שתף קטע נבחר
צילום: אלבטרוס

על גב הלוויתן: ישראל עלתה ליגה בטבלת הגז

מהשוואה בין כמויות הגז הטבעי וגודל האוכלוסייה עולה: אחרי גילוי מאגרי תמר ולוויתן, לישראל יש פחות עתודות גז לנפש מאשר לאיראן, קטאר ורוסיה, אבל יותר מלמצרים, סוריה, ירדן, ארה"ב וכל מדינות אירופה. ישראל תצרוך רק 0.7% מהגז הטבעי שלה, ולמי שמודאג: יש מדינות שיקנו את כל השאר

גילוי הגז במאגר לוויתן הופך את ישראל למדינה עצמאית יותר. המאזן המסחרי שלה, שהוא חיובי כבר מזה מספר שנים טובות הודות לתעשייה המתקדמת ולהיי טק, יהיה חיובי עוד יותר. הגז יכניס כמויות ענק של כסף למדינה, ותקציב המדינה ייגדל בין אם התמלוגים יעלו ובין אם לא. וגם בהשוואה למדינות אחרות, כשלוקחים בחשבון את היחס בין כמות הגז לגודל האוכלוסייה - ישראל בהחלט עלתה ליגה.

 

אוצרות הגז:

 

גז טבעי הוא תערובת כימית מורכבת שבמרכזה מתאן, שנוצרת במעבה האדמה במקומות שבהם חיו יצורים חיים זעירים. ברוב המקרים, הגז נוצר במקומות שבהם נוצר גם נפט, שגם הוא מבוסס על שרידים עתיקים של יצורים חיים. זאת הסיבה לכך שמרבית מעצמות הגז הן גם מעצמות נפט, אף שהיחס בין כמות הנפט והגז אינו של אחד לאחד.

 

הכי הרבה גז: ברוסיה, הכי הרבה גז לנפש: בקטאר

המדינה עם רזרבות הגז הגדולות ביותר היא גם המדינה הגדולה בעולם - רוסיה. לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקני, החזיקה רוסיה בתחילת 2010 בשדות הגז האדירים שבים האקרטי, בשוליים הצפוניים והקפואים של סיביר, מאגרי גז בהיקף של כ-47.57 טריליון מטר מעוקב - 47,570 BCM. ברוסיה חיים 141 מיליון איש, כלומר- רוסיה מחזיקה רזרבות גז בהיקף של 337 BCM למיליון נפש.

 

הכמות האדירה של הגז לנפש הופכת את רוסיה ליצואנית הגז הגדולה בעולם. יצוא הגז הרוסי לאירופה מתדלק את כל מערכת החימום של היבשת בחורף הקר, והרוסים משתמשים בכוח הזה לכופף את האירופאים וסוגרים את הברז בכל פעם שמשהו אינו מוצאים חן בעיניהם.

 

רזרבת הגז השנייה בגודלה בעולם נמצאת באיראן, שמחזיקה, לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקני, מאגרי גז של כ-27 אלף מיליארד מטר מעוקב (27 אלף BCM). באיראן מתגוררים כ-77 מיליון איש, כך שהיא מחזיקה בכ-350 BCM למיליון נפש, מה שמאפשר לה להיות יצואנית הגז השנייה בעולם, כאילו לא די לה בנפט.

 

לקטאר, נסיכות זעירה במפרץ הפרסי, יש עתודות גז של 25.6 מיליארד מטר מעוקב - 25,600 BCM. קטאר היא המדינה המובילה בעולם בהיקף הגז לנפש: בנסיכות מתגוררים 1.7 מיליון תושבים בלבד, כך שרזרבות גז שלה עומדות על כ-15 אלף BCM למיליון נפש – פי 40 מרוסיה ומאיראן.

 

אין פלא שכמעט כל הגז משמש את קטאר לייצוא, והופך אותה, יחד עם הנפט, לאחת המדינות העשירות בעולם ולמדינה עם כוח פוליטי לא קטן - שמאפשר לה לנהל מדיניות עצמאית ולהתגרות גם במצרים וערב הסעודית, גם באיראן וגם במערב.

