שתף קטע נבחר

לא לכל שריפה יש סוף טוב: הבניין שלך בטוח?

השריפה במגדל שלום בתל אביב לא גבתה חיי אדם, אך צריכה להדליק יותר מנורה אחת. בדיקות שנערכו ברבי קומות בישראל חשפו שורה של ליקויים שבמקרה חירום עלולים לגרום לתוצאות קטלניות. איך תדעו מה עליכם לבדוק בבניין בו אתם גרים, ועל מי מוטלת האחריות לוודא את תקינותם? מדריך

השריפה שפרצה אתמול במגדל שלום ובנס לא גבתה חיי אדם צריכה להדליק יותר מנורה אדומה אחת בקרב בעלי הדירות והדיירים המתגוררים בבניינים, ובפרט ברבי קומות בישראל. איך תדעו אם בבניין אליו אתם עומדים לעבור הותקנו כל אמצעי הבטיחות, ועל מה חשוב להקפיד?

 

החקירה: השריפה במגדל שלום - בשל קצר חשמלי

 

מי אמור להתקין את אמצעי הכיבוי בבניינים חדשים?

 

כל בניין חדש מחייב את הקבלן להגיש לרשויות הכיבוי תוכנית כיבוי אש. עד שהרשות מאשרת את התוכנית, הקבלן לא מקבל "אור ירוק" להתחיל בבנייה.

 

בשלב השני, הקבלן מחויב להתקין בכל קומה בבניין שורה של אמצעי הגנה מפני שריפות, ולזמן את רשות הכיבוי על מנת שיבדקו את הימצאותם ותקינותם. ללא הפעולות האלה, הוא לא יקבל טופס 4 עבור הבניין.

 

ומה לגבי בניינים ישנים?

 

נכון להיום, אין הנחיות חד משמעיות וגורפות לגבי התקנות מערכות כיבוי וגילוי בבנייני מגורים ישנים. לכל רשות מוניציפאלית יש את הרשות להחליט לגבי מדיניות הימצאות מערכות אלו בבניינים בשטחה, ואין אחידות בין רשות לרשות.

 

חובת הדיירים

מי אמור לוודא את תקינותם של המערכות בבניינים החדשים?

 

על הדיירים מוטלת החובה לבדוק פעם בשנה את תקינות המערכות: עליהם לזמן את רשות הכיבוי לבצע את הבדיקות השגרתיות.

 

אך המציאות בשטח מלמדת כי רבים אינם מודעים לכך. דיירי הבניין שמקבלים את המפתח מהקבלן חייבים להבטיח כי מערכות הכיבוי פעולות ומוכנות לשימוש, אך רבים מהם מתפלאים שבמסגרת בדיקות שנעשו על לצורך בדיקת ליקויים אחרים, נמצא כי הבניין אינו מכיל את כל הציוד הנדרש במצב שמיש. רק בשנה האחרונה התחילה רשות הכיבוי לאכוף את החוק.

 

האם יש קשר בין גובה הבניין לאמצעיי הכיבוי והגילוי שאמורים להימצא בו?

 

בהחלט. קיימת חלוקה קטגורית בהתאם לגובה הבניין, שמחייבת את הימצאותם של אמצעים שונים בבניינים חדשים. שירותי הכבאות דורשים כי בבניינים שגובהם עד 13 מטר חייבים להימצא ברז כיבוי וגלגלון בכל קומה וכן פתח שחרור עשן בחדר המדרגות, לרבות ברז "3 במרחק שלא יעלה על 30 מטר מהכניסה.

 

בבניינים שגובהם נע 13 ל-29 מטר צריכים להימצא שורה של אמצעים נוספים לכיבוי וגילוי אש, כמו פיר לשחרור חום ועשן מהפרוזדורים ומחדרי המדרגות בהתאם לנדרש בתקנות התכנון והבנייה. בנוסף, בבניין בגובה 29 מטר ומעלה, חייב להימצא חדר מדרגות נוסף למקרי חירום.

