קחו במתנה: פח לפסולת הרטובה

מסתבר שאנחנו הישראלים, מאוד אוהבים לאכול. זו הסיבה שאנחנו מייצרים כמויות עצומות של פסולת, שמקורה במזון שנזרק במרבית בתי הארץ הישר לפח ההוא שמתחת לכיור, ומשם במשאית למקום כלשהוא בארץ - הנגב בדרך כלל, שם היא נרקבת לה אך לא מתפרקת. 

זה בדיוק מה שהופך את העוגה הלא רצויה שהתייבשה בתבנית לכזו שמחממת לאיטה את כדור הארץ -היא שהיא מייצרת במטמנות הפסולת גז בשם מתאן, החזק פי 21 מפחמן דו חמצני, גז שלוקח את התחממות כדור הארץ ברצינות יתרה.

אך לא עוד, לפחות בכפר סבא, שם החלה העירייה במהפכה המסריחה והמשמחת ביותר שהייתה כאן מזה זמן רב - דירה אחר דירה, פח אשפה אחר פח אשפה מתחילה מהפכת הפרדת הפסולת בישראל.

כפי שדווח לראשונה ב-ynet, כפר סבא היא העיר הראשונה שתפריד פסולת רטובה ויבשה, במסגרת התוכנית של המשרד להגנת הסביבה להפרדת פסולת בבתים. בשלב הראשון יצטרפו למהלך שלוש שכונות בעיר בהם מתגוררים כ-10 אלף תושבים. בעקבות כפר סבא נמצאות רעננה, נס ציונה וכן רשויות מקומיות נוספות המתכננות להתחיל להפריד.

פסולת רטובה - מה הסיפור שלה?

40% מהפסולת הביתית מורכבת למעשה משאריות מזון, שמסוגלת להתפרק ולחזור להיות אדמה דשנה. זה לא משהו חדש - הסיפור הזה קיים כבר כמה מאות מיליוני שנים, ככל הנראה מאז שנוצר האורגניזם הראשון, שקרוב לוודאי התפרק גם הוא. באותו זמן לא היה מי שיכתוב על זה ולכן התעלמנו במשך שנים. 

אבל בשנת 2006 הוקמה עמותת "ארץ כרמל" על ידי עמיעד לפידות, שהביאה לישראל את רעיון הפרדת הפסולת ברשויות מקומיות. לאחר שנים של רכישת ניסיון במושבים וישובים קטנים, יצא החודש לדרך פרויקט הדגל של העמותה בכפר סבא.

במסגרת זו, צבא קטן של מדריכים ומדריכות, לבושים בחולצות עם איורי פסולת מסוגים שונים, מתפרזים ברחבי העיר ובעודם נושאים בגאווה פח זבל קטן לפסולת רטובה, הם דופקים על דלתות התושבים ומספרים להם שהמהפכה כבר כאן - והיא מתחילה בפחי האשפה של כולנו.

המדריכים עוברים מבית לבית, מעניקים לתושבים פח לפסולת הרטובה, ומספרים להם שהחל מפברואר תציב העירייה פח חום המיועד לפסולת הרטובה בכל בניין. הם עושים זאת בחיוך הנובע משמחה של אנשים המעוניינים להשאיר עולם בריא לדורות הבאים, שזכו סוף סוף להכרת המדינה.

הדרכת תושבים (צילום: באדיבות ארץ כרמל)

שלום הבאתי לכם פח קטן

על מנת לראות את ההתרחשות מקרוב, הצטרפתי לצוות מדריכי "ארץ כרמל". כמי שכבר חווה על בשרו את מבטי "תודה, אתה נחמד אבל אין לי זמן לכדור הארץ כרגע, אני בדיוק בדרך לישיבה בנושא הכור הגרעיני באירן", הרגשתי שהפעם קורה משהו אחר.

התושבים אליהם הגעתי הקשיבו ושידרו שיש כאן משהו חדש ומאוד נכון - הרגל שהם מוכנים לאמץ. מרבית התושבים הבינו לחלוטין את הצורך וחשבו שזהו צעד חיובי, וכי הם מתכוונים להצטרף למהלך. היו שטענו, כי "הישראלים לעולם לא יפרידו אשפה, אבל אני אעשה את זה". כך שנראה שגם המיעוט הסקפטי יפריד אשפה בעיר, או שכל הפחות ינסה לעשות זאת.

אחת הסיבות להיענות הגדולה היא, שהפרדת פסולת זה דבר שאפשר להתרגל אליו - פח הפסולת הרטובה נמצא בחדר האשפה בכל בניין, העירייה תרוקן אותו, ואנחנו נשארי עולם יותר טוב עבור הילדים שלנו, אז למה לא בעצם?

ישראל נמצאת במקום השני בעולם ביצירת פסולת ביתית, מקדימים אותנו רק תושבי ארה"ב, שאוכלים וזורקים אף יותר מאיתנו. בנוסף לכך אנחנו המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי, ולא בטוח שהקצאת שטחים לעוד ועוד ערימות פסולת מהווה מדיניות נבונה.

המשרד להגנת הסביבה הבין את זה. מנתוניו עולה שכ-40% מהפוסלת הביתית היא פסולת רטובה. החזרתה בחזרה לדישון האדמה זוהי בשורה אמיתית וכבר לא רק שיגעון של כמה מחבקי קומפוסט. זה פרויקט לאומי עם הסירחון הנפלא ביותר שיש.

צור משעל הוא מנהל עמותת "אקולנוע", חי ומפריד אשפה בכפר סבא