 

עתודת הגז הרביעית בגודלה בעולם נמצאת בטורקמניסטאן שבמרכז אסיה - 7,500 BCM. גם לטורקמינטסן יש אוכלוסייה קטנה, כך שגם היא נהנית מכמות עצומה של גז לנפש - 1,530 BCM למיליון איש. במקום החמישי נמצאת ערב הסעודית, עם כ-7,000 BCM, שהם 273 BCM למיליון נפש.  

 

השישית בליגת העל של הגז היא ארצות הבית, עם עתודות גז של 5,900 BCM. אבל ארה"ב היא יצואנית גז קטנה בהרבה מטורקמניסטאן וערב הסעודית. זאת, גם בגלל שאוכלוסייתה גדולה יותר, והגז שלה מגיע ל-19 BCM למיליון נפש, כלומר, פחות מעשירית מכמות הגז הסעודית, וגם בגלל שארה"ב היא מדינה מפותחת, ורוב הגז משמש את תעשייתה האדירה ומשק החשמל הענק והבזבזני שלה.

 

תפוקת הגז השוטפת של ארה"ב - כמות הגז שהאמריקנים שואבים מהבארות מדי שנה - היא הגדולה בעולם, בגלל הביקושים הגדולים. ארה"ב מחסלת מדי שנה חלק משמעותי מרזרבות הגז שלה, וצפויה לחסל אותן כליל תוך פחות מעשור. מרבית הגז האמריקני משמש לתצרוכת עצמית, ועם זאת - חלק ממנו מספיק גם לייצוא, בעיקר למקסיקו, לקנדה וליפאן. 


עתודות הגז הטבעי בארץ ובעולם

עתודות הגז הטבעי בארץ ובעולם
מדינה עתודות גז טבעי עתודות גז למיליון איש
קטאר 25,600 BCM 15 אלף BCM
טורקמניסטן 7,500 BCM 1,530 BCM
איראן 27 אלף BCM 350 BCM
רוסיה 48 אלף BCM 337 BCM
ערב הסעודית 7,000 BCM 273 BCM
אוסטרליה 3,114 BCM 144 BCM
הולנד 1,400 BCM 84 BCM
מצרים 1,650 BCM 20.4 BCM
ארצות הברית 5,900 BCM 19 BCM
סוריה 240.7 BCM 10.8 BCM
בריטניה 400 BCM 6.6 BCM
גרמניה 250 BCM 3.1 BCM
ירדן 6 BCM 0.9 BCM
ישראל כולל מאגר ים תטיס בלבד 30 BCM 4 BCM
ישראל, כולל תמר ולוויתן 686 BCM 91.4 BCM

 

רוב ספקיות הגז הגדולות הן מדינות עולם שני ושלישי מאסיה ומאפריקה. במקום השביעי במצעד רזרבות הגז נמצאת ניגריה (5,200 BCM) ואחריה ונצואלה (4,700 BCM) ואלג'יריה (4,500 BCM) שלושתן מדינות מתפתחות עם תעשייה דלה, שמייצאות גם נפט, ורוב כלכלתן מסתובבת סביב הזהב השחור והזהב השקוף.

 

אירופה צריכה ספקי גז

ספקית הגז הגדולה ביותר בעולם המערבי, אחרי ארה"ב, היא אוסטרליה, עם רזרבות גז של כ-3,114 BCM. במונחי רזרבת גז לנפש, אוסטרליה נמצאת במצב הטוב ביותר בעולם המערבי, עם 144 BCM למיליון איש. לנורבגיה יש כ-2,200 BCM שהם כ-47 BCM למיליון נפש. אחריה באות קנדה, עם כ-1,650 BCM שהם כ-49 BCM למיליון נפש, הולנד, עם כ-1,400 BCM,  כ-84 ,BCM למיליון נפש; ארגנטינה - 440 BCM, כ-10.7 BCM למיליון נפש; בריטניה - 400 BCM, כ-6.6 BCM למיליון נפש; וגרמניה - 250 BCM, כ-3.1 BCM למיליון נפש.  

 

לגרמניה ולבריטניה יש תעשייה וכלכלה כל כך גדולות, שכל הפקת הגז שלהן משמשת לתצרוכת עצמית וגם לא מספיקה להן, והן נאלצות לייבא ממדינות אחרות. גם לפולין, צ'ילה ואיטליה יש רזרבות גז קטנות של כמה עשרות BCM, שמשמשים לתצרוכת עצמית בלבד ואינם מספיקים. אירופה כולה צורכת הרבה יותר גז ממה שהיא מפיקה, ותלויה לחלוטין בייבוא הגז מרוסיה ומהמזרח התיכון.

