בדד אלך: מקומות שיעזרו לכם לשמור מרחק

מדבר יהודה

המרתק ביותר בעייני הנערה המתבודדת. זהו מדבר קטן ואינטימי - בסך הכל כ‭1,500-‬ קילומטרים רבועים, אבל מצד שני הוא מציע טבע מרוכז וניחוחות רבים מהעבר. נופי בראשית שלו היו כר פורה עבור נזירים ומתבודדים שפקדו אותו במהלך ההיסטוריה. יש שראו בו מקלט ומסתור, ויש שהחשיבו אותו כמדבר הקדוש שבו פעלו גיבורי התנ"ך והברית החדשה. יש גם כאלו - כמו הנערה המתבודדת, שראו בו מקום מפלט מהמולת היומיום.

תור הזהב של מדבר יהודה כביתם של נזירים, פורשים ומתבודדים היה בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד השביעית לספירה‭.(‬ אחת הדרכים החשובות באותה התקופה הייתה זו שירדה מירושלים ליריחו, לעבר אתר הטבילה בירדן המקודש לנצרות, המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן. לאורך הדרך הזו הוקמו לא מעט מנזרים, כל אחד בעל אופי שונה ורמת התבודדות אחרת מהעולם החיצון. חלקם פועלים עד היום, וחלקם הפכו לעיי חורבות, כשרק שרידים מרמזים על עברם.

כר פורה עבור נזירים ומתבודדים היסטוריים. מדבר יהודה

מנזר חריטון ועין-פרת

עין-פרת שבנחל פרת הוא אחד ממקורות המים השוקקים במדבר יהודה. התמהיל של קרבה לירושלים, מים צלולים וטובים, צמחייה ירוקה עשירה ונוף מדברי מזוקק הוא נוסחה מנצחת עבור המטיילים. אך רבים מבין אלו שפוקדים את המקום מוותרים משום מה על הליכה של דקות ספורות לאורך הנחל לאחד המבנים המונומנטליים ביותר במדבר יהודה - מנזר חריטון (פארן‭,(‬ שהוקם במאה הרביעית לספירה על ידי נזיר בשם חריטון.

בסוף המאה ה‭19-‬ הפך המקום למנזר רוסי פרבוסלבי. למרות זאת, ניתן בקלות להבחין בחלקים שנותרו מהמנזר הקדום, תלויים על צלע ההר, כאילו לועגים לכוח המשיכה. בין לבין תראו נזיר הפוסע בניחותא בין המבנים, גבוה מעליכם, מתעלם מכל מה שסביבו ושקוע בהרהורים. כיום, חלק מהחדרים והקפלות של המנזר בנויים סביב אותן המערות ששימשו את ראשוני הנזירים במקום. מאמינים כי כאן גם מצוי קברו של חריטון עצמו, שנחשב לאחד מאבות תנועת הנזירות במדבר יהודה.

• איך מגיעים: לשמורה ניתן להגיע מכביש מס' 437 (מכיוון פסגת-זאב בירושלים או מכביש מס' 1) המוביל ליישוב עלמון (הקרוי גם ענתות‭,(‬ ומשם לפי השילוט.
  

מקור מים שוקק במדבר. עין-פרת (צילום: רוני קינג, רשות הטבע והגנים)

אותימיוס ומרטיריוס  

באזור מעלה-אדומים ממתינים לטיילים החקרנים שני מנזרים (או שרידי מנזרים) מהתקופה הביזנטית. עד לאחרונה הם היו סגורים רוב הזמן לקהל הרחב, אך כיום ניתן לבקר בהם. הם הדבר הכי רחוק מ"אטרקציה" שתוכלו להעלות על דעתכם, וביקור בהם הוא חוויה לימודית מרתקת.

את שרידיו של מנזר אותימיוס מקיף אזור התעשייה של מעלה-אדומים: מצד אחד, נופי מדבר רבי הוד ושרידים מן העבר, ומצד שני שגרה קשת יום. אותימיוס, נזיר יליד ארמניה, הקים את המנזר במאה הרביעית, וכיום ניתן לשוטט שם לצד חצר מרכזית, מבנה קבורה, תאי נזירים, כנסייה, אכסניה ותעלות מים.

יש גם עמדת תצפית גבוהה המשקיפה אל המדבר, ולמרגלותיה רצפת פסיפס. אחת מגולות הכותרת כאן היא מאגר המים של המנזר. עד שלא תיכנסו פנימה, לא תוכלו להאמין עד כמה גדול ומרשים חלל זה, החצוב בסלע.

• איך מגיעים: נוסעים בכביש מספר 1 ופונים ברמזור של מישור אדומים לכיוון אזור התעשייה. בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר.
  

מנזר מרטיריוס מצוי ממש בליבה של שכונה שוקקת חיים במעלה-אדומים. מרטיריוס, שהיה מתלמידיו של אותימיוס, הקים כאן מנזר בשטח של כעשרה דונמים. יש בו שרידי כנסייה, חדר אוכל, אכסניה לעולים לרגל (מקור הכנסה חשוב עבור נזירי התקופה) וגם בית מרחץ בסגנון רומי. פה ושם ניבטות גם רצפות פסיפס מעוטרות בדגמים גיאומטריים או בדמויות של בעלי חיים.

