"האמא של בורמה" חוזרת לזירה

החגיגות שליוו הערב (שבת) את שחרורה של אונג סן סו-צ'י, מנהיגת האופוזיציה הדמוקרטית במיאנמר, אחרי 7 שנים רצופות במעצר בית - הוא ניצחונה הגדול של כלת פרס נובל לשלום על חונטה הצבאית השולטת במדינה מזה עשרות שנים. 

אלפים הגיעו סמוך לביתה של סו-צ'י וקיבלו בתשואות ובאהבה גדולה את מי שמכונה בפי תומכיה "האמא". לכמה שעות הם יכלו לשכוח את הבחירות הכלליות שזוייפו (שוב) רק לפני כשבוע במסווה של הצבעה חופשית. הם יכלו לשכוח את העוני המחפיר בו חייה מרבית האוכלוסיה שאינה מקורבת לבעלי דרגות, בעוד משאבי הטבע האדירים של הארץ - נלקחים בין היתר לטובת שאיפות גרעיניות כאלה או אחרות. הם שמו בצד את הניסיונות להשתקם מסופת הציקלון הקטלנית "נרגיס", שהותירו מדינה מוצפת וחרבה. לפחות 78 אלף בני אדם נהרגו בסופה לפני כשנתיים וחצי. מיליונים, שנותרו ללא קורת גג, טרם שבו למסלול חייהם.

"מי יכול להוביל את השינוי הגדול בארצנו? 'האמא שלנו' ששוחררה. אני מקווה שנשתחרר מהחונטה כמה שיותר מהר", הביע אחד מתומכי "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" את תקוותם של ההמונים. "זו הפעם הראשונה שאני רואה כל-כך הרבה אנשים כל-כך שמחים", סיפר אחר ואילו מפגין שלישי זכר את אלפי האסירים הפוליטיים, נאמניה של סו-צ'י, שעדיין כלואים בבית הסוהר. "היינו אפילו יותר שמחים אם הם היו משוחררים יחד איתה", אמר. 

טוב מכולם, סיכמה את תחושות הציבור במיאנמר, קשישה שגילה מתקרב ל-80 שהגיעה לביתה של סו-צ'י ובידיה זר פרחים גדול. אותה קשישה עוד זוכרת את הימים בהם נקראה מיאנמר, בורמה, בימים הדמוקרטים שטרם ההפיכה הצבאית בראשות הגנרל נֵי וִין ב-1962. "אנו מאוד שמחים שהיא שוחררה. זה מרגיש כאילו השמש זרחה עלינו. אנשים מעריצים אותה כל-כך, אנו שואבים כוח ממנה. אנו מרגישים חיים", אמרה הקשישה.

"לא זוכר כל-כך הרבה אנשים כל-כך שמחים" (צילום: AP) 

15 מתוך 21 השנים האחרונות העבירה סו-צ'י במעצר בית.

 התנאים המגבילים המצרים את צעדיה הוארכו פעם אחר פעם. שלושת הערעורים שהגישה לבית המשפט העליון במדינה - נדחו בזה אחר זה. עם הסרת המחסומים סביב ביתה, צבאו תומכיה של סו-צ'י על הבית. המנהיגה בת ה-65 בירכה אותם בחום והעבירה להם מסר מתון: "עת לשתוק ועת לשוחח. על העם לפעול באחדות ורק אז נוכל להשיג את מטרתנו".

המעריצים הגיבו לדבריה בתשואות, חלקם זכו לראות את סו-צ'י רק לרגע קצר. אך עבורם האות לחגיגות התקווה המחודשת של מיאנמר - כבר ניתן. כעבור כמה שעות החלו לזרום הברכות מרחבי העולם. ארה"ב, גרמניה, צרפת, האיחוד האירופי, הודו, בריטניה וגם הזמרת אני לנוקס - כולם הריעו לאשת השלום והדמוקרטיה החוזרת לפעילות פוליטית. סין שתקה. והחונטה? אנשיה שבו אל הבירה שהקימה לעצמם בעיר נייפידו, הם את שלהם השיגו בבחירות. כל שנותר לקוות כעת הוא שעד הבחירות הבאות במיאנמר לא יחלפו שוב 20 שנה.