מבן-גוריון ועד ישי: תולדות הוויכוח על שעון הקיץ
שעון הקיץ הארוך ביותר בישראל נמשך 191 ימים, והקצר 42. במשך 17 שנה - הוא לא הופעל. לקראת המעבר לשעון חורף הלילה - קבלו את ההיסטוריה של השעון, מימי המנדט ועד היום
שישה ימים לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, עברה המדינה הצעירה לשעון קיץ. הוא נמשך בשנת 1948 עד יומו האחרון של חודש אוקטובר. 62 שנים עברו מאז, והשימוש בשעון הקיץ הופסק במהלך השנים. בתחילת שנות ה-80 הוא חודש, ולאחרונה מתנהל קרב על הארכתו. הלילה, למרות שיותר מ-200 אלף איש חתמו על עצומה הדורשת להאריך את השעון עד סוף אוקטובר, יוזזו מחוגי השעון בשעה 2:00 שעה אחת אחורה והשעה תהיה 1:00.

 

שעון הקיץ הופעל בארץ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי. במחצית הראשונה של מלחמת העולם השנייה הופעל שעון הקיץ גם בחורף על-ידי הבריטים כדי לחסוך באנרגיה. גם במחצית השנייה של המלחמה ועד שנת 1946 הזיז המנדט הבריטי את מחוגי השעון שעה קדימה בחודשים אפריל עד אוקטובר.

 

הזזת מחוגי השעון בחודשי הקיץ נמשכה עד שנת 1957. שעון הקיץ הארוך באותה תקופה נמשך 184 ימים, כשבשנת 1949 הוזזו מחוגי השעון בישראל שעה אחת קדימה ב-30 באפריל וחזרו למתכונת שעון חורף ב-31 באוקטובר באותה שנה. השעון הקצר ביותר נמשך 91 יום, כשבשנים 1954 ו-1955 הוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה באמצע חודש יוני וישראל חזרה לשעון חורף כמה ימים לפני ראש השנה.

 

17 שנים של חורף

ב-1958 בוטל שעון הקיץ. כבר אז היה לחץ מצד גורמים דתיים, שהתריעו על חילול שבת ועל בעייתיות הנוצרת בזמן הסליחות בחודש אלול ובמועדי תשרי. שר הפנים דאז, ישראל בר-יהודה, הודיע למשרדי הממשלה כי משרדו ערך משאל בעניין שעון הקיץ שנה קודם לכן, אולם תוצאות המשאל לא היו אחידות. בכל זאת החליט אז השר לבטל את הזזת השעון.
שעון הקיץ בעולם בשנת 2010

שעון הקיץ בעולם בשנת 2010
מדינה התחלת השעון סוף השעון
ישראל 26 במרס 12 בספטמבר
ארצות הברית 14 במרס 7 בנובמבר
מדינות אירופה 28 במרס 31 באוקטובר
לבנון 28 במרס 31 באוקטובר
סוריה 2 באפריל 29 באוקטובר
איראן 22 במרס 22 בספטמבר
קובה 14 במרס 31 באוקטובר
מרוקו 2 במאי 8 באוגוסט
הרשות הפלסטינית ורצועת עזה 26 במרס 11 באוגוסט

 

שעון הקיץ חזר רק בשנת 1974, בעקבות משבר האנרגיה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. ישראל עברה לשעון קיץ ב-6 ביולי וחזרה לשעון החורף ב-12 באוקטובר, כמה ימים לאחר החגים. שנה לאחר מכן הונהג שעון הקיץ במשך 133 ימים וישראל חזרה לשעון החורף לפני ראש השנה. אבל שר הפנים דאז, יוסף בורג, החליט לבטל שוב את הנהגת שעון הקיץ.

 

בשנת 1980 הונהג שעון קיץ ל-42 ימים בלבד. למה? בג"ץ קבע כי יש להנהיג שעון קיץ, אך לא אמר כמה ימים. השר בורג החליט לבדוק את השפעת שעון הקיץ על החיסכון באנרגיה ולכן קבע כי השעון יוזז ב-2 באוגוסט שעה קדימה ויוחזר כמה ימים לפני יום כיפור. בינתיים, מינה השר שישה צוותים שיבדקו את השפעת שעת האור הנוספת.

 

ארבע שנים חלפו, בג"ץ בינתיים דן שוב בעתירות להפעלת שעון הקיץ, וב-1982 הוא דחה עתירה להורות לשר בורג להפעיל שעון קיץ. שופטי בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק ויהודה כהן, קבעו כי השר שקל את הסוגיה והחליט שאין לשנות את סדרי הזמן ולכן בסמכותו שלא להפעיל שעון קיץ. השופט מאיר שמגר, שהיה בדעת מיעוט, שאל את נציגי המדינה מדוע השר מסתמך על חוות דעת משנות ה-50 ולא על מחקרים חדשים.

 

שיקול דתי מול חסכון באנרגיה

בדיון העלו נציגי המדינה את סדר העדיפויות: "מה הערך של השיקול הדתי מול השיקול של 0.5% חיסכון בחשמל? כל אחד רואה את התשובה בעיניו שלו ואין זה המקום שבג"ץ יחליט איזה שיקול עדיף". אגב, אחד העותרים לבג"ץ, זאב סגל, אמר כי אי המעבר לשעון קיץ גורם לו לבזבז אנרגיה ב-63 שקלים יותר. הוא לא אמר אז מה היה קורה אם מכפילים זאת במיליון.