• איך מגיעים: למי שבאים מכיוון ירושלים, נוסעים בכביש מס' 1 לכיוון ים המלח ופונים למעלה-אדומים בכניסה הצפונית. בכיכר הראשונה פונים שמאלה לכיוון העיר. בכיכר השלישית פונים שמאלה לרחוב "דרך מדבר יהודה‭,"‬ ובכיכר החמישית פונים ימינה לאתר, לפי השילוט. האתר פתוח למבקרים בתיאום מראש בלבד.
  

אתר ומוזיאון השומרוני הטוב

משל השומרוני הטוב הוא אחד הידועים והמשמעותיים בדת הנוצרית. הוא מספר על אדם פצוע השוכב בצד הדרך, ועל עוברים ושבים שלא הגישו לו עזרה. אדם בן העדה השומרונית נחלץ לעזרתו ומביא אותו לפונדק דרכים, ואף משלם עבור הלנתו שם. זהו משל על עזרה לזולת וסובלנות בין זרים. אתר השומרוני הטוב, שנפתח אף הוא לקהל לפני מספר חודשים, מזוהה עם המקום בו שכן אותו פונדק מפורסם.

המתחם הצנוע בגודלו הוא חגיגה אמיתית לחובבי פסיפסים. לכאן קובצו פסיפסים רבים שלוקטו מאזור יהודה, שומרון ועזה. חלקם מצויים במבנה מקורה ששימש תחנת דרכים עות'מאנית, שופץ לאחרונה והפך למוזיאון קטן, וחלקם ממוקמים תחת כיפת השמיים.

במוזיאון עצמו חדר המבואה המרכזי מוקדש לממצאים עם דגש יהודי. משמאלו מצויים שלושה חללי תצוגה בדגש נוצרי, ומימינו - שני חללי תצוגה המתארים את סיפורם המרתק של בני העדה השומרונית, המתגוררים ברובם באזור הר גריזים. מחוץ למבנה יש חצר ארכיאולוגית קטנה, רצפת פסיפס ששימשה כנסייה ביזנטית ועוד. בכל מקרה, מדובר בתחנת רענון מומלצת במיוחד על הדרך לים המלח.

• איך מגיעים: האתר ממוקם על כביש מספר 1 בין ירושלים לים המלח, מזרחית לצומת כפר-אדומים.
  

חגיגה אמיתית לחובבי פסיפסים. מוזיאון השומרוני הטוב (צילום: יאיר זיידנר)

אתר הטבילה קאסר אל-יהוד

אחד המקומות היותר מבודדים במדבר יהודה בכלל ובצפון ים המלח בפרט. "ארץ המנזרים" מכונה חבל ארץ זה, סחוף רוחות וגדוש מנזרים נטושים שפעלו כאן במהלך ההיסטוריה. אי אפשר לפקוד את המנזרים עצמם, אך אפשר בהחלט לבקר באתר הטבילה על הירדן (קאסר אל-יהוד‭.(‬

עד לפני כשנה היה מסובך להגיע לכאן, ונדרשו אישורים צבאיים וליווי חמוש. רשות הטבע והגנים פתחה את האתר למבקרים, וכעת ניתן לעמוד לצד נהר הירדן, מרחק נגיעה מכנסייה המצויה בגדתו השנייה, בתחומי ממלכת ירדן. כאן, לפי המסורת, הוטבל ישו, וגם בני ישראל חצו את הירדן לאחר 40 שנים מתישות ומייגעות במדבר הלוהט.

• איך מגיעים: מצומת בית-הערבה בכביש מס' 90 פונים צפונה ונוסעים בעקבות השילוט לקאסר אל-יהוד. הביקור דורש תיאום מראש.
  

כאן, לפי המסורת, הוטבל ישו. קאסר אל-יהוד (צילום: רויטרס)

קומראן

אמרתם מתבודדים, אמרתם קומראן. האתר המבודד והמרתק הזה הסעיר את דמיונם של חוקרים, נוסעים והיסטוריונים במשך דורות רבים. זה לא סוד שאחד הגילויים הארכיאולוגיים החשובים ביותר במאה ה-20 נחשף כאן - המגילות הגנוזות.

אך זה רק סופו של סיפור מרתק על האיסיים, בני כת קטנה ומסתורית שפרשה בימי בית שני למדבר. הכל אצלם היה סודי, ממודר וסגפני למדי. היו להם תקנונים מפורטים כמעט בכל נושא חברתי. בני הכת אף הכינו עצמם למלחמה הגדולה שתיערך בין בני האור לבני החושך. אך מי שהכריעו אותם היו הרומאים, בשנת 68 לספירה. כיום זהו גן לאומי שמציג את סיפור המקום באופן מעורר השראה, ואתר חובה לכל מתבודד או למי ששואף להיות כזה.

• איך מגיעים: הגן הלאומי מצוי על כביש מס' ‭,90‬ דרומית לצומת קלי"ה.
  

אתר חובה לכל מתבודד. קומראן (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)