שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קוריאה הדרומית: כמו לטייל במוזיאון ללא חומות
    הגברים מוותרים על חופשתם וחוזרים לעבודה, המדינה משקיעה הון בשימור אתרים ושמורות הטבע הן אחת האטרקציות המרכזיות במדינה - קחו דוגמה מדרום קוריאה

    הרומן שלי עם דרום קוריאה היה בגדר של אהבה ממבט ראשון. הגעתי לשם במסגרת כינוס שנערך ב- Coex, מרכז הקונגרסים המודרני של סיאול, בירת קוריאה הדרומית.

     

    כבר בכניסתי למעלית שבמלון הבנתי כי הגעתי למדינה מיוחדת, מדינה המשמרת את מסורותיה מדור לדור אך בו זמנית מתמודדת עם תהליכי עיור ותיעוש מואצים ביותר. במעלית במלון, כמו בכל מעלית בקוריאה, חסרה הספרה 4 ובמילים פשוטות: חסרה קומה רביעית. יש בתי מלון שהחליפו את הספרה 4 באות לטינית כל שהיא כמו F (אולי כרמז למספר ארבע בשפה האנגלית).

     

    צאו לסיור וירטואלי. מפת דרום קוריאה

     

    את הספרה 4 על בית או על קומה כמעט ולא תמצאו בקוריאה כי המילה עצמה נשמעת כמו מוות בשפה המקומית.. במקביל, תמצאו לאורך רחוב ארוך בתים רבים במיקומים שונים ועל כולם המספר 101, כי זה מספר המזל של קבלנים; פרויקט בנייה גדול בקוריאה יעמוד תמיד בסימן העדפתם את המספר זה.

     

    בסמוך למרכז הקונגרסים מצוי מקדש בודהיסטי קטן. במהלך ימי הקונגרס חגגה קוריאה את חג הצ'וסוק, החג בו מודים לבודהה על הפירות שגדלו מהצד האחד ומתפללים אליו להיטיב את יבול האורז בשדות מהצד האחר. אל טקסי התפילה שבמקדש הקטן של בודהא, הגיעו להפתעתי בעיקר נשים. לשאלתי היכן הגברים נעניתי - הם בעבודה.

     

    משפט זה ממחיש את אורחות החיים בקוריאה. חריצותם של אזרחי קוריאה בולטת בכל. העובד הדרום קוריאני משקיע במקום עבודתו מעל ומעבר לנדרש. לדוגמא, לכל עובד בקוריאה זכות לחופשה שנתית בת שבועיים. תופעה שכיחה היא של גברים קוריאניים המבלים את שבוע חופשתם הראשון עם המשפחה ואולם בתחילת שבוע החופשה השני הם שבים לעבודתם כמתנדבים.

     

    עניין זה מסביר איך הפכה קוריאה הדרומית בפרק זמן של כ-60 שנה (מאז תום המלחמה הנוראה בינה לבין צפון קוריאה ב-1953) לאחת מעשר החברות הבכירות בארגון ה- OECD, המאגד את המדינות המתועשות והעשירות.


    טבע ליד העיר פויו (Puyo) בדר'-מערב קוריאה (צילומים: ד"ר יהושע רוטין)

     

    מבודהיזם לנצרות ועוד

    עם תום הכינוס, יצאתי לטייל בארץ המיוחדת הזו. הטיול הראשון היה לאמסה דונג (Amsa dong), האתר הפרה-היסטורי בן 4,000 השנים, של העיר סיאול. אתר זה ממחיש את אורחות חיי התושבים הקדמונים ואת אופי מגוריהם, בעמק נהר האנגאנג החוצה את העיר.

     

    בעוד קוריאה הופכת למרכז אלקטרוניקה עולמי, למרכז ליצור פלדה ולאחת מהמדינות הבונות אוניות גדולות וליצרנית מובילה בתחום הרכבים, מקפידים תושביה לשמור על אורח חיים מסורתי. אמנם בקוריאה הדרומית בונים לגובה אך רבי-הקומות שלה שונים מאלה של העולם המערבי מאחר, שהם משמרים את אופיים של הבתים הקוריאנים המסורתיים.

     

    רק מחצית מתושבי דרום קוריאה הם בודהיסטים ואילו מחציתם השנייה מגדירה עצמה כחסרי דת או כמקורבת ל'שאמאניזם'. לפני כ-200 שנה חדרה לחצי האי גם הכנסייה הנוצרית (הקתולית והפרוטסטנטית). בשנים האחרונות הופכת הכנסייה הקתולית למוקד משיכה דתי חשוב ורבים מהצעירים תושבי הערים נוהרים אליה. חשוב להבהיר, כי הנצרות מהווה מוקד משיכה במיוחד לעירוניים בעוד, שהכפריים ממשיכים לדבוק בבודהיזם.

     

    בנוסף לאלה, גם לקונפוציוניזם יש בקוריאה השפעה רבה. עדיין קיימים כאן בתי מדרש להוראת תורת חיים זו שמרכזה העיקרי הוא בעיר אנדונג (Andong). הליכות החיים, שהוכתבו על ידי הגישה הקונפוציוניסטית, מהווים את הבסיס ליחסים הדדיים בחברה הדרום קוריאנית עד היום. המעמד של מורה, של מדען, של פוליטיקאי ושל כלל המבוגרים בחברה הקוריאנית, גם היום, הוא מעמד גבוה ואין לפנות אליהם ללא התייחסות למעמדם.


    גידול עצי אשוח לחג המולד הנוצרי. הנצרות רווחת יותר ויותר גם כאן

     

    לא שוכחים את המסורת

    קוריאה הדרומית משופעת באתרים היסטוריים רבים, שבהם מצויים שרידים שונים של שושלות המלכים ששלטו בחצי האי. למעשה, המטייל חש כאן כאילו הוא מסייר במוזיאון ללא חומות. האתר הבולט כאן הוא העיר ג'יונג'ו (Gyeongju) שבדרום מזרח המדינה. ג'יונג'ו היתה במשך כאלף שנים (75 לפנה"ס - 935 לספירה) בירת ממלכת שילה ובה התגלו בשנות ה-70 של המאה הקודמת קברי שושלת ממלכה זו, שעד הגילוי נחשבו לתלוליות עפר ענקיות ומסתוריות. במקביל התגלו מצפה כוכבים עתיק וארמון מלכות מתקופת שושלת שילה שקרס לתוך ביצה, ושוחזר רק במחצית השנייה של המאה ה-20.

     

    שימור אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים הפך לחלק חשוב בתרבות המודרנית של קוריאה הדרומית. לצורך זה משקיעה המדינה משאבים ניכרים, באמצעות מנהלות המחוזות השונים, בטיפוח אתרים היסטוריים נוספים כמו הארמון וחומת העיר הארוכה המוכרת גם כאתר מורשת עולמית בעיר סוואן (Suwon) שכונת בוקצ'ון (Bukchon) בעיר סיאול ושכונת/כפר האנוק בעיר ג'ונג'ו (Jeonju).


    ארמון המלוכה שנבנה במאה ה-17 ומוכרת כאתר מורשת עולמי

     

    שימור המסורת בקוריאה בא לידי ביטוי גם בכפרים שבהוראת השלטונות משומרים כבעבר כמו הכפר הָאהֶא (Hahoe) שבו מתקיים גם מדי שנה פסטיבל מסכות מסורתי, או בהקמת מוזיאונים פתוחים אליהם הובאו מבנים ממחוזות שונים, ואורחות החיים המסורתיים של תושביה הוותיקים מודגמים ומוסברים.

     

    גם מקדשים בודהיסטים זוכים למאמצי שימור מצד שלטונות קוריאה הדרומית. באחד המקדשים הבודהיסטים החשובים, מקדש היינסה (Haeinsa) מצויים בשני מבנים ייחודיים מעל 81 אלף לוחות עץ, שעליהם נחרטו במאה ה-13 כתבי בודהא.


    פתקים שעליהם רשומים שמות התורמים ובקשותיהם מבודהא


    משמרים את המסורת. טקס החלפת משמרות בסיאול

     

    ארץ הג'ינסנג

    שמורות טבע גדולות מהוות את אחת האטרקציות הטבעיות של קוריאה הדרומית. הגדולה שבהן, היא שמורת סאורקסאן (Seoraksan) השוכנת בצפון מזרח המדינה, והמהווה מוקד חשוב לחובבי טרקים. שמורה זו, ומספר שמורות סמוכות אליה, משמשות בחורף כאתרי סקי מרשימים. שמורות נוספות כמו וולצ'ולסאן (Wolchulsan) בדרום מערב המדינה והאלאסאן (Hallasan) באי הדרומי והמרוחק, ג'ג'ו (Jeju), מהווים מוקדים לביקורי המונים. האי ג'ג'ו אליו ניתן להגיע בטיסות פנים מכל עיר גדולה בקוריאה הדרומית, הוא גם מרכז נופש מאחר, שהוא משופע באטרקציות תיירותיות.

     

    חצי האי הקוריאני מצוי בין ים יפן לבין הים הצהוב. כבכל חצי אי, השפעת הים על התושבים היא רבה ופירות הים והדגים מהווים מקור מזון חשוב בקוריאה כולה. מקור הפחמימות העיקרי של תושבי קוריאה הוא באורז הגדל הן בשיטות מסורתיות על טרסות או בשטחי הצפה, אך גם בשיטות מודרניות של ניהול חקלאי. בשטחים שיובשו בים סין בדרום מערב קוריאה הדרומית פותחו שיטות גידול ממוכנות של אורז. ניהול הגידולים כולו מנוהל וממוחשב בשיטות מודרניות, החל משתילה בשדות המוצפים באמצעות מיכון וכלה בליקוט גרעיני האורז באמצעות קומביין ייחודי שפותח בקוריאה.


    הדגים מהווים מקור מזון חשוב. סועדים מפרי הים ליד שוק הדגים בעיר בוסן

     

    הקוריאנים אוהבים גם ירקות ופירות אך יותר מכל מסמלים את קוריאה הקימצ'י - כרוב כבוש וחריף - והג'ינסנג. מקור הג'ינסנג הוא באזורי ההרים בחצי האי הקוריאני אך הוא נגנב במהלך השנים ומגודל גם בסין ובמדינות אחרות. בעוד שבעבר גידול ג'ינסנג באופן טבעי בהרים ארך עד 100 שנים, היום הוא מגודל במהירות בשטחים שבהם גידלו אורז בעבר. בחלקות אלה קצב הגידול של הג'ינסנג מהיר, אך הוא גם מנצל את האדמה ולכן יש להעביר את שורשיו אחת לשנתיים לשדות אחרים.

     

    בעת ביקורי הראשון בקוריאה הוצע לי לבקר במסגרת סיור מאורגן של הקונגרס גם בקוריאה הצפונית. מתוך מודעות לסכנות האורבות לישראלים במדינה קיצונית זו, לא הצטרפתי לסיור כזה. בשנה האחרונה, בעת ביקור חוזר בקוריאה הדרומית, הסתפקתי בתצפית אל קוריאה הצפונית מתוך אחד האתרים לאורך קו הרוחב 38 שבו בקרתי בשטח המפורז (DMZ) שבין שתי הקוריאות.

     

    חווית הביקור בשטח המפורז מצטרפת ומשלימה גם ביקור במוזיאון לתולדות מלחמת קוריאה, בעיר סיאול. בעוד קוריאה הצפונית מצחצחת חרבות ומאיימת בנשק לא קונבנציונלי על שכנתה מדרום, תושבי קוריאה הדרומית כמהים ומתפללים לאיחוד בין הקוריאות, איחוד שיאפשר איחוד משפחות והתראות עם קרובים שנפרדו בצורה אכזרית עם חתימת הסכמי הפסקת האש בין הקוריאות.

     

    קוריאה אינה רק חצי אי של מלחמות, מאבקי שליטה וקיצוניות מדינית, כפי שעולה לעיתים מפרסומים באמצעי התקשורת. קוריאה היא חצי אי שיכול להוות דוגמה לאומות העולם בנושאים כמו: חריצות, חמימות אישית, נימוסים טובים, אוכל משובח וטיפוח הסביבה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קוריאה הדרומית: כמו לטייל במוזיאון ללא חומות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפרץ קטן מיני רבים בחופיה הדרומיים של קוריאה
    צילום: ד"ר יהושע רוטין
    פסל שהוצב כהוקרה לבנאים בסיאול
    צילום: ד"ר יהושע רוטין
    הלקטים של פרח הלוטוס משמשים למאכל בדר' קוריאה
    צילום: ד"ר יהושע רוטין
    מומלצים