האם יש חלופות אמינות לאיזון שיוצרים ההורמונים בגיל המעבר? לד"ר דן קרת, ד"ר לרפואה ונטורופתיה משדה ורבורג, היה חשוב למקם את דבריו בתוך הקשר מלא, כולל, הרואה בגיל המעבר תהליך פיזיולוגי נורמלי, שלא חייבים להתערב בו בצורה פַרמָקוֹלוֹגית (תרופתית). מבחינתו, עדיף לך לקבל את השינוי ולנסות למזער את הנזקים הפוטנציאלים שהוא עלול להביא איתו, בעיקר באמצעות שינויים באורח החיים.
"קיימות תרבויות רבות בעולם שבהן המנופאוזה נצפית כחלק טבעי של החיים וכמאורע חיובי בחייה של האשה", הוא אומר. "מחקרים על נשים במנופאוזה בתרבויות אלה מראים שהן עוברות את השלב הזה עם פחות מהתסמינים המוכרים לנו. הן חוות סימפטומים של גיל המעבר, אך דווקא מצפות בכיליון עיניים למנופאוזה, ולחופש והמעמד החדשים הנלווים לשינוי זה. החוקרים התרשמו שהיחס לתקופת החיים הזו היה אחראי לקלות היחסית בה נחווית התקופה.
"מחקר אחר, שנערך בקרב נשים השייכות לכנסייה נוצרית ביוטה, הראה שאמונה חזקה קשורה לדיווח על מיעוט סימפטומים מנופאוזליים, וכן שהיא, האמונה החזקה, גורמת לתחושת רווחה גבוהה יותר בזמן מנופאוזה ולעיסוק מופחת במראה גוף. גם בישראל אפשר למצוא דוגמה טובה המחזקת את הרעיון הזה: נשים חרדיות, למשל, עוברות את גיל המעבר בקלות יחסית, ויתכן שהקלות היחסית הזו נובעת מתחושת משמעות חדשה שניתנת לחייהן עם סיום הפוריות והמעבר לתפקידים חדשים במשפחה (סבתות) ובקהילה (תפקיד חדש ושונה)".
זה לא שהוא מציע לכל אשה לגדל הרבה ילדים, אבל כן חשוב לו להדגיש שגיל המעבר יכול להיות בסיס לצמיחה ולשינוי. במקום המחשבות השכיחות שהוא פוגש בקליניקה ־ "יצאתי מהמעגל, אני נשית פחות, מושכת פחות, עשיתי את שלי, הילדים ובעלי כבר אינם זקוקים לי יותר, אני כבר לא נחוצה" ־ הוא היה שמח יותר לפגוש מחשבות חדשות, משמעות חדשה, חיפוש, סיפוק והתלהבות חדשים. לצערו, אומר ד"ר קרת, הוא פוגש רק מעט נשים שבוחרות לראות בגיל המעבר סיבה למסיבה. רובן בוחרות לנסות להנציח את היופי והנעורים באמצעות טיפול הורמונלי.
האם יש לו משהו נגד הטיפול ההורמונלי? "אני חושב שלא נכון להגיד 'לא' קטגורי להורמונים, אבל בשבילי הם יהיו אמצעי אחרון, ולא בחירה ראשונה", הוא אומר. "נתחיל בנטורופתיה, אני אעשה כמיטב יכולתי להקל על סבלך ולהקטין את סיכוייך למחלות עתידיות, מניעה שהיא מובנית בתוך הנטורופתיה, ורק אם ממש לא אצליח והסבל יהיה רב, אפנה להורמונים".
על רמת הסבל אחראית המטופלת. "את צריכה לבדוק אם ירידה מסבל בדרגה 7 לסבל בדרגה 4 מספקת אותך" הוא אומר. "אם לא, אמשיך לעשות כמיטב יכולתי". והנה נושא נוסף המבדיל את הנטורופתיה מהרפואה הקונוונציונלית ־ שאלת האחריות: "המודל שקיים ברפואה המערבית אומר 'תקן אותי, טפל בי, תן לי משהו. אתה תטפל בי מבחוץ, ואני לא שותפה'. בעבודה שלי המטופלת היא שותפה מלאה. אני רק תומך, מלווה, נותן ניסיון וידע". ומה יש לנטורופתיה להציע? תזונה, תנועה וצמחי מרפא.
כדי להקל על תופעות גיל המעבר, ועל הדרך גם לאמץ אורח חיים בריא, ממליץ ד"ר קרת על תזונה עשירה בפיטואסטרוגנים, שהם רכיבים צמחיים, בעלי מבנה
| כשהמחזור עוד לא מפסיק |
|
| תסמיני גיל המעבר בזמן הווסת: סימנים ופתרונות / טלי רוזין וד"ר גדעון קופרניק |
|
20% מהנשים סובלות מתסמיני גיל המעבר כשהווסת עדיין סדירה. טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק וד"ר עמוס בר, מחברי הספר "המדריך הישראלי לבנות 40+", מסבירים מהם התסמינים - ואיך אפשר לטפל בהם בצורה הטובה ביותר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
דומה לאסטרוגן, שפעילותם האסטרוגנית חלשה.
