שתף קטע נבחר

על בגדים ובגידות

הבגידה והבגד באו לעולם כרוכים זה בזה, ומאז ועד היום אנחנו רצים במעגלים מן הגילוי אל הכיסוי, ומהערווה אל הבד. פרשת השבוע, המתייחסת לבגדי הכהנים, מזכירה לנו כי כותנות או מדים אינם מכפרים על חטאים

עלה תאנה

הבגדים באו לעולם זמן קצר ביותר לאחר בריאת האדם, וליתר דיוק – מיד לאחר החטא הראשון (בראשית ג', ו'-כ"א): "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל. ַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. ...וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם".

 

  • רוצים לדבר על זה? כנסו לפייסבוק של ynet

     

    הבגידה והבגד באו לעולם כרוכים זה בזה: החטא פקח את עינינו וגילה לנו את ערוותנו, ומאז ועד היום אנחנו רצים במעגלים מן הגילוי אל הכיסוי, ומהערווה אל הבגד. עלי תאנה, חגורות, כותנות עור – ככל שגדל הניסיון לכסות על הערווה בבגדים, כך גדלה ההכרה בקיומה של הערווה, ובמבוכה שהיא גורמת לנו.

     

    לכסות בשר ערווה

    הפעם הבאה בתורה שבה מצויין תפקידם של הבגדים כמסתירים את הערווה היא בפרשת השבוע שלנו – "תצווה". במסגרת התיאור המפורט של בגדי הכהנים, מצווה משה לתפור לכהנים גם מכנסיים (בניגוד ללבוש הרגיל, שהיה ללא מכנסיים): "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ" (שמות כ"ח, מ"ב).

     

    הבחירה להתייחס לערוות הכהנים בתיאור הלבוש הפולחני מעוררת עניין, ומחזירה אותנו לקשר בין החטא הראשון והבגדים. הכהנים ממונים על תהליכי הכפרה של העם, אליהם אנו אמורים להביא את "ערוותנו" ולהתנקות ממנה. בגדי הכהנים מזכירים את הבגידה הראשונה באלוהים.

     

    המתח בין גילוי לכיסוי

    עוד מעט נחגוג את פורים, וכמו בכל קרנבל, גם הקרנבל הקטן של היהודים מספר כי הבגדים חיים במתח שבין הגילוי לכיסוי. הבגדים מכסים על ערוות הגוף, ולכאורה הם מצניעים את הלובש. אך בו בזמן הבגדים חושפים את הלובש, וזאת לפחות בשני מובנים: הראשון – הבגדים מספרים אלו חלקים בגופו מבקש הלובש להסתיר.

     

    העיסוק בהלכות צניעות מדגים היטב את הפרדוקס הזה; ככל שרבנים מרבים יותר לעסוק בהלכות צניעות, כך הם נדרשים להתבוננות ועיון מעמיק בגופה של האישה, ובגירוי המיני שהוא מציע. אין מוצא מהפרדוקס: העיסוק בצניעות מחייב חוסר צניעות.

     

    הפן השני של הגילוי שמציעים הבגדים, הוא ש"הבגד עושה את האדם", ואם נרצה – "האדם בוחר את בגדיו", ועל כן בגדיי שלי שנועדו לכסות את "ערוותי", דווקא מעידים עליה. התבוננות רגישה על לבושו של אדם, חושפת את ערוותו; את דאגותיו ואת כמיהותיו. ככל שהבגדים יסתירו - כך הם יגלו. בפורים ובימי החול, גם המלך הלבוש הוא עירום.

     

    לבושים ומבושים

    לפנינו אחד המדרשים התלמודיים הנועזים והמצחיקים שקראתי. חכמי התלמוד, שלא נטו חיבה יתירה לכהנים ולבית המקדש, מתעמקים בשאלת משמעות בגדי הכהנים. חז"ל מודעים היטב לקשר שבין הלבושים והמבושים, ובמדרש הבא הם מתייחסים לשלל בגדי הכהנים המוזכרים בפרשה שלנו, וטוענים שכל אחד מבגדי הכהן, מכפר על סוג אחר של חטאים. "החטא ובגדו" - לכל איש יש חטא, ולכל חטא יש בגד כהונה (בבלי זבחים, פ"ח ב'):

     

    "...בגדי כהונה מכפרים. כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר: (בראשית ל"ז) 'וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם'. מכנסיים מכפרים על גילוי עריות, שנאמר: (שמות כ"ח) 'ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערווה'. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. מניין? אמר רבי חנינא: יבוא דבר שבגובה ויכפר על גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב, (נלמד מהמקום) שבו נמצא האבנט.

     

    "חושן מכפר על הדינים, שנאמר (שמות כ"ח): 'ועשית חושן משפט'. אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: (הושע ג') 'אין אפוד ותרפים'. מעיל - מכפר על לשון הרע. מניין? אמר רבי חנינא: יבוא דבר שבקול ויכפר על קול הרע. וציץ מכפר על עזות פנים, בציץ כתיב: (שמות כ"ח): 'והיה על מצח אהרן', ובעזות פנים כתיב (ירמיהו ג'): 'ומצח אישה זונה היה לך'".

