פייסבוק בזמן העבודה - לחסום או לא לחסום?
מעסיקים רבים חוסמים את הגישה לרשת החברתית, מחשש שהעובדים יעדכנו סטטוס במקום לעבוד או ידליפו מידע עסקי רגיש; אחרים דווקא חושבים שהרשת טובה לעסקים
- מתעניין במתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
- בחן את עצמך: האם אתה מנצל את העבודה לעניינים אישיים?
- משחיתים זמן בעבודה? אתם פוגעים במעסיק
איסור גלישה באתרים מסוימים באינטרנט בכלל, וחסימת אתר הרשת החברתית פייסבוק בפרט, מתפשט בארגונים גדולים ברחבי העולם. כבר לפני שנתיים חסמה סוראבאיה, עיר גדולה באינדונזיה, את הגישה לשלוש רשתות חברתיות גדולות, בהן פייסבוק, לכל העובדים הממשלתיים, לאחר שהורגשה ירידה חדה בתפוקתם. בשווייץ פוטרה עובדת בחברת ביטוח לאחר שהשתמשה ברשת החברתית כשהייתה חולה, כנראה מתוך מחשבה שאם הייתה יכולה להתחבר למחשב, כנראה הייתה מספיק בריאה בשביל לחזור לעבודה.
"פייסבוק הוא אתר מאוד מסוכן"
סקר שערכה לאחרונה חברת משאבי האנוש מנפאואר בקרב עובדים ומעסיקים ברחבי העולם מגלה, כי 75% מהעובדים בארגונים שנסקרו מדווחים שאין להם מדיניות רשמית בנוגע לשימוש באתרי רשתות חברתיות בעבודה.
במקומות המתווים מדיניות בנושא, היא מתמקדת בעיקר בניהול סיכונים וכמעט מתעלמת לחלוטין מהאופן שבו ארגונים יכולים להפיק תועלת מרשתות חברתיות לטובת העובדים והעסק גם יחד.
ברשת התכשיטים ה.שטרן, לדוגמה, לא מתירים את הגלישה בפייסבוק, אלא אם כן מדובר במינוף העסק שיווקית. "פייסבוק הוא אתר מאוד מסוכן, ולמרות כל ההגנות אנחנו לא לוקחים סיכון ולא פותחים אותו לגלישה", אומרת שני וולפסון מהרשת. "הגלישה באתר זמינה במהלך העבודה רק למי שמטפל בנושא השיווק דרך רשתות חברתיות. לעובדים מותר לגלוש לאתרים שמשמשים אותם לצורכי עבודה, ופייסבוק לרוב אינו משמש לצרכים אלו".
בעיריית חיפה, שמתהדרת בפעילות שיווקית בפייסבוק, לא מרשים לגלוש בגלל אבטחת מידע, וכך גם באורנג, בבנק הפועלים וביבואנית מכוניות פיג'ו-סיטרואן, חברת דוד לובינסקי. "בבנק אין גישה, גם בגלל אבטחת מידע וגם מפני שרוצים שאנשים יעבדו כמה שאפשר", מודה עפרה פרויס, דוברת הבנק. "יש הרבה אתרים נוספים שסגורים, כדי שעובדים ייתנו שירות ולא יתעסקו בדברים לא חשובים".
"זה לא זמנו הפרטי של העובד"
אורית-קלייר ארזי, מנכ"לית בית הספר להצלחה בעבודה, נגד התחברות לפייסבוק בעבודה. "יש פה שני גורמים עיקריים, האחד קשור באבטחת מידע, והשני בהתבטלות על חשבון המעסיק", היא אומרת. "חברה שעוסקת בחומר שיש בו סודיות, פיתוח ופוטנציאל לריגול תעשייתי, תחשוש מדליפת מידע ותחסום גלישת עובדים בתכנים מסוימים באינטרנט. יש כאן חשש לווירוסים וגם פחד שעובדים עלולים בזדון או בכוונה לשלוח משהו החוצה. בבנקים, למשל, רק למנהל הסניף יש אפשרות לגלוש באינטרנט, ופיזית זה נמצא על שרת אחר, כדי שלא יהיה בכלל במחשב שמקושר לשרתים של הבנק".מלבד סכנה אמיתית להפלת הארגון, קיימת סכנה הנגרמת מחוסר אפקטיביות של עובדים. "כשיש גלישה חופשית באינטרנט, מאבדים את תחושת הזמן", טוענת ארזי. "זה אמור להיות זמנו של המעסיק ולא זמנו הפרטי של העובד. זמן העבודה צריך להיות מוקדש למשימות הארגון ולא לקידום עניינים אישיים וחברתיים".
יש הטוענים שככה משיגים לקוחות ותופרים עסקאות.
"שטויות במיץ. זה לא ניהול רציני. מי שנותן הסבר כזה מפחד להגיע בניהול לחלקים שבהם צריך להתעמת עם העובד ולשים גבולות".
אפשר לשים גבולות, נגיד, שעה ביום, על חשבון ההפסקה שלך, או בלי אפשרות לצ'ט.
"פייסבוק לא יכול להיעשות במידה, ואי אפשר לאכוף את זה. חוץ מזה, חסרים דברים שיש לעשות עליהם בקרה שצריך להוסיף עוד אלמנט? ניחא בחברה קטנה, אבל כשיש לך מאות אלפי עובדים זה בלתי אפשרי ומצטבר לאלפי שעות עבודה בשבוע.
