עוד חוזר הפיוט
אחרי "מזמורי נבוכים", קובי אוז ממשיך במסע השורשים שלו. ב"מזמורים נוספים" הוא מגיש גרסאות כיסוי לתפילות ופיוטים, לצד שירי משוררים: "ברגע שנאהב את היהודי הגלותי שבנו, נאהב גם את סבא שלנו, את עצמנו, ואולי נהיה טובים יותר"
שנה חלפה מאז ההצלחה המסחררת של "מזמורי נבוכים" – אלבום הפיוטים של קובי אוז, שגרר גם מופע מצליח תחת אותו השם – והוא אינו שוקט על פיוטיו. בימים אלה משחרר אוז סינגל ראשון מתוך האלבום הבא, המתכתב עם ההצלחה הראשונה גם בשמו: "מזמורים נוספים".

 

  • הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

     

    שלא כמו ב"מזמורי נבוכים", שהיה רובו ככולו יצירה אישית מאוד של אוז – הפעם הוא חוזר אל כוננית התקליטים הישנים ומנער את האבק מספרי שירה, בביצוע גרסאות כיסוי לשירים מוכרים והלבשת לחנים חדשים על תפילות ושירי משוררים. למעשה, רק שיר אחד באלבום הוא מקורי.

     

    משפחת צנעני - סינגל ראשון מהאלבום

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הקלטתי שני אלבומי כיסוי בחיי, זה השני", אוז אומר. "יש פה סוג של ענווה. רצון להסיר את הכובע בפני יוצרים שהיו כאן לפני. זה כמו להיכנס לחנות של ספרים ישנים ולדפדף, וזה דבר שאני עושה הרבה. לא לרכוש דרך המיינסטרים, אלא לנסות למצוא אולי קולות שפוספסו".

     

    "המוזיקה מבטאת הלך רוח"

    יש אמנים הנזקקים לשנים של הבשלה ואיסוף חומרים עד לאלבום המיוחל, אך דומה כי לאוז זה פשוט קורה. במהלך ההופעות הוא מעיד כי "ניסה" מפעם לפעם שירים שאהב על הקהל, וכך קיבץ את החומרים מהם מורכב האלבום החדש. בנוסף, הוא מספר כי הכניס שירים מתוך חיפוש ורצון להשלים את הפסיפס.

      

    כך זוכה התפילה לשלום המדינה לביצוע חדש, ו"למען אחי ורעי" של שלמה קרליבך פוגש את הפיוט "יה חביבי". "מצד שני, אפשר למצוא בו גם את מאיר אריאל, זלדה וביאליק, כך שהאלבום הזה מאוד נרחב", מספר אוז. "האמירה שלו מסמנת את השדה של הנינוחות שאני מדבר עליה זמן רב. הנינוחות - זה אומר כמה שפחות בדלנות, וכמה שיותר לקבל צבעים וצלילים, ואני משליך על זה גם בקטע החברתי. יש פה מסר. אני אף פעם לא חושב שמוזיקה היא רק מוזיקה. זה הכלי שלי לבטא איזשהו הלך רוח.

     

    "ב'מזמורי נבוכים' ראיתי שהקהל ממש מחפש את זה ורוצה להיות שם. מסר בדרך כלל מוסר את עצמו, ואת זה רואים בקהל שלי. זה קהל שרק בהופעות כמו 'מזמורי נבוכים' יכול להתקבץ יחדיו".

     

    אוז מצליח לטעת משהו משלו בכל אחד מהשירים בהם הוא נוגע, ולא מדובר רק באותה נינוחות מדוברת וצליל אקוסטי נקי. "השיר 'אגדה', הידוע יותר כ'על שפת ים כנרת' של יעקב פיכמן, נתפס בדרך כלל כשיר ארץ-ישראלי קלאסי", אומר אוז. "אבל זהו שיר עם מעלה דתית גבוהה מאוד, והוא מקבל נופך אחר, רוחני, ב'מזמורים נוספים'. חיפשנו לאלבום חומרים שצריך שיהיה אותם, אבל אף אחד לא העז לגעת בהם, ויש גם פסוקים שחיפשו לחן, כמו 'יצאתי אל משוש חתן וכלה' שמודפס שוב ושוב על הזמנות לחתונות".

     

    סביב שולחן שבת אחד

    אבל הסינגל הראשון שאוז בוחר לשחרר מזוהה פחות עם קלאסיקות יהודיות או אחרות, על אף היותו גירסת כיסוי. "משפחת צנעני" – שיר הנושא של סרט הקאלט משנות ה-70', שנשא את אותו השם – לא בוצע מעולם כשיר בפני עצמו. "השיר מתאר למעשה שבת במשפחה חמה, מזרחית", אומר אוז. "בשולחן השבת יושב השכן הפרסי, הבת הביטניקית, החבר החייל - ואני חושב שזה מודל. הלוואי שהיינו יכולים כולנו לשבת סביב שולחן שבת אחד".

     

    אגב, אוז מספר כי שילב בקליפ את השחקן יוסף שילוח – אחת משתי הדמויות הראשיות בסרט – "כמחווה לרגעים המצחיקים והמרגשים שהוא השאיר לנו".

     

    השיר מסתיים בהבדלה - כפי שהוקלטה בשנות ה-70' מפי סבו של קובי, רבי נסים מסיקה (רבּי שניישן) ז"ל. כמו ב"מזמורי נבוכים", יוצר קובי אוז הבוגר שיח עם יעקב אוזן הצעיר ועם סבו שהיה פייטן, באמצעות שילוב קולו של הסב בשיר. "זה לטעמי הטבור של האלבום", אוז אומר. "התחושה של ההבדלה והנוכחות של סבא שלי. בחירת השיר 'משפחת צנעני' באה להזכיר שכולנו באנו מאותו 'סרט בורקס' בדרך כזו או אחרת. אם באלבום יש מעט ביקורת, היא יוצאת ממקום פרטי ואוהב".

     

    היהודי הגלותי שבנו

    במסגרת אותה אמירה שמבקש אוז להוציא, משולב שירו של ביאליק "על לבבכם ששמם" – שיר תוכחה. "ביאליק הפנה אותו, בזמנו, כלפי הממסד הדתי. היום, כשאתה קורא את הטקסט, הוא מופנה לערוץ 2", אומר אוז. "זה נכתב מתוך תחושת של אופוריה, רגע לפני החורבן, ואנחנו

    בסוג של אופוריה כרגע, כחברה וכמדינה".

     

    קובי אוז מתחבר זה כבר שנים מספר לשורשיו היהודיים והמוזיקאליים דרך הפיוטים ששמע מסבו, והשיעורים שהוא שומע במסגרת לימודיו ב"עלמא" וב"בית הלל". "החיבור שלי איננו רק לעניין התוניסאי", הוא מדגיש, "אלא גם לעניין הכללי. אני חושב שאנחנו צריכים להשלים עם היהודי הגלותי שבנו, שהגיבור הציוני דחק באופן מסוים לפינה. ברגע שנאהב את היהודי הגלותי שבנו, נאהב גם את סבא שלנו, את עצמנו, ואולי נהיה טובים יותר".
  •  

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה עוד חוזר הפיוט
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שתלתם ניגונים
    "אנחנו בסוג של אופוריה". קובי אוז
    צילום: גל פרמן
    ynet ספיישל
    ביטוח