פישר לא עוצר: מטיל גזרה נוספת על שוק המט"ח

המאבק ב"ספקולנטים" הגורמים להתחזקות השקל נמשך. יממה לאחר שהטיל נגיד בנק ישראל על הבנקים חובה לחשוף את זהותם של סוחרי כסף המבצעים עסקאות גדולות לרכישת שקלים, הודיע הבנק כי על הבנקים תוטל חובת נזילות של 10% בגין כל עסקה לטווח קצר.

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

משמעות ההוראה היא שכאשר יפקידו הבנקים ישראלים בבנק המרכזי שקלים שנרכשו על ידי תושבי חו"ל, במסגרת עסקאות קצרות טווח להמר מט"ח (עסקאות החלף שקל-מט"ח והמרות עתידיות שקל-מט"ח לסוגיהן) 10% מהסכום המופקד לא יהנה מריבית בנק ישראל.

צעד זה עשוי להפוך את העסקאות הללו לפחות כדאיות עבור הבנקים וכתוצאה מכך ליקרות יותר עבור המשקיעים הזרים. בבנק ישראל מקווים כי הצעד יפחית את כמות העסקאות הללו, שגדלו בשנה האחרונה בשיעור מדאיג וגורמות להתחזקות מוגזמת של השקל מול הדולר.

התחזקות השקל מול הדולר מדאיגה את בנק ישראל שכן היא גורמת להפסדים לייצוא הישראלי ועשויה להביא להאטה במשק ולעלייה בפיטורים בחברות ישראליות המייצאות את סחורתן לחו"ל.

מרכישות לגזירות: המאבק של פישר בהתחזקות השקל

בנק ישראל מנהל מלחמה ממושכת בהתחזקות השקל, שמקורה במשבר הפיננסי העמוק שבו שקעו מדינות המערב לאחר התרסקות שוק הנדל"ן בארה"ב בספטמבר 2008.

בעקבות המשבר צנחו הריביות באירופה ובארה"ב לרמתן הנמוכה ביותר בהיסטוריה. גם בנק ישראל הוריד את הריבית לרמה מינימלית (0.5%), כדי לעודד את הפעילות במשק, אך לאורך שנת 2010 העלה אותה בהדרגה עד לרמתה הנוכחית (2%). באירופה וארה"ב, עם זאת, הותירו הנגידים את הריבית על רמה נמוכה.

בעקבות התרחבות הפער בין הריבית בישראל לריבית באירופה ובארה"ב עלה הביקוש לשקלים ושערם היציג של האירו והדולר ירד בהתמדה. התחזקות השקל החלה להוות בעיה עבור התעשייה הישראלית, שמוכרת מוצרים לחו"ל בדולרים ומשלמת על הוצאותיה השוטפות בשקלים. בשנת 2010 נרשמה ירידה חדה ברווחי הייצוא שמיוחסת בחלקה להיחלשות השקל.

כבר בתחילת 2009 החל בנק ישראל במדיניות של רכישת דולרים, שהעלתה באופן מלאכותי את הביקוש למטבע האמריקני. בשיאה של פעילות זו, רכש הבנק מדי יום מאות מליוני דולרים.

לאחרונה הפכו רכישות הדולרים לבלתי יעילות ובבנק החלו לשקול צעדים נוספים. אתמול יצאה הוראה שהטילה חובת דיווח על כל עסקה קצרת טווח (רכישת אג"ח ממשלתי קצר טווח או מק"מ) בסכום מצטבר של 10 מיליון שקלים ומעלה ליום, אם בוצעה על ידי תושב זר, ועל כל עסקה בנגזרות מט"ח (עסקת החלף או עסקת פורוורד) בהיקף מצטבר של 10 מיליון דולר ומעלה ליום, שבוצעה על ידי תושב זר או תושב ישראל.

מטרת ההוראה היא לאפשר לבנק לאתר את אותם משקיעים זרים שמחליפים מטבע זר בשקלים, על מנת ליהנות מהריבית הגבוהה יחסית של בנק ישראל ולאחר מכן "מגלגלים את העסקה" למדינה אחרת, לאחר שהרוויחו מפער הריביות. עסקאות כאלה, גורמות להתחזקות מיותרת של השקל, שאינה נובעת מהפער הריאלי שבין עוצמת הפעילות במשק הישראלי לעוצמת הפעילות הכלכלית בחו"ל.