עדיין בוכה מאבא זאפה

לאשתי גייל יש זרת נורא מצחיקה ברגל... זו לא ממש זרת, היא היתה "דוויזל". בזמנו חשבתי שדוויזל הוא שם נחמד. האחות הפצירה בנו לא לקרוא לילד דוויזל. (פרנק זאפה, מתוך "הספר האמיתי של פרנק זאפה") 

דוויזל זאפה הקטן גילה את שמו האמיתי כבר שהיה בן חמש. הוא לא אהב את שלל השמות הפרטיים שאביו שירבט על הטופס שדרשה האחות המיילדת שימלא בזמן שאימו כרעה ללדת (איאן דונלד קלאווין יוקליד), וביקש מהם להסיר אותם מתעודת הלידה שלו ולהיקרא אך ורק כמו שההורים שלו התכוונו לקרוא לו, דוויזל. מהיום שבו יצא לעולם, דוויזל לא ירש רק את הטעם המשונה וההומור של אביו, אלא גם את החיידק המוזיקלי.

בגיל 41, זאפה ג'וניור, בנו של המוזיקאי המוערך פרנק זאפה, יגיע לישראל לראשונה עם מופע המוקדש כולו למוזיקה המתקדמת של אביו המנוח. ב-14 ביולי הוא ינחת עם להקתו ועם המופע "Zappa Plays Zappa", שרץ כבר חמש שנים, הישר בהאנגר 11 בתל-אביב. "אני לא מודאג מעניינים פוליטיים", הוא אומר, בעקבות הביטולים הרבים האחרונים בקרב האמנים, "אני מנסה לחשוב על כך כהזדמנות להעביר לאנשים את המוזיקה".

כששון לנון הגיע לישראל לפני כשלוש שנים, הוא יצר סיטואציה פרדוקסלית: לנון נראה, נשמע, ומתלבש בדיוק כמו אבא שלו. ובכל זאת, בכל פעם שפגש כאן עיתונאים, הוא דרש בכל תוקף "לא לשאול אותו שאלות על אבא". אבל זאפה הקטן, גיטריסט וירטואוז ויוצר מוכשר בפני עצמו, דווקא החליט להקדיש חלק גדול מחייו למוזיקה הנצחית של אבא שלו.

האב והבן בשנות השמונים (צילומים: Gettyimages/Imagebank)

"הרבה אנשים רוצים לדעת אם היה קשה לגדול בצלו של אבא שלי", הוא מודה, "אבל אני

אף פעם לא הרגשתי ככה. זה אבא שלי, אני אוהב את המוזיקה שלו ואני אוהב את מה שהוא עשה.

"כשגדלתי, לא חשבתי שיש מקום להשוואה בינינו. עכשיו שאני מנגן את המוזיקה שלו, יש מי שמשווה וזה בסדר, זה לא מפריע לי. אני החלטתי שהמוזיקה תדבר בשם עצמה. כשאנחנו מנגנים אותה בכבוד ענק, לא יישאר שום דבר להרחיב עליו את הדיבור".  

מה גרם לך לרצות לנגן את המוזיקה של אבא שלך?

"רציתי להרחיב את קהל היעד ולהגיע לדור צעיר יותר, אבל יותר מכל רציתי לשנות את הפוקוס אליה. יותר מדי אנשים, במיוחד באמריקה, מכירים בעיקר את הדברים הקומיים שפרנק יצר, שירים כמו 'Don't Eat The Yellow Snow' או 'Catholic Girls'. זה הדבר היחידי שהם שומעים ובטוחים שהם מכירים את המוזיקה של פרנק זאפה, וחבל. יש עוד כל כך הרבה אלמנטים גדולים במוזיקה המתוחכמת והאינסטרומנטלית שלו.

"אז הקמתי להקה ולמדנו הרבה, בלי להתמקד בקטעים הקומיים. זה לא מופע של מיטב הלהיטים, אלא מופע עמוק יותר, שכולל את מה שבאמת גורם למוזיקה של פרנק להיות שונה מכל אחד אחר".

הוא מוסיף: "דרך המוזיקה שלו אני ממשיך את מערכת היחסים עם אבא שלי, וזו חוויה מאוד מספקת. אני גם יודע שהמוזיקה שלו משרתת את המעריצים שיש, או היה להם, חלל גדול בחייהם. כי העניין עם המוזיקה של פרנק, זה שברגע שאתה נכנס אליה, היא הופכת להיות חוויה שמשנה חיים".

