העדות האילמת לאסון: חלות שבת וסירים מפוזרים

שרידי בגדים. חלות שבת. סירים עם אוכל. כלים חד-פעמיים. אופניים לילדים. ספרי קריאה. כתבי קודש. הדבר האחרון שהחפצים שליקטו אמש (יום ה') אנשי זק"א לצד מסילת הרכבת מצפון לקריית-גת היו אמורים להוות, הוא נוף של זירת אסון. אלא שבמקום חופשת סוף שבוע שלווה ביישוב קוממיות, משפחה שלמה בת 7 נפשות מביתר עילית נמחקה ברגע, כשרכבה עלה על מסילת רכבת, ונמחץ מעוצמת פגיעתה בו.

אסון המיניבוס בדרום - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• אחיו של הפצוע חגגו בחתונה - וחשבו שהוא נהרג
• נהג המיניבוס נעצר: "מוקדם להסיק מסקנות"
• ביתר עילית המומה: "שבעה בני משפחה נמחקו"
  

• נהג המיניבוס: ראיתי את המחסום ברגע האחרון

• זמן הדיווח ייחקר; נהג הקטר: ראיתי אותו מרחוק

  
  

גם אנשי זק"א שמנוסים במראות קשים לא חששו להזיל אמש דמעה בעודם משלימים את המלאכה, אוספים בשקט את הדברים הכי חיים שנשארו ממשפחת גוטשטיין שאינה עוד. דובי בלאדי, מתנדב בארגון, סיפר כי המראות במקום הזכירו לו, ולא רק לו, מחזות שאליהם התרגלו בארגון לראות בעיקר בזירות פיגוע. "ילדים ואשה בהריון הרוגים? אלה מראות שהיו קשים לכל אחד, אפילו לנו, שראינו כבר הכל".

באסון נהרגו אריה ורבקה ברנשטיין, שלושת ילדיהם הקטנים - חיה, יוחנן ומרדכי-אהרון, בתם הגדולה מלי (מלכה), ובנה בן השנתיים, שנקרא אף הוא מרדכי-אהרון. מלי ציפתה לילד נוסף, והייתה בשלבי הריון מתקדמים. רק שניים מיושבי המיניבוס - הנהג ודוד, בעלה של מלי, שרדו את התאונה. בסך הכל פונו לבתי החולים בבאר-שבע, אשקלון וקפלן 15 פצועים, מרביתם במצב קל.

בלאדי הכיר היטב את אב המשפחה, אריה ברנשטיין, שהתנדב בעצמו בארגון: "הוא היה איש טוב שהתנדב בביתר עילית עשר שנים. לא

חלמנו שיהיה בצד השני של המתרס. כשהגעתי ראשון לזירה וראיתי אותו במצב לא טוב, הייתי בהלם, אבל ממשיכים לעבוד". לדבריו, אם ברנשטיין היה מגיע בעצמו לזירת התאונה, גם הוא לא היה שואל שאלות.

אברמי שיינברגר, אף הוא מתנדב בארגון, סיפר ל-ynet: "הכרתי אותו כאדם נפלא ביותר, וממש קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא היה אדם שתמיד אהב לעזור, ולא רק למתים כמתנדב בזק"א, אלא בעיקר לחיים". מנכ"ל זק"א, יהודה משי-זהב, סיפר כי רק לפני שבוע עברו אנשיו סדנת תמיכה בים המלח, בעקבות תאונה אחרת שבה נהרג איש זק"א.