 

כך עקפנו את המדינות השכנות

שלוש משכנותיה העניות של ישראל - סוריה, מצרים וירדן - מפיקות גז טבעי. סוריה ומצרים היו בעבר יצואניות נפט, וכיום, לאחר שמאגרי הנפט שלהן הידלדלו, הן מפיקות במרץ את הגז ומשתמשות בו גם לתצרוכת מקומית וגם לייצוא.

 

למצרים יש רזרבת גז גדולה - ה-22 בגודלה בעולם - של כ-1,650 BCM, אבל יש לה גם אוכלוסייה ענקית, ובמונחי גז לנפש יש לה מעט יחסית - כ-20.4 BCM למיליון נפש. כיוון שצריכת האנרגיה של מצרים נמוכה, היא מצליחה לייצא חלק ניכר מהגז לישראל, לירדן ולאירופה, אבל המאגרים שלה מידלדלים במהירות.

 

לסוריה יש עתודות של כ-240.7 BCM, שהם 10.8 BCM למיליון נפש. רזרבות הגז לנפש של סוריה דומות בהיקפן לאלה של ארגנטינה או בריטניה - אבל התעשייה הסורית היא עלובה, תצרוכת החשמל שלה מועטה, ובניגוד לבריטניה, היא מצליחה לייצא גז.

 

לירדן יש עתודות גז קטנטנות של כ-6 BCM, שהם 0.9 BCM למיליון נפש בלבד - לא מספיק אפילו לצרכים הצנועים של הממלכה השכנה, שמייבאת גז מסוריה וממצרים ובוחנת בשקט גם ייבוא עתידי מישראל. לבנון וקפריסין "נזכרו" כעת, בעקבות ישראל, לחפש גז סמוך למאגרים הישראליים, אבל הן עדיין לא מצאו וכרגע אין להן מאגרי גז פעילים.

 

השוואה בין מאגרי הגז של ישראל למדינות אחרות איננה יכולה להיות מדויקת. מאגרי המידע הבינלאומיים, כמו זה של משרד האנרגיה האמריקני, מעודכנים לתחילת שנת 2010. לפי הנתונים הללו, לישראל יש רזרבות גז קטנות של כ-30 BCM בלבד במאגר "ים תטיס". מאז, אושרו באופן רשמי קיומם של 207 BCM גז טבעי במאגר "תמר", וכעת, עדיין באופן לא סופי - 453 BCM נוספים ב"לוויתן".

 

במהלך השנה התגלו פה ושם גם מאגרי גז במקומות אחרים בעולם, אבל כמותו של אף אחד מהם לא מתקרבת לזו שהתגלתה כאן. ההשוואה בין הרזרבה שנמצאת כיום בישראל ובין זאת שהייתה לפני שנה במדינות אחרות בעולם אינה מדויקת גם בגלל שמאגרי הגז של מדינות אחרות הידלדלו במהלך השנה.  

 

ההערכה הרווחת בקרב המומחים לאנרגיה היא שעתודות הגז בעולם מסתכמות בכ-200 אלף BCM, שכ-3,000 מהם נצרכים מדי שנה, כך שרזרבת הגז מצטמצמת, בממוצע עולמי, בכ-1.5% בשנה. גם ישראל, שכרגע משתמשת בגז שב"ים תטיס" לתצרוכת עצמית בלבד, זוללת כ-4 BCM בשנה.

 

כך או כך, בשלושת מאגרי הגז של ישראל יש בסך הכול רזרבה של כ-686 BCM. פחות ממצרים, איראן, ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, אבל יותר מסוריה, ירדן, וגם רוב מדינות אירופה.

 

בישראל יש כ-7.5 מיליון תושבים, כך שמדובר בכ-91.4 BCM למיליון נפש. הרבה פחות מקטאר, טורקמניסטאן, רוסיה, איראן או ערב הסעודית, וקצת פחות מאוסטרליה, אבל פי כמה יותר ממצרים, סוריה וירדן, וגם מארה"ב, נורבגיה, הולנד וכל שאר מדינות המערב. אנחנו עדיין לא מעצמת גז ולא הגענו לליגה א' של הגז הטבעי, אבל עלינו מליגה ג' לליגה ב'.

