תובעים 2.5 מיליון: המתין 21 שעות ל-CT ונפטר
לאחר שהובהל לביה"ח באמבולנס, נאלץ חולה לב בן 53 להמתין כשעתיים במיון ו-21 שעות נוספות לבדיקת CT. במהלך ההמתנה הוא איבד את הכרתו, ולאחר חודשיים של גסיסה - נפטר. כעת תובעים אשתו ושני ילדיו את ביה"ח נהריה
תביעה על סך שניים וחצי מיליון שקלים הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נגד בית החולים נהריה. התביעה הוגשה בגין שרשרת של מחדלים לכאורה, בחולה שהלך לעולמו בגסיסה ארוכה וכואבת. לטענת התובעים החולה המתין שעתיים בחדר המיון, כשמצבו הלך והידרדר, ולאחר מכן נאלץ 21 שעות נוספות לבדיקת CT, שהראתה אוטם מוחי נרחב. בשלב זה כבר היה מאוחר מדי להצילו. את התביעה הגישו עורכי הדין טל נבו וענת מולסון.
בדיקת ה-CT: הצוות הרפואי הטעה המשפחה
הנפטר, בן 53, היה מנכ"ל מצליח של חברת הצלה. בעברו סבל ממספר בעיות לב ועבר ניתח מעקפים. בסוף שנת 2007 הובהל האיש באמצעות אמבולנס לחדר המיון של בית החולים נהריה כשהוא מתלונן על חולשה, סחרחורת, הקאות ואי שיווי משקל.חרף תלונותיו הוא התבקש לשבת ולהמתין בחדר המיון. על פי כתב התביעה, במשך כשעתיים המתין המנוח ללא כל טיפול, מבלי שתתקבל ממנו אנמנזה רפואית כראוי, וכאשר מצבו הולך ומתדרדר והוא מתקשה לנשום בזמן ההמתנה ונזקק למסיכת חמצן.
לאחר כשעתיים מפנייתו למיון מצבו החמיר, עד כדי מצב של כחלון ואבדן הכרה. רק בשלב זה הובהל המנוח לצורך הנשמה על ידי רופא מרדים לטיפול נמרץ. בשלב זה פנתה משפחתו לצוות הרפואי בבית החולים בבקשה שתיערך לו בדיקת CT מוח, כדי להבין את מקור מצבו הקשה. הרופאים בבית החולים דחו את בקשת המשפחה, וקבעו כי אין צורך בביצוע הבדיקה.
למחרת בבוקר הודיע הצוות הרופאי למשפחת המנוח כי במהלך הלילה נערכה לו בדיקת CT מוח, אשר תוצאותיה תקינות. אך כאשר ביקשה המשפחה לראות את תוצאות הבדיקה, התגלה כי היא כלל לא בוצעה וכי הצוות הרפואי הטעה אותם.
בדיקת ה-CT בוצעה לאיש רק כ-21 שעות לאחר הגעתו למיון. הממצאים הראו כי הוא סובל מאוטם נרחב במוח. הצוות הרפואי בבית החולים החליט שלא לנקוט בפעולה כירורגית כלשהי. בדיקת CT שנייה העלתה כי התפתחה במוח תופעת הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים בחדרי המוח – א.ג.). גם לאחר החמרה זו הוחלט שלא לנקוט בפעולה ניתוחית.
למחרת נערכה למנוח בדיקת CT מוח שלישית, שהצביעה על החמרה נוספת במצבו. לאור החמרה זו הוחלט להעביר את המנוח למחלקה הנוירוכירורגית בבית חולים רמב"ם לצורך ביצוע ניתוח שמטרתו לנקז את הנוזלים המפעילים לחץ על המוח. לדברי המשפחה, לא ניתן להם כל הסבר על משמעויות הניתוח ועל כך שלא יהיה בו כדי להטיב את מצבו, אלא להאריך את חייו באופן מלאכותי בלבד. כעבור כחודש של אשפוז הועבר המנוח לבית חולים סיעודי, ולאחר חודשיים של גסיסה איטית הוא נפטר.
מומחה: ניתן היה להציל את חייו
מומחה לנוירוכירורגיה שחווה את דעתו קבע כי בית החולים התרשל בטיפול במנוח, מתחילתו ועד סופו, וכתוצאה מכך סבל מגסיסה ארוכה ונפטר בטרם עת. "המנוח לא נבדק על ידי רופא מיון במשך זמן הארוך משעתיים", ציין המומחה. "לא נלקח ממנו סיפור מחלה, לא הייתה התייחסות להיסטוריה הרפואית שלו והייתה התעלמות כללית מתלונותיו וקשיי הנשימה מהם סבל. למעשה, המנוח טופל רק לאחר שמצבו התדרדר באופן דרסטי והוא איבד את הכרתו."תלונותיו של המנוח, וההיסטוריה הרפואית שלו, היו צריכים להוביל כל רופא הבודק אותו למסקנה של אירוע מוחי. לו היה בודק רופא את המנוח עוד בחדר המיון, כפי שהיה צריך להיעשות, היה הרופא חייב לחשוד באירוע מוחי ולהפנות אותו לבדיקת CT מוח. לו הייתה נערכת הבדיקה היו מגלים הרופאים כי הוא סובל מאוטם במוח ומנטרים את מצבו ההכרתי. לו היה מנותח בשעות הראשונות להתפתחות האוטם רוב הסיכויים שהיה ניצל, וחוזר לתפקוד נוירולוגי תפקודי".
המנוח הותיר אחריו אישה ושני ילדים, אשר הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה בסכום של שניים וחצי מיליון שקלים.
מבית החולים נמסר: "בית החולים לגליל המערבי בנהריה משתתף בצערה של המשפחה. כתב התביעה בעניינו של המנוח עוד לא הגיע לבית החולים. לכשיגיע נגיב דרך הצינורות המשפטיים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
