בריאות הנפש לקופ"ח? - תוך שבועיים הכרעה

העדויות על מצבה העגום של מערכת בריאות הנפש בישראל ממשיכות להיערם: "מהי הדרך הכי טובה לילדים לקבל טיפול פסיכולוגי מהיר? לחכות שיתבגרו", את הבדיחה העגומה הזו סיפר היום (ה') פרופ' משה קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, במסגרת יום עיון בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. נושאו העיקרי של היום הזה: זמני ההמתנה בלתי סבירים במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, כפי שנחשפו גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון.

"זמן ההמתנה לטיפול - למעלה משנה"

בכנס נחשפו נתונים עדכניים של משרד הבריאות על חודש מאי האחרון, לפיהם זמן ההמתנה הממוצע לבני נוער לקבלת טיפול אישי הוא שבעה חודשים,

בהשוואה לכשלושה חודשים ב-2007. זמן ההמתנה לטיפול נפשי למבוגרים עמד על חודשיים. "אנחנו רואים נסיגה גדולה במצב. יש מרפאות שבהן ההמתנה לטיפול נמשכת למעלה משנה", אמר ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. ביום העיון הוצגו נתונים קשים שמהם עולה כי המודל הקיים היום כבר נכשל בטיפול בנפגעי הנפש.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבטיח כי בתוך שבועיים יכריע באם שירותי בריאות הנפש יינתנו דרך קופות החולים: "אי הבהירות לגבי עתיד השירות הרסה את בריאות הנפש בישראל" אמר סגן השר, "אני הולך לחתוך את העניין בתוך פרק זמן של שבועיים לכל היותר". מנכ"ל המשרד הנכנס, ד"ר רוני גמזו, הוסיף: "בריאות הנפש נמצאת בחצר האחורית של מערכת הבריאות. אני עצמי בהחלט תומך ברפורמה".

מהנתונים שהוצגו בכנס עולה כי פחות ממחצית מהסובלים מדיכאון וחרדה חמורים פונים לטיפול ורק רבע מהם מטופלים בקרב שירותי בריאות הנפש הציבוריים. בקרב הסובלים מדיכאון קל רק 15% מטופלים. בקרב בני הנוער המצב חמור עוד יותר ו-66% מבני הנוער הסובלים מהפרעות נפשיות לא פנו לקבלת עזרה. בקרב מי שפנה, הפניות היו בעיקר ליועץ בית הספר, למורה או לפסיכולוג בית הספר, או לרופא המשפחה או הילדים. ההערכה היא כי 17% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות נפשיות, כש-40% מהם פונים לעזרה מקצועית. 44% מהפונים טופלו בקופות החולים, 24% טופלו במגזר הפרטי, 12% טופלו על ידי גורמי בריאות הנפש, ורק 8% טופלו במרפאות הממשלתיות.

ועדה בראשות מנהל בית החולים אברבנאל ד"ר יהודה ברוך, שבחנה את נושא הרפורמה בבריאות הנפש, מצאה כי 50% מהילדים ובני הנוער ו-23% מהמבוגרים שזקוקים לטיפול נפשי, לא מקבלים אותו כיום.

יואב קריים, ממטה מאבק הנכים, האשים: "המצב נכון להיום הוא ההפרטה הקיצונית ביותר. אין מקום במרפאות ואנשים פונים לשוק הפרטי שבו אין כל פיקוח. הרפורמה היא המלחמה האמיתית בהפרטה".

עוד כסף, עוד כוח אדם

עיקרי התוכנית המוצעת שעלתה היום לדיון קובעת כי משרד האוצר יעביר סכום של 400 מיליון שקלים למערכת הבריאות לצורך העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. בנוסף, יוקדשו משאבים רבים לפיתוח תחום הפסיכולוגיה של הילד, יתווספו 34 מקומות התמחות ותינתן תוספת של 15 מיליון שקלים להרחבת ההתמחות בתחום זה, שם מצוקת כוח האדם קשה במיוחד.  בנוסף, ייקבעו מדדי איכות לטיפול.

כמעט כל הדוברים בכנס בירכו על הרפורמה. נציגי הפסיכיאטרים ציינו כי "בהיעדר חלופה אחרת, אין ברירה אלא ללכת לרפורמה"; אחרים, כדוגמת נציגי החולים, בירכו על העובדה שלראשונה תהיה מחויבות של המערכת לקבוע זמינות של תורים, איכות והיקף של טיפולים, ותהיה אפשרות לחולים לתבוע במקרה של

הפרת זכויותיהם. "היום אמנם אין הגבלה חוקית מי זכאי לקבל טיפול, אך יש זכאים שאינם מקבלים את הטיפול", אמרה נציגת עמותת "בזכות" המייצגת את נפגעי הנפש. רק איגוד מקצועי אחד התנגד לרפורמה: חנה שטרום, יו"ר פורום של פסיכולוגים ואנשי מקצוע המתנגדים לרפורמה, אמרה כי מדובר ב"תכנית מלאת חורים" והבהירה כי אוכלוסיות כמו ילדים, נפגעות תקיפה מינית, או אנשים שסובלים מבעיות בתפקוד המיני לא יקבלו מענה בתוכנית המוצעת.  

מהדברים שעלו בכנס נראה כי יש קווי דמיון רבים בין הרפורמה בבריאות השן אותה מקדם סגן השר ליצמן לבין הרפורמה לבריאות הנפש. כך, למשל, התברר שההוצאה הפרטית בתחום היא אחת הגבוהות ועומדת על כ-1,500 שקלים בממוצע לשנה למשפחה. בנוסף, קידום הרפורמה בבריאות הנפש, כמו גם בבריאות השן, צפויה לסייע לפתור מצוקות של ילדים ותושבי הפריפריה.