הולכים אל הלא נודע. כל התרחישים במצרים

ההפיכה במצרים הפכה לעובדה מוגמרת, וכבר היום (א') יחלו אזרחי המדינה, שהדיחו בעצמם את הנשיא חוסני מובארק, לצפות בשינויים ההיסטוריים במולדתם מתרחשים ממש לנגד עיניהם. ככל שעובר הזמן, מחליפה את האופוריה אווירה של חוסר ודאות וחשש מפני העתיד לבוא. ד"ר שמוליק בכר, מומחה למצרים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור שהשאלות המרכזיות העומדות על הפרק הן עד כמה יעניק הצבא גיבוי למקבלי ההחלטות, ומה יתרחש במקרה של חילוקי דעות ביניהם.

מזרח תיכון חדש - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• מצרים החדשה מתניעה: טנטאווי בסבב פגישות
• האחים המוסלמים: לא רוצים כוח, לא נרוץ לשלטון
• היום שאחרי מובארק: שמחה בחמאס, פחד ברשות
• נתניהו בירך על שמירת השלום, ברק שוחח עם טנטאווי
• מדברים על ההיסטוריה במצרים בפייסבוק של ynet
  

"בסך הכל, כולם ניזונו וינקו מהמשטר של מובארק. עומר סולימאן הוא שהכריז על התפטרותו של מובארק, ולכן ייתכן שהוא מהווה חלק ממעגל מקבלי ההחלטות. הבעיה היא שכמו בדרך כלל במצבים כאלה, עלולים לצוץ חילוקי דעות שיסתיימו בניצחון של גורם אחד והפסד של השני", הסביר ד"ר בכר. "סולימאן הוא לא הכתובת היחידה כרגע במצרים, וזו בדיוק הבעיה. יש יותר מדי גורמי כוח שם עכשיו, ולא ברור מי נמצא מעל מי".

במקרה שיתגלעו חילוקי דעות מרים על זהות הנהגת מצרים בתקופה הקרובה, הזהיר ד"ר בכר מפני הידרדרות המצב עד לכדי תסיסה מחודשת. "אם אכן מועצת הפיקוד תהיה מקובל בכל שדרות הצבא, לא תהיה שום בעיה. אם לא, עלולה להיווצר שוב הפיכה מבפנים. צריך לזכור גם שיש גורמים שכבר מיהרו להודיע שהם לא יניחו לצבא לנהל את העניינים, וימשיכו לצאת לכיכרות כדי לוודא שכל ההבטחות אכן מתממשות".

האחים המוסלמים: סיבה לדאגה או פחד חולף?

השגרירים חוששים: "כך זה התחיל באיראן"

שלא כמו קודמיו, העריך שקד כי האפשרות שהרדיקלים הם שייתפסו, בסופו של דבר, את השלטון במצרים - היא יותר מסבירה. "הם מדברים בשתי שפות, אחת לעולם הרחב, ואחרת כלפי פנים. האחים המוסלמים מכריזים עכשיו שהם לא רוצים להיות בשלטון, אחרי שבמשך כל 30 שנות מובארק הם נלחמו עד זוב דם בשביל להשתתף בבחירות ולהקים מפלגה. זו טקטיקה מתוחכמת. צריך לזכור שהם הגורם החזק והפופולארי כיום, ובזמן המתאים הם יזיזו הצידה את מי שלא איתם, ועלולים להקים מעין עזה חדשה".

שקד הדגיש כי התמורות שאותן ציין לא יתרחשו בן לילה, אך נאלץ לדחות מכל וכל כל אפשרות שבמצרים יכונן משטר דמוקרטי על כל היבטיו. זה לא יהיה מחר ואולי בכלל לא השנה, אבל מהנקודה הזאת ואילך האחים המוסלמים תמיד יהיו ברקע. המרוויחות העיקריות מכל מה שקרה הן איראן, טורקיה והגורמים הפונדמנטליסטיים. לצערי, למדתי בדרך הקשה שהפסימיסטים בענייני המזרח התיכון כמעט תמיד צודקים. באופן חד משמעי, לא תהיה דמוקרטיה - לא במצרים ולא במדינות אחרות באזור. כל בר דעת יודע שבמצרים חסרים אלמנטים בסיסיים לקיום דמוקרטיה, כמו זכויות אדם, חינוך לסובלנות, מעמד האשה, שוויון זכויות ועוד".

אלא שלדבריו, מצליחים בקלות רבה הגורמים הרדיקליים לסמם את המערב בסיסמאות כוזבות. "אין לי ספק שהנאיבים באירופה ובארצות-הברית ייפלו בפח, אבל צריך להבין את הבלוף שלהם. הם רוצים להרגיע את החשש שמצרים תהפוך למדינת הלכה בנוסח איראני או חמאסי, אבל מי ששומע את הדברים שהם אומרים, שישראל והמערב הם כולם כופרים, צריך לשים לב שאלו לא אותה השפה הרכה לאירופה שנועדה לצייר אותם כ'ילדים טובים'".

פתחו את כל החלונות‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

ההשלכות על ירדן: הסיכוי נמוך, התרחיש מבעית

ומה יהיו השלכות המהלך על המדינות הערביות האחרות? באלג'יריה כבר התלהטו הרוחות, וירדן היא אחת המדינות שעשויות להיות הבאות בשרשרת. עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר ומנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי כיום, סבור כי הסיכוי להפיכה בארץ שבה הוצב, בנוסח דומה לזו שהתרחשה במצרים, נמוך למדי - אך מסוכן מאוד. "אבל אני מתקשה לראות שם כוח שייצא נגד המשטר לרחובות במשך 20 ימים ויזעזע אותם עד שהמלך יגיד שנקעה נפשו ויימלט. אבל אם זה בכל זאת יקרה, צריך לזכור שמצרים עברה כבר שתיים-שלוש מהפכות ב-200 השנים אחרונות, ונשארה מצרים מבלי שיהיה ערעור על עצם קיומה.

לעומת זאת, בירדן, החלפת המשטר עלולה להביא לשינוי אופייה של המדינה, שבה אחוז הפלסטינים עולה על 50. במקרה של מהפכה, המבנה הדמוגרפי עלול להביא לשינוי של כל אופי המדינה. יש פה פוטנציאל גדול מאוד של סכנה, מכיוון שהמשמעות תהיה שינוי גאו-אסטרטגי וגאו-פוליטי הרבה יותר עמוק ממה שהיה במצרים".

ערן הביע חשש כי תרחיש שכזה, אם יתממש, יביא לפתיחת חזית מזרחית עוינת במיוחד לישראל. "יחסי הכוחות באזור השתנו מאז הקמת ציר טהרן-דמשק. טורקיה החלה לשחק במגרש מזרח-תיכוני, ונסיכויות המפרץ ממלאות בו תפקיד מרכזי יותר. נוצר ואקום באזור מבחינת השפעת המעצמות הבינלאומיות, ולכן הציר הזה גורף ניצחונות. העולם הערבי מפוצל הרבה יותר ממה שהיה קודם וזה משפיע על הכל".