שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דינוזאור בבית: איך לגדל איגואנה?
    חולמים לגדל דינוזאור קטן עם זנב גדול וחיבה לירקות? מה צריך לבדוק בחנות? איך מעניקים לה חום ואהבה ומדוע חשוב לפנק אותה בסלט טרי וקצוץ כל יום? ynet וד"ר עמיר מאורר מלווים אתכם בדרך לגידול איגואנה
    אם כלב, חתול, שרקן, תוכי או חמוס לא נכנסים אצלכם לרשימת החיות המועדפות לאימוץ, אולי דווקא זוחל מחוספס בעל זנב גדול, יכול לספק לכם את מנת האושר היומית. בשנים האחרונות האיגואנות זוכות לפופולריות רבה כחיות מחמד ברחבי העולם, למרות שמדובר בחיה פראית למדי שדורשת זמן ומשאבים רבים כדי לגדל אותה בבית.
     
    "מקורה של האיגואנה הוא בדרום אמריקה ולהבדיל מכלב או חתול, היא לא מרעיפה אהבה רבה, אך נקשרת לבעליה בדרך שלה, ויש לה קסם מיוחד במינו", אומר ד"ר עמיר מאורר, מ"המרכז הווטרינרי לחיות בית וחיות אקזוטיות" בחולון ומנהל פורומי תוכים וחיות אקזוטיות ב-ynet. "למעשה זו חיית בר לא מבוייתת, שמסוגלת להגיע לאורך של כ-1.5 ואפילו שני מטרים, מצויידת בזנב ובציפורניים חדות, כך שמדובר בחיה שלא מתאימה לכל אחד".
     
    האיגואנה מסוגלת להאריך חיים עד ל-15 שנה, בתנאי שהיא מקבלת טיפול ומזון נאות. אם החלטתם לאמץ פרט שכזה דרך מכרים או לרכוש דרך חנות המתמחה בחיות אקזוטיות, כדאי להתכונן מראש לקראת הכנסת החיה לחייכם. בדומה לחיות מחמד אחרות, כדאי לשקול היטב האם אתם בנויים למערכת יחסים חייתית ארוכת טווח. טיפול לא נכון עשוי לסכן את החייה ונטישתה בטבע, מסוכנת לאיגואנה שלא תוכל לשרוד ולסביבה.
     

    כתב: ארז ארליכמן, צילום: רועי גזית ויהונתן צור, עריכה: עומר טובי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה צריך לבדוק לפני שמביאים איגואנה לבית?

    ד"ר מאורר ממליץ על מספר פרמטרים שאפשר לבדוק לבד בחנות או בבית הבעלים. "נסו למצוא איגואנה בריאה, בעלת אופי נוח ורגוע. אפשר לשים לב להתנהגות האיגואנה בפרטים שלחוצים ורצים מהר מאוד בכלוב, אחרים אדישים, צריך למצוא את התחום הנורמלי בין לבין", הוא מפרט.
     
    "עדיף להתמקד באיגואנה שבקעה בישראל ולא יובאה לארץ. אם החלטתם לרכוש איגואנה שיובאה מחו"ל, מומלץ להקפיד על כך שהיא בקעה מחוות רבייה מסודרת ומורשית", מציין מאורר. "כדאי לוודא שהבטן של האיגואנה תהיה שמנמנה וחלקה, בעלת צבע עור ירוק אחיד ויפה, לא מיובשת, לא רזה או סובלת מפצעים".
     
    לדברי מאורר, יש לוודא כי העיניים הן חלקות וללא הפרשות. גם הנחיריים נקיים ויפים, ללא פציעות. "חשוב לשים לקצות האצבעות, שהן לא נפוחות, אין נמקים או דימומים ושפתח הביב (פי הטבעת) יהיה נקי מהפרשות וללא רקמה שמבצבצת ממנו", הוא מוסיף. "חשוב לאתר גושים או בליטות על העור, בלסתות ואפילו בגפיים ובזנב".
     