 

מנעד ליקויים רחב

הקטגוריה השלישית והמחמירה יותר של שירותי כבאות להיתר בנייה מתייחסת לבניינים רבי קומות מעל 42 מטר, בהם חלה חובת התקנת תא עשן לבידוד והפרדת פירי המעליות בכל קומה למעט קומת הכניסה. במבנים גבוהים מסוג זה נדרשת גם מערכת שאיבת עשן ומערכת כריזת חרום וטלפון כבאים.

 

מה לגבי לבנייני משרדים ומסחר?

 

כל מבנה החייב באישור רישוי עסק חייב אחת לשנה לבצע בדיקת תקינות של מערכות כיבוי אש, שחרור ופינוי עשן, לוחות חשמל, חדר משאבות, מערכות גילוי וציוד לכיבוי אש כגון מטפים. בשורה של בדיקות שבוצעו על ידי מומחי "הדס ביקורת מבנים" נמצאו ליקויים חמורים בנושא של ציוד מיגון ואבטחה מפני שריפות.

 

מנעד הליקויים רחב מאוד: בבניינים רבים נמצא כי מערכת גילוי עשן לא מתוחזקת ולא תקינה על פי תקן 1220. חשוב להבין כי אין די בהימצאותה של המערכת, עליה להיות גם תקינה. כך גם לגבי למתזי המים שבמקרים לא מעטים נמצאו לא שמישים, בהתאם לתקן 1928.

 

בסיכון גבוה: שוכרי דירות

ליקוי בטיחותי חמור שחזר על עצמו בבדיקות רבות הוא מחסור בציוד כיבוי אש בארונות שירות קומתיים. במבנים רבים נמצאו מטפים וזרנוקי מים שתוקפם פג מזמן ומערכות פיזור עשן שבמקרים רבים עשויות להציל חיים – גם הן נמצאו לא תקינות.

 

היבט נוסף ומשמעותי הוא תקינות לוחות החשמל: בבניינים גבוהים רבים ברחבי הארץ אותרו חיבורים לקויים של חוטי חשמל, העלולים לגרום לניצוצות וקצרים, ותוך זמן קצר לגרום לדליקה.

 

במקרים מסוימים, התקנות אף מחייבות למרוח חומר מיוחד על הרצפה, שמתפקידו למנוע מעבר אש בין קומה לקומה. המציאות בשטח מלמדת כי במקרים רבים לא הקפידו על כך. גם דלתות אש לא תקניות ולא מאושרות על ידי מכון התקנים מהוות סכנה, ולמרבה הצער גם על התקנה הזו לא מקפידים בארץ.

 

האם חברות ניהול בבניינים משותפים אחראיות על הבדיקות השגרתיות?

 

לעיתים קרובות דיירי בניין המנוהל על ידי חברת אחזקה מניחים כי אנשיה דואגים לבצע הבדיקות. אולם חברות רבות לא מקפידות על כך, ומעמידות את הדיירים בפני סכנה מוחשית.

 

דיירים רבים כלל אינם מעלים הדעת לבדוק האם קיים ציוד כיבוי אש תקין בבניין המגורים. מבחינתם - אשפה שנערמת או חדר מדרגות מלוכלך הן הבעיות המרכזיות בבניין, ולא היעדר ציוד כיבוי שמיש, שיכול להציל את חייהם.

 

המודעות לנושא קטנה הרבה יותר בקרב שוכרים, שכלל לא חשים זיקה לנכס ולא מבררים מבעוד מועד האם קיים ציוד שיכול בבוא העת לעשות את ההבדל בין שאיפת עשן קלה לפגיעה קטלנית. אלה נתונים קשים, אך ם לא ינקטו פעולות מניעה נאותות, המציאות עלולה להיות כואבת הרבה יותר.

 

הכותב הינו מהנדס בניין, ומנכ"ל חברת הדס ביקורת מבנים המתמחה בבדיקת ליקויי בנייה


פורסם לראשונה 18/11/2010 17:26

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית מגל
על מי מוטלת האחריות?
צילום: עמית מגל
השריפה במגדל שלום, אתמול
צילום: שחר פרידמן
מומלצים