק כמות קטנה של תוסף מלאכותי זה כדי להטיל פגם מטבולי, אשר קוטע את האיזון הרגיש בין אינסולין, לפטין, גלוקוז ושומן, הנדרש ביתר שאת בעת פעילות גופנית הדורשת ייצור אנרגיה יעיל והולם.

 

זו גם הסיבה לכך שמשקאות ספורט או חטיפי אנרגיה, אשר מומתקים בפרוקטוז,

אינם מקורות טובים לצורך מילוי מאגרי האנרגיה בכבד ובשרירים, כאשר הכוונה היא לתמוך בבריאות, במסת הגוף, ובאנרגיה הדרושה עבור אימוני ספורט. אחת התלונות הנפוצות אצל ספורטאים הצורכים את המזונות הללו היא עלייה במסת שומן הגוף, שאיננה רצונית ואינה מוסברת. השאלה הראשונה ששואלים אותם ספורטאים היא מהיכן מגיעה אותה עלייה והתשובה היא כי הפרוקטוז המעובד הוא הגורם להשמנה הלא רצויה. ייתכן כי חומרי מזון עדינים אחרים שינו את המעבר התקין של פחמימות ושומנים על ידי הטיית האנרגיה האצורה בפרוקטוז והפנייתה לייצור מוגבר של טריגליצרידים, הגברת העמידות לאינסולין ופגיעה בחילוף החומרים של הגלוקוז, כך שבסופו של דבר הגוף מבטא את האופן בו הוא אוגר שומן בתוך מערכת הלב וכלי הדם כמסת שומן בטני.

 

  • הכותבת היא דיאטנית קלינית וספורט, יעוצת תזונה לחברת שיאנרגיה פתרונות מזון לאורח חיים בריא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפרוקטוז נמצא בכמויות גדולות בדגני בוקר
צילום: index open
ד"ר רק שאלה
מומלצים