    איגואניות פעלתניות ונמרצות, ככל הנראה יסתגלו פחות למגורים בבית כחיית מחמד ולכן כדאי לבחור בקפידה את הזוחל גם לפי האופי שלו. מומלץ לקרוא וללמוד קודם לכן על האיגואנות המגיעות במגוון גדלים לפני שמחליטים לגדל פרט שכזה באופן עצמאי.
     
    "מה שבתחילה נראה חמוד וקטן, יהפוך תוך שלוש שנים לחיה גדולה, חזקה ולעיתים פראית", מזהיר מאורר. "בשום פנים ואופן אסור לשחרר איגואנות לטבע, כי רוב הסיכויים שהיא לא תשרוד וגם עלולה להפר את האיזון העדין הקיים בטבע המקומי".
     
    רצוי להעניק לה כלוב כמה שיותר גדול בשלבים הראשונים בהם היא עדיין קטנה. "האיגואנות אוהבות לשבת על ענפים, כך שהכלוב לא יכול להיות קטן וצריך להיות גבוה ומרווח, כדי שיהיה אפשר למקם בו ענפים, תאורה, חימום מתאים וכלים למזון ומים", אומר מאורר. "ככל שהיא תגדל, היא תזדקק למרחב גדול יותר, כך שהאקווריום או הטרריום הקטן (אקווריום מזכוכית מרופד במצע יבש, עם מכסה מחורר לאיוורור) לא יספיקו לה והיא תצטרך לעבור לכלוב מרושת גדול".
     
    "בדרך כלל, איגואנות קטנות זקוקות לכלוב קטן, הצעירות המתבגרות לטרריום באורך של 90 ס"מ שיספיק לתקופה של כשנה וחצי ולאחר מכן יש צורך לשדרג את מרחב המחייה של האיגואנה , לכלוב גדול בגודל של חדר או לאפשר לה לטייל בחופשיות", הוא מסביר.  "בכלוב כדאי למקם ענפים באלכסון ולהעניק לה מקום מסתור ומחסה שיספק לה פרטיות בתקופת ההתאקלמות הראשונה".
     


    זקוקה לחום קבוע (צילום: רועי גזית)
     

    לא יכולות בלי: תאורה מחממת

    מאחר שזוחלים הם בעלי דם קר ואינם מסוגלים לייצר חום גוף בעצמם, הם תלויים במגדל שיספק לו עוצמת חום מלאכותית וחיצונית, אחרת האיגואנה תגסוס ותמות. אחת הדרכים לחשוף אותה לחום הוא באמצעות חשיפה לשמש בכלוב מרושת, שחלקו מוצל וחלקו חשוף לקרינת השמש.
     
    בשווקים קיימים היום מבחר אמצעי חימום מלאכותיים, החל ממנורת להט (ספוט) שמסוגלת לחמם איזור מסויים בטרריום של האיגואנה ואותה יש למקם בקצה החם של הטרריום ולמגנה כדי למנוע כוויות או התחשמלות, כשהטמפרטורה המומלצת היא 35 מעלות ביום ובלילה ל-25 מעלות.
     
    בנוסף, ישנן מנורות חימום קרמיות שפולטות רק חום ואפשר להשאירן פועלות גם במהלך הלילה.  "כבל, פד, כרית או אבן חימום אינם מומלצים מכיוון שהאיגואנות מורגלות לספוג חום שמגיע מעליהן ולא מאזור הגחון".  מבהיר מאורר. "אם ביום יש חימום מספק, אז בלילה הטמפרטורה יכולה לרדת לסביב 25 מעלות וחשוב לזכור שכל איגואנה זקוקה ל-12-14 שעות של אור מדי יום".
     
    תאורות UV היא קריטית לבריאות האיגואנה והיא חייבת להיחשף אליה כדי לייצר ויטמין D שנחוץ לספיגת סידן מהמזון. ללא הקרינה, הסידן לא ייספג בגוף והאיגואנה תחלה ברככת עצמות. מתן קרינת UV מתבצע באמצעות חום השמש ומנורות מיוחדות. סוגיות התאורה והחימום צריכות להילקח בחשבון גם מבחינה כלכלית, מאחר שמדובר בתוספת לא קטנה לחשבון החשמל.
     

