זונה מתוך בחירה?

אורית זוארץ, יושבת-הראש של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים וחברה בוועדה לקידום מעמד האישה, ידועה כמי שנאבקת עבור זכויות נשים וכפעילה חברתית בולטת. לאורך דרכה הפוליטית הוכיחה כי היא פועלת מתוך אמונה, כמו במקרה הזה.

אבל בשונה מהמקרים הקודמים בהם התייצבו ארגוני הנשים וזכויות האדם לצד זוארץ, הפעם ישנם לא מעט גופים המתנגדים נחרצות בטענה שהדבר יוביל להחמרת מצב הנשים העוסקות בזנות בארץ במקום לסייע להן.

"הבילוי במכון ליווי או מועדון חשפנות הפך היום לבילוי נורמטיבי" אומרת זוארץ. "החוק הזה קודם כל יפחית בצורה דרסטית את קהל הלקוחות המגיע לרכוש את שירותי הזנות", היא מוסיפה. ו"אכן יש להניח כי החוק במידה ויעבור, ירתיע חלק מהלקוחות הנורמטיביים יותר מלכתת רגליהם למכון ליווי, אך לא את כולם. מה בדבר הנשים העובדות? אלו צפויות להרעה משמעותית בתנאי עבודתן".

לא רק שהחוק יקטין את רווחיהן, גם בריאותן, זכויותיהן ואף חייהן יסוכנו, לפי דבריה של סגנית הסנגוריה הציבורית, הד"ר חגית לרנאו: "העמדה של הסנגוריה הציבורית היא שככל שיש נשים שעוסקות בזנות מתוך בחירה ולא מתוך כפייה זה אינו משהו שהמחוקק צריך להתערב בו. הפללה של לקוחות תביא לכך שתופעת הזנות תמשיך להתקיים, אך במקום להתקיים במרחב סמי-פומבי, היא תעבור להתקיים במחשכים. מה שיקרה אז, הוא שנשים שעוסקות בזנות יהפכו ליותר מנוצלות, יותר פגיעות, יותר נתונות לאלימות ובסופו של דבר, מי שלכאורה מבקש להגן על נשים ולמנוע פגיעה בהן רק יביא לפגיעה חמורה יותר", היא מסבירה.

"בשוודיה, שם נכנס חוק דומה לפני עשר שנים" אומרת ליעד קנטרוביץ', זונה ופעילה חברתית, "נכנסו לזירת הזנות סרסורים וגורמי פשיעה מאורגנת שהשתלטו על נשים שקודם לכן זכו להגנה משטרתית. תפקיד הסרסורים, היה גם להוות חיץ בין הזונה לבין השוטר שרודף אחריה כדי להוכיח את העבירה שלכאורה, ביצעו לקוחות".

לפי גרסה דה זוארץ כל סוג של זנות באשר היא חייב להיות מוגדר כניצול. לא קיימת זנות שאינה ניצול כלפי האישה העוסקת בה. זוארץ לא מאמינה שקיימות נשים שבוחרות לעסוק בזנות באופן עצמאי ומתוך רצונן החופשי.

"אני לא רואה בכך משהו רע או לא בסדר"

אורטל (השם המלא שמור במערכת), היא אחת מאותן צעירות 'לא קיימות'. היא לחלוטין לא הטייפ-קאסט הקיים בראשנו לגבי נשים העוסקות בזנות. 165 ס"מ של נמשים ושיער שטני עם עיניים כחולות, חכמות וגדולות. צברית בת 24 מקיסריה, סטודנטית באוניברסיטה למקצוע נחשק, שבחרה לממן את שכר הלימוד שלה על ידי עבודה בליווי.

"אני בחרתי לעסוק במקצוע הזה כמו הרבה אחרות לא כמשאת חיי, אלא כדרך קלה עבורי להרוויח סכומי כסף גדולים במינימום זמן, לעומת שאר האופציות העומדות לפני צעירות בגילי. לא בא לי להיות מלצרית או מוכרת בחנות ולהרוויח סכומים קטנים, מתאים לי לעבוד יום או יומיים בשבוע ולהרוויח מספיק כדי לחיות ואף לחסוך כסף".

כמה כסף את מרוויחה ביום בו את עובדת?

"בין 700 ל-1,000 שקל שהולכים לכיס שלי. כאשר המחיר לכל פעם הוא מינימום 700 שקל המתחלקים שווה בשווה בין בעל הדירה לביני".

לא מפריע לך לעשות את זה?

"אין לי בעיה לעשות את זה ולא רע לי לעשות את זה. אני לא רואה בכך משהו רע או לא בסדר. אני חושבת שעיקר הבעיה בבחירת המקצוע היא לא המקצוע עצמו אלא אות הקלון שמוטל על הבחורה מצד החברה. הבעיה היחידה שלי היא איך שיתייחסו אלי אם ידעו שאני עוסקת בזנות. לצערי ישנם עדיין אנשים שחושבים שמותר להם לפגוע בכבוד, בזכויות ואף באופן פיזי בנשים שעוסקות בזנות רק בגלל שהן עוסקות בכך".

