תמיר כהן: "אבא מת מוות מוחי, הוא נפטר"
בנו של אבי כהן הודיע על פטירת אביו, שחקן העבר, ששרוי במוות מוחי. המשפחה מעדיפה לא לנתקו מהמכשירים ותחליט האם לתרום את איבריו או להפסיק את הטיפול עד לעצירת לבו
הבשורה המרה. תמיר כהן, בנו של שחקן העבר אבי כהן, הודיע היום (ג') כי הוועדה הרפואית של בית החולים איכילוב קבעה כי אביו שרוי במוות מוחי.
תמיר כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת בבית החולים, לשם הגיע מלווה באחותו ואחיו, ואמר: "היתה היום ועדה ממשרד הבריאות, שאכן אישרה שאבא מת מוות מוחי. משתמע מכך שאבא נפטר. זה המצב כרגע".
בעיניים דומעות ובקול רועד הוסיף הבן: "תודה רבה לכם ולכל עם ישראל על התמיכה והעזרה, תנו לנו זמן להתייחד ולעכל את המצב הנתון".
מבית החולים איכילוב נמסר: "היום בצהריים קבעה ועדה של שני רופאים מומחים מוות מוחי ונשימתי אצל אבי כהן. שני הרופאים, אשר לא טיפלו בכהן, נקראו לערוך לו בדיקות על מנת לקבוע את מוות המוח.
"במצב זה קיימות למשפחה שלוש אפשרויות: האחת היא תרומת איברים להצלת חיים, השנייה היא ניתוק ממכשירי ההנשמה והשלישית היא הפסקת טיפול רפואי פרט לטיפול התומך (כולל הטיפול הנשימתי), עד להפסקת פעילות הלב".
משפחת כהן במסיבת העיתונאים (צילום: אלי אלגרט)
המשפחה, שקיבלה את הבשורה כי עליה להחליט בעניין, דוחה את העיסוק בנושא, אולם נראה כי בינתיים היא לא תנתק את מכשירי ההנשמה. לכן, למרות שהוצאה לכהן תעודת פטירה, עדיין אי אפשר לקבוע רשמית את מותו.
אבי כהן בן ה-54, שנפצע בגזע המוח בשבוע שעבר בעקבות תאונת קטנוע סמוך למתחם הבורסה ברמת גן, מאושפז מזה כשמונה ימים במצב אנוש. הוא עבר בדיקות מקיפות במשך מספר ימים, עד שהיום כאמור נקבע כי אבדה התקווה. פגיעת הראש של אבי כהן היתה חמורה מאוד, בין היתר מכיוון שרכב עם קסדת חצי.
פרופסור בורשטיין: "המשפחה צריכה להחליט מה לעשות"
פרופסור נתן בורשטיין, מנהל המחלקה לשבץ מוחי בבית החולים איכילוב, הסביר את נושא המוות מוחי: "המוות המוחי נקבע למעשה מרגע שגזע המוח מפסיק לפעול. זה נקבע על מנת לקבוע האם ניתן להשתיל איברים, כלומר הלב עדיין פועם והאיברים יכולים להישמר ברמה שאפשר לתרום אותם. במצב כזה חייבים את הסכמת המשפחה, אם לא, אז מחכים עד שלבו של החולה מפסיק לפעול".
תמיר כהן בעת הבשורה על המוות המוחי של אביו (צילום: אלי אלגרט)
בורשטיין הוסיף: "למעשה, כל הדיון על מוות מוחי הוא ברמה הלכתית. לפני 250 שנה ויותר נקבע כי
מוות אמור להיות כאשר הלב מפסיק לפעום, אבל רבנים ופוסקים החליטו לפני זמן לא רב כי מוות מוחי הוא זה שקובע את מות החולה.
"האפשרות הראשונה מאוד קריטית, מכיוון שיש פרק מסוים שבו ניתן עדיין לתרום את האיברים, וזה כל עוד יש דופק בגוף. אם לא יהיה דופק, אז האיברים ימותו ולא יהיו כשירים לתרומה. ההחלטה היא של המשפחה בלבד ואנו לא נעשו דבר ללא רשותם. כל עוד הלב עובד, ואנחנו לא יכולים לדעת עוד כמה זמן הוא ימשיך לעבוד, ובני המשפחה עדיין מתלבטים, יש לנו תנאים ששומרים על החולה ועל איבריו.
"המשפחה צריכה לבחור את אחת משתי האפשריות, או שהיא תבקש להמשיך את פעולות ההחייאה עד שהלב יפסיק לפעום. אי אפשר לקבוע כמה זמן יכול להחזיק חולה במצב כזה, זה עניין של יממה או שתיים, אולם בדרך כלל, לאחר שנקבע מוות מוחי, גם הלב מפסיק לפעום מהר מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
