פישר: המשק מספיק חזק מול איומי השכנים
הנגיד אמר בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי: "יש לנו משק ומדיניות פיסקלית חזקים. יש לנו את רזרבות המט"ח שנשתמש בהן אם נצטרך, ויש לנו את הסקטור הפרטי שהוא מאוד גמיש. יש גם את האתגר האיראני לפנינו, אבל לדעתי יש לנו את המשק והמדיניות שיאפשרו לנו להתמודד עם אתגרי העתיד"
המשק הישראלי מספיק חזק כדי להתמודד עם האיומים הביטחונים מאיראן - ועם האירועים במצרים ובלבנון - כך אמר אמש (ב') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנאום בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שנערך בתל-אביב.
בנאום בכנס, שנערך תחת הכותרת "אתגרי הביטחון של המאה ה-21: עיצוב מדיניות ביטחון לאומי", אמר הנגיד: "מה שקרה בשבוע שעבר משנה את המצב. לא רק מצרים, גם לבנון. זה חשוב שיש לנו משק איתן וגמיש שבחמש השנים, מאז שהגעתי, הצליח להתמודד עם כל מיני זעזועים - מהמחלה העצובה של אריאל שרון, מהניצחון של חמאס בבחירות בתחילת 2006, מלחמת לבנון השנייה, מאי היציבות של הממשלות ועד ההתמודדות עם המשבר העולמי ממנו יצאנו במחיר מאוד נמוך במיוחד ביחס למדינות מערביות אחרות.
"לקחנו בחשבון שהמצב הביטחוני ישתנה"
"יש לנו משק חזק, יש מדיניות פיסקלית חזקה, אני מקווה שיש גם אמון במדינות המוניטרית שלנו. יש לנו את רזרבות המט"ח שנשתמש בהן אם נצטרך, ויש לנו את הסקטור הפרטי שהוא מאוד חזק וגמיש. יש גם את האתגר האיראני לפנינו, אבל לדעתי יש לנו את המשק והמדינויות שיאפשרו לנו להתמודד עם האתגרים של העתיד".
פישר השיב למבקריו שמתחו ביקורת על הגדלת יתרות המט"ח של ישראל, ואמר: "אני שמח שיש לנו את יתרות המט"ח - ראינו שהשווקים הגיבו מהר מאד למה שקרה במצרים. אחת הסיבות שאנחנו צריכים יתרות מטבע חוץ, זה שיש לנו מצב גיאו-פוליטי מאוד מסובך, ובמצב המצוין שהיה לנו במשך כמה שנים הצטרכנו לקחת כל הזמן את הסיכון שהמצב הזה לא יימשך. לכן, הגדלנו את היתרות, אבל חשבנו כל הזמן על המצב הגיאו-פוליטי".
פישר הוסיף ואמר, כי נטל הביטחון על הוצאות הממשלה הישראלית, דומה לממוצע בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD). "לפני מלחמת ששת הימים ההוצאות על הביטחון של הממשלה ביחס לתמ"ג היו 10%", אמר פישר, "אחרי מלחמת יום הכיפור הנטל הגיע ל-35% מהתמ"ג. זה המשיך ברמות גבוהות, מעל 20% עד השנים 1983-1982. מי שחושב שאין קשר בין המשבר הכלכלי שהיה בסוף שנות ה-70 טועה - הוא היה קשור לנטל הביטחוני על התקציב.
"מאז זה ירד, ועכשיו התקציב הביטחוני הוא 7% מהתמ"ג, אפילו פחות מלפני מלחמת ששת הימים. סה"כ אנחנו נמצאים בהוצאות ממשלתיות של 42% מהתמ"ג, וזה לא רחוק מהממוצע ב-OECD. למרות נטל הביטחון הצלחנו להגיע לרמות נורמליות בהקשר של הוצאות על ביטחון".
הצמיחה הישראלית - "מכובדת ביותר"
באשר לרמות הצמיחה בכלכלה הישראלית אמר פישר: "ציפינו לצמוח ב-2010 בקצב של קצת פחות מ-4%. כל השנה היו נתונים שלא ממש התאימו ל-4%. עד שבסוף השנה הלמ"ס הוציא את האומדן הראשון שלהם לצמיחה ל-2010, ולפי האומדן הזה צמחנו ב-4.5%, בטוח שהוא עוד ישתנה - אך לא ברור באיזה כיוון".
"התחזית שלנו ל-2011 היא 3.8%, אומדן שנערך לפני ארבעה חודשים, ואין לי ספק שכנעשה עידכון בעוד שבועיים-שלושה - המספר יעלה. זאת אומרת, כנראה אנחנו צומחים בצמיחה קצת פחות מהירה מזה של 2003-2008, צמיחה מכובדת ביותר".