ובכל זאת, לא מפריע לך לשכב עם גברים שאת לא מכירה?

"לא, למה לך אין סטוצים"?

לפעמים, אך אני בוחר אותם

"גם אני בוחרת אותם, מעולם, גם כאשר עבדתי במסג'ים ומכוני ליווי 'רגילים' לא חויבתי להיכנס עם מישהו שלא רציתי לחדר. גם לאחר שנכנסתי איתו, חצי מילה ממני והיו נכנסים שני גברים ומעיפים אותו משם. במובן הזה המקומות האלו יותר בטוחים מהרבה מועדונים ודיסקוטקים. כאן יש לבחורה שליטה מלאה על מה היא מחליטה לעשות ועם מי. זאת בניגוד גורף למעט המקומות בהם עדיין יש ניצול וסחר בנשים. אך בניגוד לעבר, אלו מקומות בודדים בלבד ואיתם יש למצות את הדין בחומרה.

רוב הנשים שעובדות בזנות בארץ כיום הן עצמאיות, או שנשים שעובדות ביחד, במסגרת דירות אירוח. הן אלו שבוחרות מתי לעבוד, כמה ועם מי. הרווחים תמיד מתחלקים חצי אל הבית וחצי אליהן והאינטרס הראשוני של בעל/ת המקום הוא שלבנות שעובדות אצלה תהיה תחושת ביטחון ורווחה. שכן, גם זה שוק תחרותי ויש כמה וכמה אופציות לבנות העובדות. במקום בו אני עובדת היום, התנאים אפילו מחמירים יותר. המקום עובד על קבוצה של 300 לקוחות קבועים, מאוד קשה להתקבל כלקוח, והמועמדים עוברים תחקיר לא קל. עליהם להיות: נשואים, אמידים מאוד ומעל גיל שלושים".

"על כל אחד מהלקוחות ממלאות הבנות דף משוב הכולל את המאווים והפנטזיות של אותו אדם, האופי שלו ונקודות חשובות נוספות וכן איך היה להן איתו ואם נתקלו בבעיות כל שהן. ברגע שלקוח כלשהוא עובר על הכללים שהציבה הבחורה בפניו או פוגע בה בכל דרך, הוא מועף מהמקום ולא יוכל לשוב להיות ברשימת הלקוחות שנית. אני חושבת שאחרי שאתה שומע את הפרטים האלו גם לך קשה לחשוב שהבנות כאן הן הצד המנוצל".

ומה עם שאר הבנות העובדות איתך? מדוע הן עושות זאת?

"הבנות שעובדות יחד איתי בכלל לא מתאימות לסטיגמה שיש על זונות, הן כולן ישראליות צבריות, כמעט כולן סטודנטיות, כולנו באות לשם פעם פעמיים בשבוע להשלמת הכנסה. אני חושבת שכל בחורה שלא נסחרה או נוצלה לא 'חייבת' לעבוד בזנות אלא בוחרת בכך מתוך האפשרויות העומדות לפניה. היא יכולה לעבוד הרבה יותר קשה, אפילו בניקיון, ולהרוויח הרבה פחות. היא בוחרת להרוויח הרבה יותר בדרך שעבורה היא קלה ומתגמלת יותר. רובן חברות שלי ואנו מסתדרות מצוין יחד.

לפני כן עבדתי במסאג'ים ושם היו בנות שלא תמיד הסתדרתי עימן. חשוב להזכיר בנקודה הזו כי גם במסאג'ים וגם במכוני הליווי לא מדובר בנשים שעוסקות בזנות עקב היותן נרקומניות. לאורך כל שלושת השנים בהן אני עוסקת בזנות לא פגשתי בעבודה בחורה נרקומנית אחת. נשים המשתמשות בסמים לא מתקבלות לעבודה.

ההתייחסות של זוארץ כאילו ורוב הנשים העוסקות בזנות עוסקות בכך מתוך כורח וצורך להשיג סמים היא פשוט אינה נכונה ואינה תואמת את תמונת המצב בשטח. מעט מאוד מהנשים העוסקות בזנות הן נרקומניות. נרקומניות עובדות בפינות הרחוב, וזאת כיוון שאין איש שייקח אותן לעבודה. זאת בניגוד מוחלט לפריחה היחסית בכמות ואיכות שירותי הליווי המוצעים בארץ על כל סוגיהם".

מה היית אומרת לאורית זוארץ אילו יכולת לדבר עימה?

"אורית אומרת ש'אין ילדה בת 15 שחלום חייה להיות זונה'. הייתי אומרת לה שזו אמירה פופוליסטית שכן אני חושבת שבאופן כללי נדיר מאוד למצוא אנשים שעובדים בעבודה שהם מגדירים כ'חלום חייהם'. אין הרבה נשים שמתוודעות על מוכנותן או רצונן לעבוד בזנות, ובהתחשב בתפיסה החברתית הקיימת זה לא פלא. אם מגיל שלוש אומרים לנו השכם וערב שזה שגוי ורע ואסור, מי תרצה לומר שהיא מעוניינת לעסוק בזנות? למרות שזה גם אינו 'חלום חיי', זו עבודה שאני מגדירה כמכובדת ובחרתי לעסוק בה בעת לימודי האוניברסיטאיים כתחנת מעבר בדיוק כמו מלצרות או עבודה אחרת.

