שתף קטע נבחר

רמדאן בירושלים: אורות בוהקים ותפילה צבעונית

לילות הרמדאן הם חגיגה של צבעים ואורות: מתום התפילה ועד לשעות הקטנות של הלילה, העסקים פתוחים, התנועה לא נפסקת והרחובות מלאים במתפללים ורוכלים. למבקרים היהודים זו הזדמנות לטעימה מחוויה שונה ויפה במיוחד

צום הרמדאן מסתיים השנה בסמוך לראש השנה היהודי. כך או כך מדובר היה בסיבה למסיבה: לצאת אל סמטאות הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, לפגוש במתפללים היוצאים מתפילות הר הבית ולצפות היכן וכיצד הם שוברים את הצום בערב.

 

 

לוח השנה המוסלמי שונה מן הלוח העברי והלועזי המוכרים לנו, וייחודו: שימוש בחודשים ירחיים ללא עיבור כפי שקיים בלוח השנה העברי. התוצאה - חודש הרמדאן מתרחש כל שנה בתאריך לועזי שונה מאשר בשנה הקודמת.

 

הלילה החשוב ביותר במהלך החודש הינו "ליל אלקאדר". לפי המסורת, אז החלה הורדת הקוראן לנביא מוחמד. בלילה זה נקבעים גורלות בני האדם, כמו ביום הדין בחגי ישראל. מקובל לציין לילה זה ב-27 לחודש רמדאן, ורבים פוקדים ביום זה את הר הבית לתפילות. בעשרת הימים האחרונים של החודש, נוהגים רבים לשהות במסגדים כל הלילה לתפילות ארוכות.


ב"ליל אלקאדר" רבים יוצאים לתפילות. מסגד אל-אקצה (צילום: גד רייז)

 

שקיעה: ריח הקפה והכנאפה עולים באוויר

כדי לסייר בעיר העתיקה ולפגוש ביוצאים מהתפילה מהר הבית, התלוותי לחבר וותיק, עמי מיטב, שעוסק במיפוי העיר העתיקה, דובר ערבית רהוטה ומכיר את חלקיה המוסלמיים של העיר. את סיורינו התחלנו לקראת ערב בשוק הכותנה המתחיל בשער הכותנה שבכותל המערבי (צפונית לרחבת הכותל) ומסתיימת ברחוב הגיא. זהו שוק ממלוכי יפהפה שמשרה אווירה מזרח תיכונית.

 

בסמוך לשער הכותנה התמקמנו על כיסאות עץ אצל אבו מוסא, ערבי מקומי, שכבר שנים רבות מכין לבאים ויוצאים מהר הבית קפה ותה על פתיליות, ומי שחפצה נפשו בנרגילה בטעמים וריחות שונים ומשונים - יוכל למצוא אותם כאן.


נרגילות, קפה ושאר פריטים בשוק בעיר העתיקה (צילום: רון פלד)

 

בשעה זו של הערב, כבר נשבר הצום וניחוחות התה, הקפה והכנאפה כבר עולים באוויר. קצת נרגילה, קצת נענע, מאכל כלשהו שמתאים לשבירת הצום, ואני מוצא את עצמי מנסה לשיר עם כמה חבר'ה היושבים בסמוך. הם בערבית, אני ביידיש קלוקלת, והעיקר המצב רוח.

 

שוק עושי הכותנה שבו אני יושבים מקוּרה. השוק שנזנח ברבות הימים, החל להראות סימני חיים באמצע המאה ה-19 כשהוקם יקב בסמוך לו על ידי יהודי לצד טחנת קמח ואפייה. שיפוצים נוספים בוצעו לקראת ביקורו של הקייזר הגרמני ווילהם השני בשנת 1898.

 

היו אלה הבריטים ששוב ניסו בהצלחה להחיות את המקום ובמקום שכן מרכז לעבודות אמנות. רק בשנות ה-90 של המאה שעברה החלה עיריית ירושלים בשיפוץ המקום שוקק החיים ברוב שעות היום, בשל הקרבה להר הבית, ההיסטוריה והיופי שבמבנה השוּק, שעושים את שלהם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכניסה למסגד אל-אקצה
צילום: רון פלד
מומלצים