עוד היבטים שאני יכול להגיד על המשק הישראלי: "יש לנו עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מאז 2003. דבר שאף ישראלי לא היה מצפה ב-1990 - וזה אחד ממקורות האיתנות של המשק...אנחנו מצליחים לייצא יותר ממה שאנחנו מייבאים, וזהו שינוי משמעותי במבנה המשק ובמקורות הצמיחה שלו".
לגבי האינפלציה אמר הנגיד: "אנחנו בתוך יעד האינפלציה, היא היתה 2.7% ב-2010 - קצת מעל מרכז היעד, 2%. אנחנו מעלים את הריבית, במדיניות שהתחלנו מאז אוגוסט 2009. הסיבה לכך היא שהציפיות לאינפלציה עולות וגם התחזיות שלנו, ולכן היינו צריכים לטפל באינפלציה ולהעלות את הריבית, משום שאם יש משהו שאנחנו צריכים למנוע זה אינפלציה גבוהה. נעשה הכל כדי למנוע את זה".
הנגיד גם התייחס לשוק הנדל"ן ואמר: "קצב עליית מחירי הדירות מאוד מדאיג, ולכן כחלק מהמדיניות המוניטרית אנחנו מטפלים בבעיה זו. לכן, גם העלנו את הריבית, ואם יהיה צורך נמשיך לנקוט בצעדים ולטפל בבעיה הזאת. בהיסטוריה ראינו שמשברים פיננסיים התחילו משוק הנדל"ן, ולכן חשוב לנו לטפל בו".
הגז חשוב - אך יכניס רק כאחוז מהתמ"ג
הנגיד התייחס גם לסוגיית תגליות הגז, ואמר: "העובדה שנמצא גז ואולי נפט במי ישראל מאוד חשובה לנו. אבל אנחנו צריכים לראות את זה בפרופרוציה. אני רוצה לתת לכם מספרים לגבי מה שגילינו: אנחנו כעת מוציאים גז משדה בשם ים תטיס, זה מספק לנו, לא הרבה, אבל מספק. עובדים עכשיו גם בשדה בשם תמר, ועוד מעט, אולי שנתיים, אולי שלוש-ארבע שנים, נתחיל לייצר מתמר. לפי ממה ששמעתי מאנשים שמכירים את העובדות, תמר הוא שדה בגודל השני שמצאו בעשר השנים האחרונות.
"יש לנו עוד שדה בשם לוויתן - שהוא הכי גדול בעשר השנים האחרונות. בדאבוס טענו שהוא השלישי בגודלו ואני לא בטוח מה נכון. בכל מקרה, יש לנו כמויות גז מכובדות שנמצאות בשטח הישראלי. חוץ מזה יש המון שדות נוספים בים. האמריקנים שהיו מעורבים, הסבירו לנו שבעצם יש להם ידע לגבי כל השדות ושהם התחילו בשדות הכי טובים, ואם כך מה שנגלה בעתיד יהיה פחות מרשים ממה שכבר גילינו".
"היה ויכוח ענק לגבי חלק הרווחים והתגמולים שיגיעו לממשלת ישראל, לא ויכוח נעים, עד שהממשלה קיבלה את ההמלצות של ועדת שישנסקי, שלדעתי הן מאוד מקצועיות ושעלינו לקבלן, ואני שמח שעשינו את זה, למרות שזה עוד צריך לעבור את הכנסת. זה יגיע לוועדת הכספים, והלחצים מהיזמים ימשיכו - לא ברור לאן זה יגיע. אני מאוד מקווה שמה שהממשלה הציעה, לקבל את ההמלצות, יתקבל גם בכנסת".
"כשתמר, שיכול לספק את צורכי ישראל ל-25-20 שנה, יגיע לייצור מלא, התשלומים השנתיים לממשלה יהיו בין חצי מיליארד ל-0.7 מיליארד דולר לשנה. זה משמעותי, אבל התמ"ג שלנו הוא בערך 200 מיליארד דולר. יחד עם לוויתן, זה יהיה בערך 2-2.25 מיליארד דולר לשנה, קצת יותר מאחוז מהתמ"ג. זה חשוב, אבל זה לא משנה את המצב הבסיסי של הממשלה".
הנגיד סיכם: "העובדה שיש לנו מקור לגז שאנחנו צריכים היא חשובה לנו. העובדה שזה יביא כסף לתקציב, אבל זה לא Game changer".
לצד פישר, בכנס משתתפים בין היתר סגן ראש הממשלה והשר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית, דן מרידור (ליכוד), האלוף במיל' גיורא איילנד, ראש האופוזיציה ח"כ ציפי לבני (קדימה) ואף קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל - שהגיעה אתמול (ב') לביקור בישראל.
המכון למחקרי ביטחון לאומי מבצע מחקרים ברמה אקדמית בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. בנוסף, המכון שם לעצמו למטרה לתרום לדיון הציבורי ולעבודת הממשל בנושאים הנמצאים - או אמורים להימצא - בראש סדר היום הביטחוני של ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