    צילום: רועי גזית יהונתן צור
    אוהבת ירקות ופירות (צילום: רועי גזית)
     

    צמחונית מפונקת: סלט ופירות כל יום, חתוך דק-דק

    כדי לגדל איגואנה, צריך לזכור שמדובר בצמחונית מובהקת, שזקוקה לתזונה מרובת ירקות ופירות. "למרות שהן מנצלות חלבון מן החי, כדוגמת חרקים מזדמנים, אסור להאכילן בחלבון מן החי, שכולל בשר, מזון כלבים וחתולים", מסביר מאורר.
     
    "כמות גדולה של חלבון לאורך זמן תגרום נזק בלתי-הפיך לכליות ואפילו מוות בסופו של דבר. סלט טרי ומגוון יתקבל בברכה מדי יום, שיהיה עשיר בסיבים תזונתיים, סידן, חלבון (מן הצומח) וויטמינים. "הגיוון הוא קריטי ואסור להגיע למצב שאיגואנה מקבלת ירק מסוג אחד או שני סוגים מדי יום, שוב ושוב".
     
    התפריט המומלץ - ירקות עתירי סידן: שן הארי, אספסת טריה או כופתיות אספסת של מכרסמים, בוק-צ'וי, שעועית ירוקה, אפונה. ירקות אחרים: חסה, לקט ירקות קפואים, דלעת, זוקיני, בטטה, פלפלים, נבטים, גזר מגורר, נבטים. פרחים: היביסקוס (עלים ירוקים, עלי כותרת), ורד (עלי כותרת), גרניום (עלי כותרת). פירות: פאפאיה, תאנים, תפוח, מלון, אפרסק, בננה, ענבים. תוספות: תוספת מולטי-ויטמין לאיגואנות ותוספת סידן (מוצר נטול זרחן או ביחס של סידן:זרחן 1:2 לפחות)  עודף זרחן מבלבל את הגוף ומאותת לו לנייד סידן מן העצמות. את הירקות והפירות יש לקצוץ דק-דק.
     
    מבחינת ניקיון אזור המחייה של האיגואנה - חשוב לשמור על מצע מנייר סופג, נייר עיתון או שבבי עץ בגודל שלא יאפשר בליעתם. בכל הנוגע להגיינה, מומלץ שלא לנשק את החיה ולאחר כל מגע עימה, יש לשטוף את כפות הידיים כדי להימנע מהידבקות בחיידק הסלמונלה. יש לספק לאיגואנה מים נקיים וטריים מדי יום בכלי רחב ושטוח.
     
    מאורר ממליץ שהמים ישמשו לשתיה ולהתרעננות. "כדאי לרסס את החיה במים נקיים בעזרת מתז פעם-פעמיים ביום, מאחר שהלחות הגבוהה תשמור על הכליות של האיגואנה", הוא מפרט. "גם את הציפורניים יש לגזום אם התארכו יותר מדי ויש לקטום רק את קצה הציפורן". 

     

    לא רוצים שהאיגואנה תבלה כל היום בכלוב? אפשר לשחררה, אך תחת השגחה ובסביבה בטוחה, כדי למנוע תאונות, נפילות ומומלץ שלא לאפשר לה לטייל באופן חופשי על השיש במטבח ובחדר האמבטיה מפאת נוכחות של חיידקי סלמונלה. אם החלטתם לאמץ ולהעניק אהבה לדינוזאור קטן, חשוב לדעת כי מדובר במשימה לא פשוטה המצריכה טיפול והשקעה, אך הדבר מבטיח גם הנאה לשנים רבות.

     

    • יש לכם שאלות נוספות? בואו לפורום חיות אקזוטיות ב-ynet

     

     


    פרסום ראשון: 14.06.10, 15:28
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דינוזאור בבית: איך לגדל איגואנה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זוחל חובב ירקות, פירות והרבה שמש
    צילום: רועי גזית יהונתן צור
    לא מתאימה לכל אחד. ד"ר עמיר מאורר
    צילום: רועי גזית יהונתן צור
    מומלצים