 

בתחילת שנת 1984, כשבורג עדיין ישב במשרד הפנים, החליטה ממשלת שמיר להחזיר את שעון הקיץ ובשנה זו הוא הונהג ב-5 במאי ועד 25 באוגוסט, כמה ימים לפני שבני עדות המזרח מתחילים לומר סליחות בחודש אלול. שנה חלפה ושוב הונהג שעון קיץ – הפעם מאמצע חודש מאי ועד סוף חודש אוגוסט.

 

השנים חלפו, הרב יצחק פרץ מונה לשר הפנים, וכמו בורג גם הוא התנגד להחלת שעון הקיץ. תעשיינים, חברות ואפילו מערכת החינוך איימו לעבור לשעון קיץ בעצמם, ולכן הוא הונהג למשך כמה שנים החל מסביבות חג הפסח ועד לכמה ימים לפני ראש השנה.

 

בתחילת שנות ה-90 נקבע כי שר הפנים יחליט על מועד שעון הקיץ. למשל, בשנת 1996 הנהיג שר הפנים דאז, חיים רמון, שעון קיץ למשך 185 ימים – מסוף חודש מרס ועד למוצאי ראש השנה. השר אלי סויסה מש"ס קבע גם הוא במשך שלוש שנים את זמני השעון – שנמשכו בין 154 ל-177 ימים, ובשנתיים האחרונות של כהונתו ישראל עברה לשעון חורף לפני ראש השנה.

 

מקסימום 191 ימים

שעון הקיץ הארוך ביותר עד כה בתולדות מדינת ישראל נמשך 191 ימים. בשנת 2002 הזזנו את מחוגי השעון ב-29 במרס, במהלך חג הפסח, וישראל חזרה לשעון חורף ב-7 באוקטובר - כמה ימים לאחר תום חגי תשרי.

 

בשנת 2005 נקבע חוק חדש לשעון הקיץ. החוק קובע: "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות". המשמעות היא ששעון הקיץ יימשך בין 170 ימים ל-191 ימים, כיוון שהוא מתחיל בתאריך לועזי ומסתיים בתאריך עברי.

 

מי שתמך בין היתר אז בחוק, הוא ח"כ חיים אורון ממר"צ. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בשנת 2005 הוא הסביר את מניעיו: "אחת לארבע שנים אני אתחיל להיות בחורף בספטמבר. נמצא זירה אחרת להילחם בה בין דתיים וחילונים. יוותר דוד אזולאי על ה-‎1 באפריל, נוותר אנחנו על יום כיפור אחת לארבע שנים ונמצא זירות אחרות להמשיך להילחם בין דתיים לחילונים".

 

שר הפנים דאז, אופיר פינס מהעבודה, הסביר גם הוא מדוע הוא תומך בחוק: "לפעמים זה נותן ‎10 ימים לפה או לשם, שום אסון לא קורה. אין פה עניין הלכתי, אין פה עניין דתי. אנחנו צריכים להביא תוצאה שתהיה הגיונית מבחינת האינטרס הישראלי כמדינה, בלי לפגוע בחלקים בחברה".

 

העברת השעון גרמה ללא מעט סטיריקנים ללעוג על הנושא. בשנות ה-50 הופיעו קריקטורות בנושא. אחת מהן עסקה בגבר ואשה שקובעים להיפגש, אך הם לא זוכים להתראות מפני שהיא מגיעה לפני שעון הקיץ והוא בכלל חי בשעון חורף.

 

אגב, ישראל אינה המדינה היחידה בה שיקולים דתיים משפיעים על שעון הקיץ. במצרים, למשל, עברו השנה לשעון חורף באמצע חודש אוגוסט – כדי להקל על הצמים בחודש הרמדאן.

 

הפיגוע שהקדים את זמנו

אבל לפעמים מעבר השעון מציל חיים. ב-5 בספטמבר 1999 התפוצצו שתי מכוניות תופת בחיפה ובטבריה. שלושה מחבלים מתאבדים, ערבים תושבי ישראל, נהרגו.

 

במערכת הביטחון העריכו כי שולחי המחבלים – תושבי הרשות הפלסטינית – הפעילו את הפצצות לפי שעון הקיץ שהיה אז ברשות. ישראל עברה יומיים קודם והמחבלים סברו כי המטענים יופעלו על-פי השעון המונהג בישראל. מה שקרה הוא שהפצצות

 התפוצצו שעה קודם וישראלים רבים ניצלו. עם זאת, הועלתה סברה נוספת כי "תאונת עבודה" היא שגרמה לשני המטענים להתפוצץ לפני הזמן המתוכנן.

 

והיו גם הצעות מעניינות, דומות מאוד לזו של השר אלי ישי השבוע, בו הציע לעבור לשעון חורף לקראת יום כיפור, אך להזיז את מחוגי השעון בחזרה אחרי הצום. ח"כ לשעבר יוסף תמיר הציע להחיל את שעון הקיץ בימים ראשון עד חמישי ובשישי שבת להחזיר את מחוגי השעון לשעון החורף. לא ברור האם ההצעה שהועלתה בשנת 1981 הייתה בהומור, או שחבר הכנסת התכוון ליישם אותה.

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מבן-גוריון ועד ישי: תולדות הוויכוח על שעון הקיץ
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עניין של זמן
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מתי נזיז את המחוגים?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    בן-גוריון. שעון קיץ במדינה החדשה
    צילום: AFP
    צילום: לע"מ
    בורג עם נבון. 42 ימים של קיץ
    צילום: לע"מ
    פרץ. גם התנגד
    צילום: לע"מ
    אורון. לא נורא חורף בספטמבר
    צילום: גיל יוחנן
    ynet ספיישל
    ynet ספיישל