אני לא ממש מאמין בקטע הפנימי, אני חושב שהעולם מתבצע בחוץ. כל התהליכים הפנימיים לא קורים באמת כל עוד הם אינם מובילים לעולם המעשה. האדם הוא סך מעשיו ולא מחשבותיו. לדעתי, העבודה העצמית מתבצעת בחוץ ולא בלב. לא מספיק לי שהלחנתי שיר. אם לא ניגנתי אותו למישהו, השיר לא קיים. אם כתבתי מילים למגירה, השיר אינו קיים לפחות עד שעין אחרת תשזוף את מילותיו.
כל יום אוז:
לפעמים הכמיהה שלנו, נדמית כנלעגת, אנחנו מתביישים להחצין את חלומנו כדי שלא יצחקו עלינו. השלב הראשון בדרך להגשמת חלום זה להוציא אותו אל אור העולם. כשאדם חולם חלום זה קטע פנימי כזה, לא באמת מתרחש בעולם האמיתי. אבל כשאדם מספר לחבר על החלום שלו, החלום מתחיל לקבל חיים משלו.
יש ברנש שעומד באיילון עם שלט מקרטון שעליו כתוב "משיח", הוא לא מפחד לשים את חלומו על הפרונט של לוח לבו. לא איכפת לו שילעגו לו, לא אכפת לו להיות קצת קוּקוּ. הוא רוצה לשתף אותנו בכמיהתו. חשבתי שמגיע לו שיר, כתבתי אחד.
כל בוקר הוא נציב של מלח מול נתיב באיילון
התנועה תמיד תבוא נגדו, וכל נהג עושה פרצוף טמבון
כובע נ נח נחמ נחמן מאומן וגם פונפון
משאת ליבו מחזיק בשתי ידיו על לבבו בשלט מקרטון
ושם כתוב:
"משיח משיח
אני רוצה משיח"
והשמש והגשם והרוח על פניו
"משיח משיח
אני רוצה משיח"
והלעג והקלס מלטפים את לחייו
מכוניות קורצות אליו בצפצוף עתידני מנצנצות מטאלי
הוא מצטמצם מול שלל שלטי חוצות ביערות של מגדלי הפאלי
האיש הזה הוא כנראה קצת OFF, לא בשר לא חלב קצת מטורללי
אני פותח את החלון החשמלי ושר אליו לפי לחן שעלה לי
"משיח משיח
אני רוצה משיח"
והשמש והגשם והרוח על פניו
"משיח משיח
אני רוצה משיח"
והלעג והקלס משחקים בפאותיו
בעוד אנחנו מחכים לפרה אדומה הוא מתעקש והוא מסיח
את דעתנו לשנייה משטויות של הוויה
הוא מתגלה מתוך ערפיח
אני בטוח שזה הוא שעומד לבדו הוא הגואל תודה לאל הוא המבטיח
כי הכמיהה עצמה היא הכנה לנחמה
הגעגוע הוא משיח
"משיח משיח..."
- השיר מתוך האלבום "מזמורי נבוכים", שיצא לחנויות היום, 25/2. הופעת השקה חגיגית תתקיים ב-1 במרץ בצוותא תל אביב.
