יש יצואנים שלא מתלהבים מרכישות הדולרים. התאחדות התעשיינים ומכון הייצוא הפעילו במשך שנים לחצים אדירים על בנק ישראל כדי שיתערב במסחר במט"ח ויעלה את הדולר כלפי מעלה. ואכן, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התערב בשנים האחרונות במסחר וביצע רכישה מסיבית של דולרים והיום גם פרסם מחקר שנופף בעובדה שהרכישה החזיקה את השקל למטה - מה שהיה אמור לשמח את היצואנים.
ואולם, בפאנל של יצואנים בכירים שדיברו היום בועידת מכון היצוא בת"א, מתברר שיש גם יצואנים שלא מתלהבים מההתערבות. כך, לדוגמא, דיברה אסתר אלדן, מנכ"ל כיתן - מפעל יצואני בדימונה השייך לענף החלש והנזקק ביותר לתמיכה - ענף הטקסטיל.
לדברי אלדן, "אני חושבת שאין מקום להתערבות. השחקנים שמתערבים במסחר במטבע החוץ משפיעים על השוק בטווח הקצר. במקום להתערב במטבע היה עדיף להקצות כספים ומשאבים לעידוד התעשייה במקום שבו זקוקה לסיוע. התערבות ממשלתית שהייתה כופה על מערכת הביטחון לרכוש מדים מתוצרת ישראל, הייתה מצילה הרבה יותר מקומות עבודה בפריפריה מרכישת הדולרים. כל מקום עבודה שאנחנו מאבדים, זה נטל לקופה הציבורית".
מהצד השני של המשק, מקסין פסברג, מנכ"ל אינטל בישראל, וסגנית נשיא אינטל העולמית אמרה גם היא: "זה היה נחמד אם הדולר היה קופץ פתאום ל- 4.5. אבל מה לעשות, הוא לא. זה שוק חופשי וטוב עשה סטנלי פישר שהגדיל את רכישת הדולרים".
פסברג שכידוע אינה מייצאת טקסטיל, הסכימה עם אלדן בנוגע לרכישות המדים ואמרה: "כל המדיניות שלנו היא לא עקבית וזה לא עושה אותנו תחרותיים במיוחד. לא ייתכן שאנו קונים מדים מחו"ל ונותנים הטבות עקיפות לתעשייה הישראלית".
גם מרק גזית, מנכ"ל חברת ההיי-טק סקיי ויז'ן, אמר: " זה נחמד שבנק ישראל קונה דולרים אבל לא ברור מה הוא יעשה בדיוק עם כמויות הדולרים העצומות שתקועות אצלו בקופה ולא ייתכן שהוא יקנה עוד ועוד בלי הגבלה. הפוטנציאל לייצוא הוא אינסופי ותלוי קודם כל בעבודת היצואנים עצמם ובהדרכה שמקבלים מהמדינה.
""הגבינה" זזה מארה"ב לאסיה ואפריקה ולא כל היצואנים הפנימו את זה. הדרכה נכונה של היצואנים, וחינוך על מה שהולך בסין, הודו ואפריקה, יכולים לתרום להם הרבה יותר מכל סוג של התערבות או סיוע כספי".
