היא קצת שמנה - אז הוא פסל אותה על הסף
מי אמר שלשמנה אין נפש מדהימה? מי אמר שהיא לא תהיה בת זוג נפלאה, אשה אוהבת ונאמנה ואמא טובה, אז למה לזלזל?
אל תכעסו עליי, אני כותבת את האמת, או בכל אופן את החלק הנפוץ שלה. גברים מעדיפים רזות, או לכל היותר מלאות מעט "במקומות הנכונים", כמו שאני שומעת אותם אומרים מסביבי. "איכס ראית איך השומן יוצא לה מהצד?", "לא, אחי, בצחוק לא הייתי מתקרב לכזה דבר" ועוד ביטויים נעימים כגון אלה.
מי אמר שלשמנה אין נפש מדהימה? מי אמר שהיא לא תהיה בת זוג נפלאה, אשה אוהבת ונאמנה ללא תנאים ואמא טובה, אז למה לפסול על הסף? הבעיה היא שגבר מחפש את המושלמת עבורו, בלי שהוא טורח להסתכל על עצמו במראה.
הזרע שלכם בטח חושב 200 פעם אם כדאי להתחבר אל אותה אחת עם הירכיים הגדולות, שחס וחלילה לא תצא לכם בת עם ירכיים כאלה. כן, שמעתי גם התבטאויות בנוסח כזה, אבל אני לא מדברת על חיבור גופני בלבד, אלא על התמסדות עם חתונה או בלי, לא משנה.
הסקס הוא שולי עם אחת כזאת, את זה אין לגבר בעיה לבצע, ולא משנה איך היא נראית. לפעמים כל כך לא אכפת לכם, גברים, שאתם מתייחסים אליה כמו אל חור מהלך על שתיים ולא יותר. אחרי שנגמר אתם תקומו ולא תסתכלו לאחור. אולי תרימו אליה טלפון עוד חודש, תלטפו קצת, תשקיעו 80 שקל בבית קפה, ותצפו למפגש חדר מיטות נוסף, ושוב המעגל יחזור על עצמו. לא תתקשרו אליה, והיא תישאר בציפייה, המסכנה. למה? כי היא שמנה ולא "מתאימה" לכם.
לפני יומיים חברותיי ואני נפגשנו לקפה אצל לירון, בזמן שבן הזוג שלה היה עם בעלי היקר טל ועם עוד שני חברים במרפסת. התקווה היתה שייצא איזשהו חיבור בין אחד החברים למירית, שהיא קצת שמנה.
"תאר לעצמך איזה ילד מגודל ייצא לך"
לרוע המזל, כשהתקרבתי למרפסת שמעתי את אחד מהם מדבר על הנושא: "תאר לך אתה מתחתן עם כזאת. תאר לעצמך איזה ילד מגודל ייצא לך", ידעתי שהוא מדבר על מירית. התחושה היתה שהם אפילו צחקו על זה לפני כן.
"חשבת שאולי, רק אולי אתה צריך קצת טקט?" תקפתי את המכוער שחושב שהוא שווה משהו.
"טלי, תעשי טובה, תפסיקי לנסות לחבר בין אנשים שלא רוצים", זרק טל לכיוון שלי.
"לא צריך, מי רוצה אחד מכם בכלל? אני הצעתי לכם משהו?" התגוננתי. רק בחלום הרטוב שלהם אני אודה שזה בדיוק היה התכנון של לירון ושלי.
"לא, מה פתאום, את? חס וחלילה ! סתם תקעתם אותנו כאן במרפסת, שעה, ללא מטרה", עונה אלון בשם טל. סובבתי את הגב לאלון ולחבורה כולה, לא לפני שהבטתי לטל בעיניים וכעסתי מאוד. הוא ראה את זה. "מישהו מכריח אותך להיות כאן?" שאלתי.
"חשבנו לצאת לסנוקר. אז לא יפריע לך?" הוא עונה בקלילות ומחזיר לי מבט.
"מישהו החזיק אותך בכוח, חמוד?" שיניתי גישה והחזרתי יחד איתה חיוך, זדוני יש לציין. כך יצאה לה לדרכה החבורה לשחק בכדורים, ואיתה הסתלקה גם התקווה לשידוך.
אחרי שטל הצליח שוב לאכול אותי בלי מלח, חזרתי לשבת עם הבנות, אבל הערב שלי לא היה אותו הדבר. בראש שלי יושבת המחשבה שאתם, הגברים, בייחוד המכוערים מביניכם, חצופים ממש.
אני מבינה שבעלי מרוצה מכך שרזיתי, זה לגיטימי
מירית וליאת, הפנויות מבינינו, התבאסו בגלוי. הרגשתי נורא. מה חושבת לעצמה בחורה שבאה להכיר מישהו בתקווה שהוא אולי יהיה האחד שלא ישפוט אותה על פי המראה שלה, ומה קורה לה כשהיא מרגישה את הרצון שלו לברוח מהמקום?
לא ציפיתי להתנגדות כזאת עצומה, קיר בטון, מול קילוגרמים עודפים של בחורה. מה הקטע? עד כדי כך זה נורא?
"טוב, בנות, נצא לפאב?" אמרה ליאת אחרי כמה דקות של דיבור לא דיבור.
"כן, כן" קפצתי על המציאה. לא רציתי להישאר בבית ושכולנו נאכל את הלב על זה שהגברים ברחו.
עכשיו שיהיה ברור, אני לא מתלוננת על טל. כתבתי כבר שבעבר שקלתי 80 קילו. היום אני עומדת על 73 קילו, שזה עדיין הרבה, ומשתדלת מאוד להוריד עוד בלי לפגוע ביכולת ההנאה שלי מאוכל. מה לעשות, הלידות הרגו את הגוף שאהבתי פעם. היום הוא בשיקום.
אבל בואו נחזור לטל. חד משמעית, ברור לי שהוא מאושר שירדתי במשקל והוא לא מסתיר זאת. אני מבינה אותו. הוא לא אהב את השומן שהצטרף אליי אחרי שתי הלידות שלי.
אני לא שונאת מראש את הדעה הגברית. להיפך, אני מנסה להבין צד של גבר בכל סיטואציה או דיון. אבל לפסול מישהי מיד על ההתחלה בלי לתת לה צ'אנס?
לפנייה לכתב/ת 
