ברשימה הקודמת עסקנו
באנטרס, אחד מהכוכבים הגדולים ביותר הידועים לנו והנה, קבוצת מדענים מאוניברסיטת שפילד באנגליה, בראשותו של פאול קראות'ר, גילו את הכוכב המסיבי ביותר בקומפלקס של גז ואבק הקרוי "ערפילית הטרנטולה".
לכוכב, שמוספר לאחר כבוד כ-R136a1, מסה הגדולה פי 320 ממסת השמש. לשם השוואה – מסתה של השמש שלנו שקולה לכ-330 אלף מסות כדור הארץ!
ערפילית הטרנטולה מצויה במרחק של 160 אלף שנות אור מהשמש. היא אינה שייכת לשביל החלב אלא לגלקסיה הלוויינית של שביל החלב הקרויה הענן המגלני הגדול, בתחומי קבוצת הכוכבים דג-הזהב שאינה נראית מישראל אלא מקווי רוחב דרומיים יותר. גילוי זה נחשב סנסציוני כיוון שמסה כזו גדולה כפליים ממסתו של הכוכב המסיבי ביותר הידוע עד כה.
מזה שנים היה ידוע כי מרכזה של ערפילית הטרנטולה בהיר מאוד ומכונה בשם R136a והוא נחשב במשך שנים רבות לכוכב בודד, על אף שהמסה הנמדדת שלו הייתה מעל ומעבר לכל ערך ידוע של מסה לכוכב בודד.
המסתורין נפתר לאחר מדידות שנעשו על ידי טכניקות צילום בהפרדה גבוהה: בצילומים אלו נצפו לפחות 8 עצמים בשדה שגודלו הזוויתי שניית קשת אחת. מערכת מרובת כוכבים זו, היא הדינמו שמאיר את ערפילית הטרנטולה (מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
ערפילית טרנטולה, ביתו של הכוכב המסיבי ביותר R136a1
הגילוי האחרון נובע ממדידות עדכניות שהראו שמסת אחד הרכיבים היא אכן גדולה מאוד, כ-320 מסות שמש. כוכבים מסיביים הם קצרי חיים; למעשה, כל חייו של כוכב דוגמת השמש הם מאבק מתמיד עם הכבידה שלו ששואפת לכווצו לנקודה אחת.
הכבידה יוצרת לחץ עצום במרכז הכוכב המעלה את הטמפרטורה למיליוני מעלות. בתנאים אלו מתחוללות תגובות תרמו-גרעיניות: אנרגיה שמשתחררת מהמרכז כלפי חוץ מאזנת את כבידת הכוכב.
ככל שהכוכב מסיבי יותר נדרשת אנרגיה רבה יותר לאזן את הכבידה שלו והתוצאה היא שמשך החיים של הכוכב קצר יותר. ההערכה למשך החיים הכולל של הענק שהתגלה הוא כ-3 מיליון שנה, חלק קטנטן ממשך חייה של השמש הנאמד בכ-15 מיליארד שנים.
הטמפרטורה על פני הכוכב היא כ-40 אלף מעלות - כמעט פי 7 מטמפרטורת פני השמש. מרבית הקרינה של המפלץ היא בתחום העל סגול וסך הקרינה הנפלטת מפניו גדולה מקרינת השמש פי כמה מיליונים. זו הסיבה שאין טעם לדבר על כוכבי לכת בסביבתו של הענק: הקרינה שלו תאדה אותם באחת.
הקרינה העצומה גורמת לכוכבים מסוג זה לאבד ממסתם בקצב גדול מאוד, שכן היא דוחפת חלק מהמסה של הכוכב לחלל הבינכוכבי בצורה של רוח כוכבית.
לקבוצת הכוכבים המסיבית המצויה במרכז ערפילית הטרנטולה די והותר קרינה כדי להאיר את הערפילית שקוטרה נאמד בקצת יותר מ-2000 שנות אור (לשם השוואה, מרחק כדור הארץ מהשמש הוא 8.3 דקות אור בלבד).
הספקנים טוענים שבהחלט מתקבל על הדעת כי מדובר במערכת של שני כוכבים (או יותר) הנראים לנו ככוכב אחד. המדענים שגילו את הכוכב מעריכים שגם אם קיימים במערכת כוכבים המלווים את הענק, מסתם אינה עולה על כמה עשרות מסות שמש, מה שמותיר את מסת הכוכב בתחום ספר השיאים של גינס.
בכל מקרה, אם גילוי זה נכון, אזי יש לרענן מעט את הידוע לנו בדבר המסה המרבית המותרת עבור כוכב וסביר מאוד שהגילוי של R136a1 יעורר ויכוחים עזים בעולם האסטרופיזיקה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים,
מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