"יש גם היבט של התמכרות: בהתחלה אתה רק בודק הודעות וסטטוסים, ואחר כך כל שנייה קופץ לך עדכון ואתה בודק מה יש לך על הקיר, מגיב ועושה לייק. מדובר פה בזמן שמתבזבז וגם בקטיעת רצף העבודה. לפעמים חברים במקום העבודה שולחים הודעות זה לזה אפילו כשהם בחדר ליד. זה מוביל לבעיה חברתית של התרחקות מתקשורת פנים אל פנים ומחלחל למקום העבודה. באופן אבסורדי, הצוות עושה לייקים אחד לשני במקום לקום לחדר הסמוך. זה פוגע בגיבוש לטווח ארוך".
דביר בר, דובר חברת ההפקות ענני תקשורת, מספר כי לפני כשנה, כשהפייסבוק התחיל לתפוס תאוצה, ניתנה הוראה לחסום את האתר. אלא שמהר מאוד הבינו ראשי החברה שמה שטוב לעובדים טוב לכולם, ופתחו עמודים בפייסבוק לכל אחד מערוצי החברה.
"חסימת האתר נעשתה מחוסר ידע, מחשש ובעיקר מאי הבנת הפוטנציאל העסקי העצום שטמון בפייסבוק", אומר בר. "כיום יש לעמוד ערוץ האוכל 3,000 חברים שנכנסים מדי יום, מקבלים מתכונים ומחליפים ביניהם טיפים. לערוץ ניקלודיאון לילדים יש כ-8,000 חברים בעמוד".
לדברי בר, הפייסבוק לא רק מגייס לקוחות פוטנציאליים". גם הבוסים מבינים היום שהם יכולים לתקשר עם קולגות שלהם בצורה אפקטיבית יותר בפייסבוק, עד לרמת סגירת עסקאות, החלפת רעיונות, שיתופי פעולה ועוד", הוא מגלה. "אם פעם הבוסים לא היו נכנסים בעצמם לפייסבוק כי זה היה בגדר השחתת זמן, הרי שהיום מי שאין לו פייסבוק הוא לגמרי דבר נדיר בכל תחום שהוא".
קצת מביך לדסקס עניינים אישיים בפייסבוק ולחשוב שהבוס קורא אותם.
"כשסמנכ"ל הכספים ומנהל משאבי האנוש נמצאים גם הם ברשימת החברים שלך, עובדים צריכים להיות חסרי אינטליגנציה כדי לכבס כביסה מלוכלכת בפייסבוק. בסופו של דבר, אם הבוס לא קשוב, אז הלכלוכים ייצאו החוצה".
האמונה שעובדים יתרכזו בעיסוקיהם ולא יצ'וטטו עצמם לדעת היא כמעט נאיבית, אך יש מי שמאמין שעם משמעת עצמית אפשר להתרכז אך ורק בעבודה. אלעד הדר, מנכ"ל קבוצת הייעוץ ,Success הוא מהמאמינים. "מי שלא רוצה להתעסק בעבודה לא יתעסק בעבודה, וזה ממש לא משנה איזה אתר יחסמו לו", הוא מודיע. "יש דרכים אחרות לגרום לעובד לעבוד, ולא בדרך הזרוע. מבחינתו של העובד, כל חסימת גישה לאתרי אינטרנט שהוא אוהב לגלוש בהם היא הרעת תנאים או כוחניות של המעסיק, נוסח האח הגדול".
אז אתה ממליץ לאפשר גלישה במהלך העבודה?
"היתרונות למעסיק ברורים: אפשרות חשיפה לקהל יעד שבוי, קהל שמכיר את העסק או את הפרסונה, והחשוב מכל – פרסום שלא עולה כסף. החיסרון הוא שמדובר במדיום פרסומי שממש לא מתאים לכל עסק, אלא בעיקר לכאלה שפונים לצרכן הסופי ועוסקים בתחומים כגון קוסמטיקה, איפור, גאדג'טים, אביזרי אופנה וכדומה. עסקים מכובדים כגון משרדי רואי חשבון או עורכי דין יכולים לפרסם שם וזה אף יכול לעמוד בתקנות המחמירות, אך זו לא מדיית הפרסום שבה יבחרו אלה שמחפשים שירות שכזה. לעסקים אחרים, שנותנים שירותים לעסקים או לחלופין נותנים שירות ארצי, מיותר להשקיע במדיום זה, שכן אמנם הפרסום הוא חינם, אבל יש לתחזקו באופן שוטף, והעלות מול התועלת זניחה".
חיסרון נוסף שעליו מצביע הדר הוא עדכוני הסטטוס – אותם מסרים מיידיים, ששואבים אותך פנימה ומעלימים את העולם שבחוץ. "דקה אחרי שכתבת הודעה היא כבר בתחתית העמוד מתחת לתמונה של התינוק החדש של השכן, תמונות של מכונית שמישהו מתלבט אם לרכוש, קישור לאתר שיכול להגיד לך בעוד כמה זמן תמות ושיר שמישהו כתב לכלב שלו. בקיצור: בזבוז זמן. עבור בעל העסק הפייסבוק הפך מזמן להיות תיבת הדואר של ועד הבניין, עמוס בפרסום שאף אחד לא קורא".
אלון מוליאן, מנכ"ל ובעלי חברת האינטראקטיב טוויסטד, חושב לעומת זאת שצריך להביט קדימה: "פייסבוק זו רשת חברתית מעולה לשיווק אג'נדות, ומבחינתי עובדים חייבים לשלוט ברזי הרשת החשובה הזאת", מסביר מוליאן. "חכמים ממני כבר מבינים שהאינטרנט בתצורתו הנוכחית הוא רשת של אנשים ולא של אתרים. חסימת פייסבוק לעובדים כיום דומה להטלת איסור לדבר בטלפון. ארגונים גדולים צריכים לקבוע מדיניות לפייסבוק בפרט ולמדיה החברתית בכלל, ולאפשר שיתוף של העובדים למהלכים העסקיים ורתימתם אליהם".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" שב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
