מעסק שחור לעתיד ורוד
איזו שנה זו היתה: זמרים עברו ממדורי הרכילות למדורי הפלילים, היכלי התרבות וקיסריה הפסיקו להיות סמלי סטטוס, שיר לוי ועומר אדם התבססו כהבטחות הבאות ועמיר בניון סיכם שנה סוערת בעזרת הבאבא סאלי. אבי שושן מביט מזרחה באופטימיות
שנת תש"ע, כמו קודמתה, המשיכה את ההגמוניה של הז'אנר המזרחי. קובי פרץ חנך את נוקיה, אייל גולן, מתוגבר ביצפאן, הופיע שם מיד אחריו ומשה פרץ, דודו אהרון וליאור נרקיס כבשו את קיסריה. גם בגרסת הרדיו, הזמר המזרחי לא נשאר פראייר ובניגוד לשנים קודמות, הפעם ההצלחה קיבלה ביטוי גם מעל גלי האתר.
אייל גולן הוא האמן המושמע ביותר השנה בתחנות השונות, ולא הרבה אחריו מככבים משה פרץ ודודו אהרון. גם לליאור נרקיס הייתה שנה מעולה, כשהביא את הלהיט הגדול ביותר של השנה ושרית חדד הצליחה להוכיח שהיא עדיין כאן עם אחד השירים הכי מידבקים שיצאו כאן מזה זמן רב.
לרגל ראש השנה תשע"א, מביט מזרחה מגיש את סיכום השנה שחלפה ותחזיות לשנה הבאה בז'אנר הכי רותח בארץ.
שיר השנה
שיר השנה שלי מתחלק לשניים. את החצי הראשון של השנה פתח ליאור נרקיס בסערה עם "ערב טוב", ששיגע את כולם והפך את היכל התרבות למועדון "הפלקה".
כמה השיר הצליח? בוא נגיד שב"תימניאדה", שהתקיימה לאחרונה באילת, כל חברי הדור הצעיר של הז'אנר (גל סינווני, בן אל תבורי וגיא יהוד) פתחו או סיימו את הופעותיהם עם גרסה ללהיט הענק. נרקיס מספר שאפילו להקת "הדג נחש" פותחים את המופע שלהם עם גרסה מיוחדת לשיר.
השיר ששיגע את כולם. עטיפת "ערב טוב"
בעוד ש"ערב טוב" פתח את השנה, הרי שמי שסיים אותה הוא אייל גולן, עם הלהיט הענק "מפה לשם". עכשיו בטח אתם מרימים גבה. הרי מה שנטחן ברדיו זה "מתגעגע", שיצא במקביל, ולא השיר הדיכאוני שהחזיר את הז'אנר לימי השלטון הטורקי.
אז אני מזמין כל אחד מכם לבוא לפריפריה ולראות מה מושמע מכל בית ומכונית חולפת. "מפה לשם" הוא שיר מרגש שמהווה אנטיתזה ל"ערב טוב" ויכול לסמל שינוי בז'אנר, ששואף לחזור לשירה השורשית, האמיתית והנקייה, בלי הכפיים אלא עם הרגש והנשמה.
כשבקנה אלבום מפתיע של משה פרץ, בו הוא חוזר למוזיקת ילדותו, ושיר חדש של זהבה בן שלוקח אותה 20 שנה אחורה לימים של "טיפת מזל", אני מאמין שבסוף עוד יתברר כי השמועות נכונות ומשה כהן, נסיך הדיכאון של שנות ה-90, חוזר ואז בכלל המוזיקה הטורקית תעשה קאמבק מזהיר.
שערוריית השנה
פקידי מס הכנסה עטו השנה כמו נשרים על זמרי הז'אנר, ולצערם של הזמרים והמעריצים הוכיחו שלא סתם זה נחשב לעסק שחור. הדבר המעניין הוא שזה השפיע אחרת על כל אמן שנחקר השנה במשרדי רשות המיסים.
אצל קובי פרץ זה רק תרם לתדמית הילד הרע של הז'אנר, כשהוא הדליק את האש עוד יותר כשיצא למלחמת חורמה נגד רשויות המס ואף כיכב בקמפיין מתריס נגדם לרשת אלקטרוניקה ועל הדרך עשה עוד כמה ג'ובות. אצל משה פרץ, לעומתו, הפרשה עשתה נזק לא מבוטל.
משה פרץ בקמפיין. נחוץ: שיקום תדמיתי (צילום: אלירן אביטל)
פרץ, שמכר עד כה תדמית של ילד תמים וישר כמו פלס, הוכיח כי גם ה"ילד הטוב" של הז'אנר לא נאיבי או פראייר. פרץ, שהקמפיין לרשת משקפי השמש שקידם ירד מהאוויר סמוך להתפוצצות הפרשה, ינסה בשנה הקרובה לשחזר את הנזק התדמיתי העצום שנגרם לו ולהוכיח שמדובר במעידה קלה, אותה ודאי יתרץ כטיפשות של מתחילים. בתור מי שהוציא יומן נוער והרוב המוחלט של הקהל בהופעותיו הן בנות טיפש עשרה, פרץ לא יכול להרשות לעצמו לככב בעמודי הפלילים. מלאכת השיקום שלו, במיוחד כעת כשהודה במעשיו, נראית קשה מתמיד.