 

הישראלים צורכים יותר חשמל מתושבי המדינות השכנות, ועדיין, בתוך שנים ספורות ישראל תוכל לייצא יותר ממצרים או מסוריה. רזרבות הגז שלנו גדולות בכמה מידות על צרכי המשק. עם צריכת גז של 4 BCM לשנה בלבד, אין לנו מה לעשות עם רזרבות גז של קרוב ל-700 BCM. שני השותפים ב"תמר" ו"לווייתן" - יצחק תשובה הישראלי וחברת נובל אנרג'י האמריקנית - הודיעו כבר שהם מתכוונים לייצא גז לאירופה ולאסיה. העולם מודע לקיומו של הגז הישראלי. אנחנו על המפה.

 

סמי עופר קונה במצרים? תשובה ימכור באירופה

חברת החשמל הישראלית צורכת כיום גז מצרי מחברת EMG וגז ישראלי משותפות ים תטיס. מאגר ים תטיס צפוי להיגמר בשנים הקרובות, ואת מקומו תתפוס תמר. המצרים ובעלי תמר מנהלים תחרות בריאה על מכירת גז עתידית לחברת החשמל ולמספר תחנות כוח פרטיות שיקומו בישראל בשנים הקרובות.

 

המצרים חתמו בימים האחרונים כמה הסכמים טובים בישראל, ובחברת דלק טענו שהם הפסידו במירוץ מול המצרים בגלל הויכוח על גובה תמלוגי הגז בישראל. אם זה נכון, לא ברור מה הבעיה כאן: רוב הגז שבתמר ובלוויתן אמור ממילא לשמש לייצוא.

 

גילוי הגז בישראל הסעיר גם את השכנה מצפון. לבנון טוענת שישראל השתלטה על חלק מהמים הכלכליים שלה ושהגז שנמצא בישראל הוא בכלל שלה. אבל חיל הים הישראלי שולט בשטח ומגן על תמר ולווייתן, ואם הלבנונים רוצים גז, הם יאלצו לקוות שאללה הניח גז גם בשטח שמצפון לגבול שקבעה ישראל ולחפש אותו שם בעצמם.

 

מאגר לוויתן קרוב גם למים הכלכליים של קפריסין, שחתמה השבוע עם ישראל על הסכם שמגדיר את גבולות המים הכלכליים בין שתי המדינות והזמינה את נובל אנרג'י ודלק לחפש את הגז גם בצד שלה. חברות הגז טוענות שגם לבנון וגם קפריסין יתחילו בקרוב לייצא גז.

 

היזמים הישראלים טוענים שהם יצטרכו להתחרות בשתי המדינות השכנות, ולכן המדינה צריכה לסייע להם ולהשאיר את התמלוגים הנמוכים. אבל תמלוגי הגז בלבנון ובקפריסין הם גבוהים יותר מאשר אצלנו, ומלבד זאת: בעולם יש ביקוש עצום לגז טבעי, ומומחי האנרגיה משוכנעים שאין סיכוי שהגז יישאר ללא קונים. אירופה מנסה לגוון את סל ספקי הגז שלה כדי לצמצם את התלות שלה ברוסיה. הביקוש לאנרגיה בשווקים הגואים של מזרח אסיה הולך וגואה, וכיום ניתן להנזיל גז ולמכור אותו במיכליות.

 

ובכל מקרה: גז הוא מוצר מתכלה בכמות מוגבלת, והוא בדרך להיגמר. מאגרי הגז של כל המדינות ייגמרו בסוף - השאלה היא רק מתי. אם מדינה מסוימת תחליט לקנות במשך שנה גז לבנוני במקום גז ישראלי - לישראל יהיה קצת יותר גז וללבנון יהיה פחות, ובינתיים, הגז ימשיך להתייקר, כך שישראל תרוויח. זאת הסיבה שהגז והנפט נמכרים במחיר אחיד, פחות או יותר, ושאין ממש תחרות בין המדינות שמספקות אותם. יש מספיק לכולם. הקונים לא יברחו לשום מקום, וגם המשקיעים לא.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים