צה"ל: גשם פגזים בהינף אצבע, ורשת חברתית
מערכת חדשה של צה"ל מאפשרת סיוע ארטילרי על בסיס מסך מגע, ותוכל לתפקד גם כרשת חברתית מבוססת מיקום. מה זה אומר? שמפקדי צה"ל יצטרכו לקבל שיעורי סטארקראפט, פגיעה בחפים מפשע תצטמצם ושאולי לא נשמע יותר על מקרים בסגנון עדן אברג'יל
בואו נדמיין יחד תרחיש וירטואלי לחלוטין: צה"ל נכנס למבצע נרחב בלבנון. כוח שריון נע בציר עפר צר, כשהמג"ד מקבל דיווח מאחד הסיורים. הצוות זיהה מספר אנשים שמסתתרים בהמשך הרכס. "כנראה שהם לא התמקמו שם כדי לצלות מחשבים על האש", חושב המג"ד.
הוא מניח אצבע על מסך מגע, ומבצע כמה תנועות זריזות. עשרים קילומטר משם, מופיע אייקון חדש על מסך, בו מתבונן מפקד החטיבה. כמה תנועות אצבע לאחר מכן כבר נמצאים עשרה פגזי 155 מילימטר באוויר, בדרך להפוך את מארב הנ"ט של חיזבאללה לקבר אחים מאולתר.
אף לא מילה אחת נאמרה בקשר, אף כפתור לא נלחץ – הודות לפיתוח חדש, שהופך את המלחמה לנוחה יותר לשליטה. נשמע מוכר? כנראה ששיחקתם פעם במשחק אסטרטגיה במחשב.
צבא דיגיטלי, פגזים אמיתיים
מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) מאפשרת לדעת בכל רגע היכן נמצא כל כוח, לקבל ממנו מודיעין ודיווחים ולהעביר לו משימות בזמן אמת. כל חייל קרבי יכול להיזכר במקרה בו המחלקה שלו הלכה לאיבוד בניווט, נכנסה לבית הלא נכון או טיפסה על גבעה תלולה להכעיס רק כדי לגלות שהיא נמצאת על הג'בל הלא נכון. אבל מה שמעצבן באימונים יכול להיות סכנת חיים בקרב. צי"ד מאפשרת למפקדים לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא כל טנק, כל האמר ובקרוב, גם כל חייל. המפקד יכול לשלוח מחלקה, פלוגה או גדוד לנקודה מדויקת בהינף אצבע, לשלוח אותם דווקא דרך ואדי אחד ולא דרך זה שתוכנן במקור, בגלל דיווח על תצפית אויב שהגיע שש שניות לפני כן, ולשלוט במלחמה בצורה מהירה בהרבה.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התפתחות קרב הוא הסיוע הארטילרי. זקוקים לחילוץ? פגזי עשן יעוורו את תצפיות האויב. רוצים להסתער? פגזים נפיצים יגיעו למטרה, חינם (כולל דמי משלוח). כל מי שנעזר פעם בארטילריה כדי להחלץ ממצב מסוכן בקרב יודה שחיל התותחנים הוא המקבילה הכי מילולית שאפשר ל"קצת עזרה מלמעלה".
אבל לוקח זמן להעביר את מיקום המטרה, צריך לחשב במדויק את תיקוני המסלול עד לפגיעה, וקצת קשה לעשות את כל זה כשיורים עליך. הפיתרון הוא "שדר חם", רכיב חדש במערך צי"ד. זוהי מערכת שמאפשרת להגדיר מטרה בלחיצת כפתור, ולהעביר אותה בקשר מוצפן אל סוללת התותחים.
בשבוע שעבר נערך ניסוי חי ראשון בשדר חם, במסגרת אימון של גדוד מילואים בדרום הארץ. למרות סופות חול שהשתוללו באיזור באותה העת, כל המטרות נפגעו.
- רוצים ללמוד עוד על מערכת צי"ד? לחצו כאן
חדל קשקשת בצ'ט
אבל לשדר חם יש עוד כמה תכונות מעניינות. המערכת מאפשרת לחיילים לתקשר ביניהם אונליין, ולכתוב הודעות חופשיות לגמרי. במקור, היא נועדה לדיווחים על קבוצת אנשים חשודה או על עמדת טילים נגד טנקים שנחשפה. אבל אפשר גם לשאול מתי מגיע האוטו של השק"ם (או שק"ל, כמו שקוראים לו היום משום מה), לצחוק על הרס"ר או סתם לשאול מה המצב, אחים שלי.