לגבי יניב בן משיח, הרי שבשיחה איתו הוא הודה כי הפרשה שברה את רוחו והוציאה לו את שמחת החיים. עם זאת, אני מציע לבן משיח להכיר בעובדה אחת פשוטה: בזכות פרשה זו הוא זכה במסע יחסי ציבור עליו לא חלם והתפרסם גם בקרב הציבור הכללי, ולא רק החרדי. ועל זה כבר נאמר בספר "שופטים", בפרשה המפורסמת על שמשון הגיבור, "מעז יצא מתוק".
תופעת השנה
השנה התבררה עובדה מעניינת: כיבוש או אי-כיבוש אתרי הופעות, כמו היכל התרבות בתל אביב או אמפיתיאטרון קיסריה, כבר הפכה למשמעותית פחות לגבי גורלו של האמן ומיתוגו המקצועי. משה פרץ הצליח עוד לפני קיסריה, ואני בכלל לא בטוח שהמופע שם תרם לו במשהו. אייל גולן וקובי פרץ הצליחו בלי קשר לנוקיה והעובדה שמושיק עפיה ביטל את הופעות היכל התרבות רק זיכתה אותו באמפתיה.
שרית חדד. מולכת גם בלי סיבובי הופעות בקיסריה (צילום: דודו אזולאי)
שרית חדד, למשל, לא עשתה אולמות מסוג זה כבר המון זמן ואף אחד לא לוקח ממנה את תואר מלכת הז'אנר. להבדיל, רגב הוד פתח את שערי היכל התרבות ואף אחד לא שמע על זה. כמה אמנים הטיבו לנסח את זה בצורה טובה, כל אחד בצורה אחרת. "אם אעשה את נוקיה, למה כבר נותר לי להגיע?", שואל נרקיס. עופר לוי התריס נגד כל האמנים שממלאים אולמות אלה ואיתגר אותם לנסות למלא את האולמות בהיכלי התרבות הקטנים בארץ ועפיה סיכם זאת בצורה מושלמת: "המקומות האלה כבר מזמן איבדו את כל הטעם הטוב והפכו לסוג של בדיחה".
פריצת השנה
אביהו שבת, עומר אדם ושני יצהרי עשו השנה את הפריצה הגדולה. מאחוריהם משתרך שיר לוי, שהוציא שיר מעולה שלא תפס ברדיו אבל הוא רק הוכיח עד כמה "הבן של ישי" מוכשר ובעל אחד הקולות היפים בז'אנר.
מבין הארבעה, אני מאמין שמי שיישאר איתנו עוד תקופה ארוכה - ויהפכו לאט לכוכבים הגדולים הבאים של הז'אנר - הם לוי ואדם. שניהם מסמלים את דור ההמשך של שני הכוכבים הגדולים של הז'אנר - שיר לוי כממשיכו של אייל גולן עם הקול החזק והחם ואדם כמי שילך בדרכו של קובי פרץ - סוג של ילד רע, שבזכות החספוס וגם לא מעט מן הערסיות שטבועה בו, יזכה בהארדקור של הז'אנר.
שבת, לעומתם הוא בחור מקסים שנראה כמו נער הפוסטר האולטמטיבי. אבל הדי אלבומו הראשון שככו, ונוכחותו בשטח נעלמה כמעט לגמרי. אני מאמין שכשיוציא את אלבומו השני נדע אם מדובר רק בבן-של עם מזל של מתחילים או זמר מוכשר בפני עצמו שישאר בשטח עוד הרבה זמן.
לגבי יצהרי - יצא לי לראות אותה ב"תימניאדה" והתאכזבתי לראות איך קפאה כמו קרח בחום האילתי הבלתי אפשרי מול קהל של עשרת אלפים צופים. היא לא הביעה שום נוכחות או כריזמה מעבר למראה פניה היפות. אפשר להניח כי זאת פעם ראשונה שלה על במה בסדר גודל כזה. אבל עם כל הרעש שעשו סביבה, שגם אני חטאתי בו, חשבתי שיש הרבה יותר תוכן מאחוריה. טוב, על זה מודים בתפילת החג "חטאנו, עווינו, פשענו".
ואחד לשנה הבאה
ממתק קטן לסיום. את השנה אני בוחר לחתום עם הזמר האהוב עליי, עמיר בניון, שמסיים את אחת השנים הכי סוערות בחייו עם הוצאת אלבומו החדש "לדעת הכל". את מילות השיר "אשמח בך" כתב לא אחר מאשר הבאבא סאלי - הרב ישראל אבוחצירא.
על הלחן חתום בניון, שלקח אותו למחוזות אחרים לגמרי מהלחן המקורי והפך אותו משיר קצבי לבלדה מרגשת ושוברת לב. ובנימה רוחנית זו, מי ייתן שתהיה שנה טובה וכולנו נהיה טובים יותר בשנה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