אך חשוב מזאת, הייתי אומרת לה שבאתי ממשפחה טובה ואוהבת, שלא עברתי ניצול מיני בכל דרך, לא בילדותי ולא בבגרותי. שבצבא שירתי בתפקיד מודיעיני הדורש קב"א גבוהה, בהצטיינות. שנטיותיי המיניות ובחירותי המקצועיות הן עניין שלי ושהניסיון שלה להגדיר אותי כמנוצלת הוא פטרנליסטי, שטוח ואף מגוחך בהתחשב בנסיבות בשטח".

ניצב בדימוס עו"ד יוסי סדבון מכיר את זירת הזנות כבר שנים רבות מתוקף תפקידו כראש אגף חקירות וכיועצה המשפטי של משטרת ישראל לשעבר.

מה יהיו השלכות החוק החדש על תופעת הזנות בארץ?

"קודם כל יש לשים דגש על כך שתופעת הזנות עצמה בישראל אינה מהווה עבירה ולכן אני איני רואה הגיון בהטלת אחריות פלילית על לקוחות זנות. יש להניח כי החוק יכול לצמצם במעט את התופעה. איני יודע אם זהו המקצוע העתיק בעולם כפי שאומרים אחדים אך מתוקף ניסיוני כשוטר ועו"ד אני יכול לומר כי התופעה לא תעלם".

כיצד תוכל לאכוף משטרת ישראל חוק כזה?

"כיום המשטרה אינה ערוכה לאכוף כזה חוק ולשם אכיפתו יאלצו להפנות לעניין תקציבים שאינם מוקצים לעניין הן לשם הכשרה והן לשם הקצעת משאבים וכוח אדם".

איך תוכל המשטרה להוכיח בפועל כי חשוד שילם כסף תמורת שירותי מין?

"כדי להוכיח אחריות פלילית המשטרה תאלץ להפעיל כלים שהיא יודעת להפעיל מזירות אחרות כגון: סוכנים סמויים, ביומים, אמצעי האזנה ועוד".

רבות מהבנות העובדות בזנות איתן שוחחנו חוששות כי בפועל תאלץ המשטרה לרדוף אחר הזונות לשם הוכחת העבירה על ידי הלקוחות.

"החשש הזה הוא יותר מסביר".

מניסיונך, מה היית מציע לעשות כדי לשפר את המצב בישראל?

"מניסיוני, כמפקד משטרת מחוז ת"א לשעבר, אני משוכנע, שיש מקום למסד את הזנות, לתת הגנה לעובדות, לתת הגנה למי שמקבל את השירות, למסות את השירות ולמנוע מהתחום ליפול לידיהם של גורמי פשיעה מאורגנת. הדברים האלו מוסדרים בהרבה מאוד מדינות בעולם, והגיע הזמן שגם בישראל ימסדו את העניין".

זוארץ טוענת שיש למגר תופעה זו בצורה רב מערכתית: חינוך, הגברת התקציבים לשיקום זונות והחזרתן למעגל העבודה ה'לגיטימית' וכן הטלת מאסרים על לקוחות. אך היא לא יחסה חשיבות מספקת לפגיעה שתביא הפללת לקוחות בזכויותיהן של הנשים העוסקות בזנות. כל הצדדים איתם דיברנו מסכימים כי יש להמשיך ולהקצות משאבים לשיקום נשים מנוצלות או נסחרות ולשיקום נשים נרקומניות העוסקות בזנות. אך המצב בשטח מראה שזוהי אינה עיקר התופעה בארץ, ולשם צמצומה, לא נוכל לפסוח על זכויות של נשים רבות אחרות ולהביא מאות נשים וגברים בארץ

לידי סכנה ממשית מידי לקוחות או גורמי פשיעה.

דווקא ממי שיושבת בוועדה לקידום מעמד האישה וחברה בשדולה כגון השדולה למאבק בגזענות, הייתי מצפה לרגישות רבה יותר לזכויותיהן של נשים העוסקות בזנות קודם כל כבני אדם, ולהבין שזונה יכולה להגיע להיות זונה מתוך החלטה אישית, ולאו דווקא מניצול בלבד. מה שנדמה כמאבק לצמצום ניצולן של נשים, מסתמן באמת כמאבק על אידיאולוגיה וערכים ויותר מכל על זכויותיהן של נשים באשר הן נשים.

חברי כנסת ישראל יאלצו להחליט האם הם מוכנים 'לחיות' עם תופעת הזנות ולכבד כל אדם באשר הוא אדם, לסייע לו, אם ניתן, אך לא במחיר של פגיעה בו והבאתו לידי סכנה, או לחבור אל אלו שאינן מוכנות לראות בעיסוק בזנות דבר מלבד ניצול ומוכנות לשם הקטנת התופעה להעמיד מספר לא מבוטל של נשים וגברים בסכנה מוחשית.

• הכתבה צולמה ונערכה בשיתוף חדשות הירקון 70.