זה ידוע שאנחנו מלכי עולם במשחקי ידידות, אבל אם כל הידע שלכם על כדורגל היה מתבסס על שידור המשחק של נבחרת ישראל מול מלטה - כפי שהגישו אותו יורם ארבל ואיל ברקוביץ' - הייתם בטוחים שנבחרתו של לואיס פרננדז הרגע סיימה להניף את גביע העולם בדרום אפריקה.
כמו לא מעט מהשדרים והפרשנים בטלוויזיה הישראלית, ארבל את ברקוביץ' חוטאים בזלזול קשה במושאי הסיקור שלהם. מעמדת השידור הגבוהה שלהם הם מצליפים בלשונם בכל מי שרץ על הדשא, ועושים זאת ללא רחמים.
אומרים לכדרר, לא 'דריבל'. איל ברקוביץ' (צילום: גיל נחושתן)
"מלטה זאת נבחרת שצריך להוציא מטופס הטוטו", חרץ ברקוביץ' רגע לפני שהמלטזים השוו באופן מפתיע. "נבחרת עלובה", הוא הגדיר אותה קודם לכן. "מי שלא נכנס למשחק הוא גילי ורמוט", המשיך הפרשן המהולל שנייה לפני שקשר הפועל תל אביב יצר במו רגליו את השער השלישי של יוסי בניון.
ארבל לא היה רחמן יותר: "אנחנו משחקים מול נבחרת חלשה, פעם היו קוראים לזה דייגים". שניהם שיתפו כוחות בתקיפתו של תמיר כהן כבלם, למרות שהציג משחק לא רע בעמדה לא מוכרת (קשר אחורי בתפקידו המקורי). "בגלל זה אני אוהב שחקני הגנה שזאת העבודה שלהם", התייחס ברקוביץ' לכהן לאחר השיוויון, למרות שהיה זה דדי בן דיין שאיבד את כובש השער.
יכול להיות שפרננדז שמע את השידור בטלוויזיה?! (צילום: אלי אלגרט)
בכלל, מדוע בוחרים צוותי השידור הישראלים להלעיט אותנו בפרטים מיותרים, למלא את החלל בדיבורים מיותרים? תנו למשחק לדבר בפני עצמו, לא צריך לדבר כל הזמן. במחצית הראשונה נראה היה שנמצאה התשובה לברבורים הבלתי פוסקים של ברקוביץ' - ארבל הזכיר את תבוסות הנבחרת לדנמרק ב-1999 ואת פרשת נערות הליווי הידועה לשימצה שלוותה לאותו משחק.
שתי דקות של שקט נרשמו, לראשונה מאז שריקת הפתיחה. איזה כיף. אבל כמו כל דבר טוב גם זה נגמר במהרה - בלי בושה פתח ברקוביץ' במסע הגנה על עצמו
ועל חבריו לפשע ההוא נגדנו אוהדי הנבחרת. "מה שאתה רומז עליו לא היה הסיבה להפסד שלנו", אמר לארבל, "שיחקנו לא טוב, זה הכול. סתם אנשים רעים". לא שזה מפתיע, אבל שוב אנחנו לומדים כמה בושה אין לאיש הזה. כל זה בערוץ שבכל הפסקת פרסומות משדר פרומו למצעד הבושות של ישראל, בו מככבת אותה פרשה מכוערת.
לסיום נקנח בשיעור קצר בעברית, מוגש כשירות לקורא איל ברקוביץ'. מדוע לקוות שוורמוט "יעשה את הדריבל שלו"? בשביל זה יש בשפה העברית את המילה כדרור, ורמוט יכול לכדרר באגף.
הייתי מצפה מערוץ 10 לדרוש מהאנשים המופיעים אצלו לדבר עברית רהוטה, בדיוק כמו שהייתי מצפה מברקוביץ' להתבטא בצורה מכובדת. בפניו של פרשנינו היקר עומדת הזדמנות לנפץ את התדמית של הכדורגלן הטיפש, אבל הוא (כמו תמיד) בוחר ללכת בדרך החתחתים שלו. לנו נותר לסבול יחד איתו.
_ot.jpg "צילום: ירון ברנר")