בגלל שכל חייל יודע עם איזו יחידה הוא מדבר והיכן היא, אפשר גם סתם להתכתב ולהכיר. מין רשת חברתית מבוססת מיקום, בתוך מערך מלחמה סופר-חכם וסופר-מוצפן, לתפארת מדינת ישראל. כנראה שנהלי הצבא יאסרו התכתבויות מיותרות בצ'אט של שדר חם ויתר רכיבי צי"ד, אבל למי ששכח - הצבא הסדיר כולל בעיקר ילדים בני 19 וקצת שמפחדים, מתרגשים, מתלהבים ורוצים לשתף זה את זה במה שעובר עליהם.
הם גם רגילים לעשות את זה בבית, בפייסבוק - ולשתף גם שם. יתכן שלצה"ל דווקא יהיה כדאי לפנות תחום תדרים גם עבור קשקשת ברשת. אם לחייל יש מקום מאובטח וסגור לתקשר עם חבריו ליחידה בנושאים צבאיים, אולי לא ירגיש צורך לחשוף תכנים מסווגים או בעייתיים בפייסבוק.
כמובן שיש פה צורך במנגנוני סינון וניטור בסיסיים, שיגבילו את התקשורת לצ'ט פנים גדודי (כדי שלא יתרחשו עבירות ביטחון שדה). זוכרים את עדן אברג'יל, החיילת שהצטלמה עם פלסטינים כפותים, העלתה לפייסבוק ולא הבינה למה זה לא מצחיק? יתכן שלעולם לא הייתם שומעים עליה, לו היה בצה"ל צ'ט גדודי מסודר.
שיעורי סטארקרפט למח"ט
מערכות כמו שדר חם עושות הרבה יותר מלקצר תהליכי אש: הן פותחות למפקדי צה"ל שלל אפשרויות חדשות, שיצריכו מהם הרבה התאמות ושינויים. תכנון המשימה הצה"ל נעשה מראש: מתחשבים בשטח, במקומות בהם אמורים להימצא כוחותינו, ובמודיעין שמסביר איפה נמצא האויב.
מה לעשות, שהאויב לא ממש שותף לתוכניות האלה, ולרוב נמצא במקומות לא צפויים, ותוקף בהפתעה או בצורות לא שגרתיות. לכן, ההיגיון מאחורי תכנון המערכה הוא "אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות, נראה כבר מה יהיה בדרך, ונאלתר". גם האילתור מבוסס על תורות לחימה ועקרונות שונים שלומדים צוערי קורסי הקצינים. אבל מפקדי גדודים וחטיבות מקבלים את הדיווחים ומגיבים "בגדול".
איך זה עובד? אם גדוד חי"ר נתקל במארב וצריך סיוע וחילוץ, ינחה המח"ט את אחד המג"דים לעזור לו. זה האחרון יכול לשלוח, נניח, פלוגה לעזרה. כאשר מפקד החטיבה יודע היכן נמצא כל טנק, ג'יפ ובעתיד – גם כל חייל שלו, יש לו הרבה יותר אפשרויות. בעידן המערכות החכמות, צריכים מפקדי צה"ל לפתח יכולות חדשות לגמרי: אסטרטגיה בזמן אמת, ותגובות מהירות בהרבה.
מעניין, שכל ילד שמשחק בסטארקראפט 2 יכול להחליט דרך איזה שביל לשלוח את הטנקים שלו, ולהגיב בתוך שניה לכל התפתחות בקרב. מפקד בצה"ל צריך להתחשב בהרבה יותר גורמים, והוא מופצץ במידע מודיעיני כל הזמן. אבל היכולת לחשוב בצורת RTS עשויה לחולל שינויים מרחיקי לכת בקורסי הפיקוד בצה"ל. כשיושלמו, יהיה צה"ל צבא שאף אחד לא ירצה להתמודד נגדו בשום דבר, לרבות פיינטבול או טאקי. אך בינתיים, המערכת עשויה להפוך לצוואר בקבוק מסוכן.
נקווה שצה"ל יפיק את הלקחים במהירות, יתאים את עצמו לעולם הטכנולוגי בו חיים המפקדים והחיילים, ושאף חייל לא יקבל שבת בגלל שהמפקד שלו ראה את ה-DM הלא נכון בצי"ד.