אלה נמצאים במוצרי סויה, זרעי פישתן, שומר, סלרי, פטרוזיליה, אגוזים, דגנים מלאים, קטניות, תפוחים, אספסת, גזר ובמזונות נוספים.
ד"ר קרת ממליץ על מוצרי סויה טבעיים כמו טופו, חלב סויה, אדממה, מיסו, טמפה ופולי סויה, ולא על מוצרי סויה מעובדים (כמו שניצלים צמחיים או תוספי מזון בדמות כדורי פיטואסטרוגנים). כמה? "סדר גודל של 70–50 גרם טופו ליום, שהם בערך קובייה של 300 גרם לשבוע, וחשוב לא להגזים גם בזה".
כדי למנוע את שאר הבעיות המופיעות עם הגיל, כמו מחלות לב, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, לחץ דם והשמנה, הוא ממליץ על תזונה העשירה במזון מעולם הצומח וענייה יחסית במזונות מעולם החי.
"הכיוון שאני מעודד נוצר בעקבות שני המודלים המוצלחים ביותר על פני כדור הארץ, המייצרים חיים ארוכים בבריאות אופטימלית: התזונה האסייתית והתזונה הים תיכונית", הוא אומר. "כיוון זה מעודד אכילת שפע דגנים מלאים (עדיפות לבעלי אינדקס גְליקֶמי נמוך), ירקות ממגוון קבוצות, בעיקר דגש על הירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון/נית, לפת, קולרבי, רוקט/ארוגולה, כרוב ניצנים, בוק צ'וי, כרוב סיני), עלים ירוקים (חסות שונות, עלי בייבי, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, מנגולד, תרד), וירקות ממשפחת הבצליים (בצל, שום, כרישה, בצל ירוק, עירית). כמו כן מומלץ מאוד להעשיר את התפריט בקטניות (עדשים ירוקים וכתומים, גרגרי חומוס, אפונה, תורמוס, שעועית על כל סוגיה ־ לבנה, אדומה, לוביה, מאש, אזוקי, שחורה, פולי סויה, פול גדול ומצרי), פירות (שוב, כאלה עם אינדקס גליקמי נמוך) וכן אגוזים, שקדים וגרעינים.
"לא יקרה מצב שבו לא אתייחס למרכיב התנועתי בחייה של מטופלת", מצהיר ד"ר קרת. "התנועה משמעותית ביותר לשיפור איכות החיים ולהקטנת הסיכון למרבית המחלות שלהן אנו מועדים. תנועה תקטין את גלי החום, את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים, את התחלואה הלבבית, את הסיכון לפתח סרטן שד וסרטנים תלויי הורמונים אחרים, תפחית לחץ דם, תשפר איזון סוכרת, תשפר מצב רוח, הערכה עצמית, תחושת חיות וחשק מיני.
על איזו תנועה הוא מדבר? זו שאת הכי אוהבת (או סולדת ממנה פחות). זו יכולה להיות הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד ־ כל דבר שאת אוהבת שיגרום לך ליהנות, להתמיד, ולהרגיש טוב בסוף הפעילות. "לאנשים יש נטייה להגזים" אומר ד"ר קרת, "בעוד שלשיטתי, אם את 'שפוכה' אחרי פעילות, עשית משהו יותר מדי, וחשוב לא להגזים".
בכל מה שקשור להקלה על הסבל מסימני גיל המעבר, אומר ד"ר קרת, צמחי המרפא, שהם תחום חשוב ברפואה הטבעית, מקלים בעיקר על גלי החום. לבעיות שינה יש לו "פטנטים ספציפיים יותר, בתחום היגיינת השינה", ונגד דיכאון ומצבי רוח הוא מציע פעילות גופנית, אומגה 3, B12, היפריקום (צמח הידוע גם בכינוי St. John's wort, ובעברית: פרע), לפעמים ויטמינים מסוימים, ותזונה עשירה בטריפטופן (חומצה אמינית). "בכל מקרה", הוא אומר, "אני לא ממליץ ללכת לבית טבע ולקנות לבד, אלא להיוועץ במומחה".
על מה בכל זאת הוא ממליץ מתוך המלאי? על תמציות של קוהוש שחור, למשל, צמח הידוע כמקל על גלי חום. צמחים קלאסיים נוספים שניתן למצוא בפורמולות שנמכרות "מעבר למדף" (וגם אצל אלה שנרקחות במיוחד כנגד מרשם של נטורופת) הם תלתן אדום (Trifolium (pretense, שיח אברהם (Vitex agnus castus), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), ובטטת הבר ־ Wild Yam (או בשמה
הבוטני Dioscorea vilosa) שכבר שנים מהווה מקור לייצור הורמוני מין לשימוש רפואי, ומשתלבת בטיפול הטבעי בצורת משחות וגינאליות, או במשחות עוריות, כחלק מטיפול הורמונלי בסגנון הטבעי.
מתוך הספר: המדריך הישראלי לבנות 40 +, הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים. מחברים: טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק וד"ר עמוס סר, הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