     

    פרודיה על מושג הכפרה הכהני

    משמעותה של המילה "כופר" היא כיסוי. כפרה על חטא, היא כיסוי על החטא. בגדי הכהונה מכפרים על הערווה – תרתי משמע. לכל חטא יש בגד כהונה מתאים, ובגד הכהונה מכפר על חטאינו. בכפרת הבגדים נכופר. אלא שכל מי שמכיר את תפיסת החטא והתשובה של חכמי התלמוד, מבין עד כמה היא רחוקה מתפיסת ה"כפרה", ה"בגד" והכיסוי. חכמי התלמוד הביאו לעולם את התפיסה שתיקון דתי לא נעשה בפולחן, אלא בתהליך של שינוי אישיותי.

     

    וכיצד אני יודעת שהמדרש התלמודי שהבאתי הוא פרודיה? בדיקה פשוטה של הפסוקים המוזכרים במדרש תעיד על כך. המדרש בנוי בצורה פשוטה: בכל חלק שלו מוזכר אחד מבגדי הכהונה, מוזכר החטא עליו מכפר הבגד, ומובאת ראיה (מהפסוקים או מצורת הבגד), המוכיחה שאכן על החטא הנ"ל מכפר הבגד.

     

    האם הבגד יכפר על החטא?

    נתבונן רק בדוגמה הראשונה: "כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר: (בראשית ל"ז) 'וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם'. הכתונת של הכהן מכפרת על החטא האיום והנורא של שפיכות דמים. כל השומע תצלנה שתי אזניו – איך יכול בגד כהונה לכפר על שפיכות דמים?! הדוגמה הפותחת את המדרש שלנו בלתי נסבלת, ונדמה לי שהיא נועדה להגכיח את הפולחן הכהני, ולא להצדיק את היחס הרציני לכל פרט ופרט שבו.

     

    אם לא די ברעיון הבלתי נסבל שבגד כהונה יכול לכפר על שפיכות דמים, מוסיפים חז"ל למדורת הפרודיה גם את הראיה המקראית. מהיכן מביאים החכמים ראיה לכך שהכותונת מכפרת? מכתונת היסטורית אומללה שגם היא, כמו כתונת הכהנים, הייתה מכוסה בדם – כתנתו של יוסף שהושלך על ידי אחיו לבור. כן, כתונת יוסף הטבולה בדם כיפרה, אך היא עשתה זאת במובן האיום של רעיון הכפרה. היא הסוותה את החטא. היא בגדה.

     

    לכל אורך חייו הצעירים של יוסף בגדה בו כותנתו. לידתה של הכתונת - בחטא האפליה בין האחים, המשכה - בחטא הנורא של מכירת יוסף, והשקר ששיקרו הבנים לאביהם, וסיומה החגיגי - בידי אשת פוטיפר שאחזה בכותנתו של יוסף, וגרמה להשלכתו לבור. כתונת יוסף היא הכתונת הבוגדנית ביותר במקרא. האם זאת הראיה של חז"ל לכך שכתונת הכהן מכפרת?! הכתונת הטבולה בדם השיגה כפרה של עיוורון, ולא תיקון ומחילה.

     

    המדים לא מכפרים

    בחודשים האחרונים הוכיחה מערכת המשפט שלנו יכולת עמידה מרשימה בעוצמתה מול לובשי כותנות למיניהן: מהנשיא (לשעבר)

    ועד הרמטכ"ל (שכמעט). אפשר להתווכח על מידת הצדק של חלק מההחלטות, אבל נדמה לי שאי אפשר להתווכח על כוח ההרתעה שהן יצרו. דומני שהיום ברור מתמיד שהמדים והדרגות לא מכפרים על חטאים, ואולי אף מעצימים אותם.

     

    עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב

    רוצו לאמבטיה החמה, רוצו לארון, לבשו את בגדי השבת, ונסו להתעלם מהשאלה המציקה – מה מספרים עליכם הבגדים שאתם בוחרים.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    כן, זה קורה, ובית המדרש עובר לפורמט חדש שדורש עיון. מהשבוע לא ניתן יהיה להגיב על הכתבה בטוקבקים, ואנו עוברים לבמת הדיון בפייסבוק של ynet. בכל דירה חדשה יש בהלה ותקווה. התקווה קשורה לעצם החידוש, וגם לרמת האמינות של המדיום החדש – אין זיופים ואין פידוחים. אני אחכה לכם שם, ואני מקווה שנפגוש שם חברים חדשים רבים. שיהיה לנו בהצלחה. 

     

    (אם אינכם רשומים בפייסבוק, או שאינכם רוצים להזדהות, זה הזמן לפתוח פרופיל חדש ויש לכם גם סיכוי לזכות במכונית חדשה). 

     

    שבת שלום.


  •  

    לפנייה לכתב/ת
    מה מסתיר הבגד?
    צילום: ablestock
    מומלצים