להקשיב ולבכות

דוויזל היה בן 24 כשאבא שלו מת והשאיר מיליוני מעריצים מיותמים. יותר מ-15 שנה אחרי, המפגש שלו עם המוזיקה של אבא קשה לו מאוד, וזאת למרות שהוא מנגן אותה על הבמה מדי ערב, כבר חמש שנים. "יש יצירה אחת מאוד טעונה עבורי", הוא מגלה, "כולם מסביבי רוצים שאנגן אותה ומאוד הייתי רוצה, אבל היא יותר מדי מלחיצה אותי".

ליצירה קוראים "Watermelon in Easter Hay" מתוך האלבום "Joe's Garage" האהוב. בכל פעם שדוויזל מקשיב לה, או אפילו חושב עליה, הזיכרונות מאביו, האדם ולא המוזיקאי או האייקון, שוטפים אותו. "זו יצירה כל כך יפה והיא היתה כל כך מיוחדת בעיניו", הוא אומר, "אני לא יכול להקשיב לה מבלי לבכות. אולי יום אחד אצליח להתגבר על זה. אבל עכשיו זה יותר מדי".

זאפה ג'וניור. "המוזיקה של פרנק היא חוויה שמשנה חיים"

דוויזל הוא אינו הבן היחידי של זאפה, והוא בהחלט גם לא היחיד שנושא בשם לא שגרתי. ראשונה נולדה מון יוניט (Moon Unit), אחריה דוויזל. לבן השלישי במשפחה קוראים אהמט אמוקה רודאן, מי שגם זכה לאור הזרקורים, הוציא אלבומים יחד עם דוויזל, כתב ספרי ילדים ובשנים האחרונות עובד מאחורי הקלעים בטלוויזיה. אחרונה נולדה Diva Thin Muffin Pigeon.

גם דוויזל החליט להעניק לבנותיו שמות משונים: זולה פרנק וסיילון אינדירה. אמן של שתי הבנות היא מעצבת האופנה לורן קנדסן, ממנה התגרש זאפה השנה. לאורך השנים היו , לזאפה כמה מערכות יחסים שהגיעו למדורי הרכילות בהוליווד. בשנות השמונים, אז עבד תקופה קצרה כמגיש ב-MTV, שמו נקשר, בין היתר, עם מולי ריינגוולד, שרון סטון והזמרת ליסה לואב, איתה ניהל מערכת יחסים ארוכת שנים. 

זאפה האב אמר פעם שאנשים מתעסקים יותר מדי בשמות "המוזרים" של הילדים שלו, אך שלא יהיו אלה השמות הפרטיים שיכניסו אותם לצרות בבגרותם, אלא שם המשפחה. בצרות הם לא ממש הסתבכו, ודווקא די הקפידו לשמור על פרופיל יחסית נמוך, למרות השם. יחד עם אימם גייל, הם בעיקר דואגים לשמר את המורשת המוזיקלית החשובה של אביהם.

"האחים ואמא שלי מאוד התרגשו כשהתחלנו להופיע", הוא אומר, "כולם התרגשו שסוף סוף יש משהו שהולך לשנות את הכיוון של המוזיקה של פרנק. כולנו הרגשנו שהיא קצת נעלמה ברקע ושלא מספיק צעירים מגלים אותה. אף אחד מאיתנו לא רצה לראות את זה קורה בחיינו, ואי אפשר להשיק קמפיין שיווקי, היה צריך גם משהו נוסף שמקורו בשורשי המוזיקה, משהו שהקהל יכול להתחבר אליו.

"אמא שלי אומרת שפרנק היה מאוד נהנה מהמופע אם הוא היה בחיים. בעיקר בגלל הרצון לנגן את המוזיקה כפי שהיא. גם אם אתה מוצא מישהו שיכול לנגן את המוזיקה המסובכת הזו, הוא עדיין צריך להתאים לאחרים מבחינה אישיותית. מוזיקאים בדרך כלל לא נוטים לרצות לעבוד קשה. אבל בלהקה הזו מדובר בהשקעת זמן, בשיעורי בית ובהתמדה".

ומה לגבי חזרה ליצירת מוזיקה משלך?

"לא עשיתי את זה כבר מזמן, אבל בזמן האחרון אני חושב לחזור לשם. כשזה יקרה, הכל יראה שונה. אחרי שניגנתי רק את המוזיקה של אבא שלי במשך הרבה שנים, אחרי כל הדברים שלמדתי, שום דבר כבר לא ירגיש כמו שהוא הרגיש לי פעם".