האיש מאחורי הכיפה של שכטר: "חימם את לבי"
משה זינגר מלווה את הפועל ת"א כבר 45 שנה, מאז גיל 15. גם מחלת הסרטן לא מנעה ממנו לטוס לאוסטריה: "אם עכשיו היו בודקים אותי היו רואים שאני לא חולה יותר. אמרתי לגילי ורמוט שאני לא סוחר כיפות, אבל שאדאג לו לאחת במשחק הבא"

ה-2:3 הענק של הפועל תל אביב על רד בול זלצבורג בשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות, סוקר בהרחבה בכלי התקשורת. בצורה לה היה ראוי ניצחון שכזה. מי שמשך את מירב תשומת הלב היה איתי שכטר, שהבקיע את השער השלישי ולאחר מכן חבש כיפה אדומה לראשו. זה עלה לו בכרטיס צהוב והחלה מהומה ביציעים.

 

 

מסתבר שמאחורי החגיגה של שכטר יש סיפור מדהים ומרגש במיוחד. החלוץ קיבל את הכיפה בשדה התעופה, מאחד מהאוהדים הוותיקים של הפועל, משה זינגר, שנאבק בימים אלה במחלת הסרטן. את זינגר, שנמצא עם האדומים באוסטריה, מלווה באופן צמוד בתו דנה. בשיחה עם ynet מאוסטריה, סיפר זינגר על השתלשלות הדברים.

 

צילום: לי בוץ, עריכה: עוז מועלם

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"בוקר אדום ומבורך", פתח זינגר את השיחה ולאחר מכן סיפר איך העביר את הכיפה לחלוץ. "בשדה התעופה ראיתי את איתי שכטר, שאני יודע שהוא דתי לשעבר, מניח תפילין בעמדת חב"ד. היתה לו כיפה שחורה של חסידים על הראש, ולי יש כיפה סרוגה על הראש. נתתי לאיתי כיפה נוספת שהיתה לי ואמרתי לו 'שים את הכיפה הזאת, היא מתאימה לך יותר'. הוא שם אותה ואמר לי שיניח איתה כל יום תפילין".

 

"צילמנו אותו כשהוא מתפלל עם הכיפה", ממשיך זינגר, "התרגשתי מאוד כי אני יהודי דתי, לא חרדי, שמלווה את הפועל ת"א כבר 45 שנה, מגיל 15. במהלך המשחק לא הבנו למה שכטר קיבל צהוב, כי האוסטרים הושיבו אותנו מאחורי שתי גדרות. בדומה למה שאימי ז"ל לא סיפרה לי על תקופתה בשואה".

 

- ואיך הבנת שזו הכיפה שלך?

"אחיין שלי שלח לבתי תמונה של שכטר עם הכיפה ושאל האם זו הכיפה שלי. לאחר מכן התחילו שאר אנשי המשפחה לשלוח הודעות והבנו שהיה משהו עם הכיפה, אבל עדיין לא היה ברור לנו מה קרה. כשהגענו למלון פתחנו את האינטרנט וראינו שהוא חבש את הכיפה וזה חימם את הלב וריגש אותי".

 


דנה ומשה זינגר מתמוגגים מאושר עם איתי שכטר (אלבום משפחתי)

 

"ראיתי בדבר הזה נתינה גדולה. אמרתי לגילי ורמוט שאני לא סוחר כיפות, אבל שאדאג לו לכיפה במשחק הבא. לא רציתי לספר, אבל אני חולה בסרטן. ליוויתי את
הפועל במשחקים נגד צלסי, מילאן וברוסיה ובכל משחק היתה לי הנאה גדולה, אבל אם עכשיו היו מחברים אותי למכשירים היו רואים שאני משקר - אני לא חולה סרטן יותר, אלא אדם בריא. האנרגיות שאספתי מהניצחון הן לא ייאמנו. זאת סגירת מעגל מההפסד לשטרום גראץ ב-2001", המשיך זינגר.

  

דודו הולצמן, מקורב של השניים, הוסיף: "הפועל בשביל משה היא אנרגיה וכוח, כזאת שנותנת לו כוח להתמודד עם המחלה. שכטר לא רצה לעצבן את האוסטרים, אלא לשמח את האוהד הזה. איתי עשה מעשה אצילי. זה החיבור שבין הכדורגל לאנשים. מדובר במעשה ענק ונפלא".

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה האיש מאחורי הכיפה של שכטר: "חימם את לבי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד