תיבת פנדורה והאח המלוכלך

"פנדורה" הוא שירות מקוון מאפשר למשתמשים לפתוח לעצמם תחנות רדיו המשדרות מוזיקה בהתאמה אישית. פנדורה מדיה, מפעילת השירות, התריעה לא פעם כי ההוצאות הגבוהות על התמלוגים עלולות לגרום לקריסתה. האשמה היא לא (רק) במודל העסקי:

את פנדורה ושירותים דומים לעומת הרדיו. בעוד הרדיו משלם תעריף קבוע לכל השמעה של שיר (בלי קשר למספר המאזינים, שאי אפשר למדוד), ומשלם רק לבעלי הזכויות על היצירה (הכותבים והמלחינים), שירותים מקוונים משלמים תעריף פר שעה פר מאזין בודד, משלמים בכל מקרה מינימום של 500 דולר בשנה על כל תחנה, ואחראיים לשלם הן לבעלי הזכויות והן לבעלי הזכויות על ההקלטות, שהן בדרך כלל חברות התקליטים.

ב-2007 החליטה מועצת תמלוגי זכויות היוצרים (CRB), גוף ממשלתי אמריקאי, להעלות את התעריפים בכל שנה רטרואקטיבית מ-2006 ועד 2010. התעריפים הללו חלים על רשיונות סטטוטוריים, שמתירים למי שמשלם לפיהם לשדר כל שיר שיצא לשוק, בלי צורך לחתום על הסכם נפרד עם כל מוזיקאי וחברת תקליטים. ב-2009 חתמו פנדורה ומספר שירותי מוזיקה מקוונים נוספים על הסכם חלופי עם SoundExchange, הגוף הייצוגי של בעלי זכויות ההקלטה (חברות התקליטים).

ההסכם אפשר לפנדורה לצמוח. ב-11 בפברואר פרסמה החברה נתונים פיננסיים לקראת ההנפקה בוול סטריט, שם היא מקווה לגייס מאה מיליון דולר. החברה דיווחה על למעלה מ-80 מיליון מנויים רשומים בארה"ב, יותר משליש ממשתמשי האינטרנט במדינה, שפתחו למעלה מ-1.4 מיליארד תחנות רדיו אישיות, והאזינו ל-2.6 מיליארד שעות מוזיקה בתשעת החודשים הראשונים של 2010 .

בתקופה הזו הכניסה פנדורה 90.1 מיליון דולר, מהם 77.8 מיליון מפרסום ו-12.2 מדמי מנוי (השירות הבסיסי ניתן בחינם) ומקורות נוספים. הוצאות החברה באותה תקופה עמדו על 89.3 מיליון דולר. 45.4 מיליון דולר, שמהווים 50.8% מההוצאות ו-50.4% מההכנסות, שימשו לרכש תכנים, כלומר תשלום על השירים. 40.5 מיליון דולר מהסכום הזה הלכו לבעלות הזכויות על ההקלטות, חברות התקליטים, ורק 3.6 מיליון – פחות מ-9$ מהסכום שהלך לחברות התקליטים – שולמו לכותבים ולמלחינים. מספר שכדאי לזכור בפעם הבאה שחברות התקליטים מנגנות על המצפון של משתפי הקבצים שגוזלים את פרנסתו של המוזיקאי העני.

מתי תחזור פנדורה לישראל?

בשנת 2007 נסגר פנדורה בפני גולשים מחוץ לארה"ב, ובהם ישראלים. החברה הודיעה אז למשתמשים כי "בשל אילוצי רישוי בינלאומיים, אנחנו מצטערים עמוקות לבשר לומר שעלינו להתחיל לחסום באופן אקטיבי את השירות מחוץ לארה"ב". הבעיה טרם נפתרה: הרשיונות הסטטוטוריים, שמאפשרים לפנדורה להציע למשתמשים כל שיר שיצא בצורה רשמית, חלים רק על השמעה בארה"ב. בדוח של פנדורה נכתב כי אין חוקים מקבילים במדינות אחרות, ו"חלופות הרישוי האחרות שזמינות כרגע אינן בנות קיימא מבחינה מסחרית".

מלבד זאת, החברה אומרת שתתקשה לפעול בשווקים עם רמת פיראטיות גבוהה (כן, מגיב 19, אנחנו מסתכלים עליך): "במקומות שבהם אין הגנה על זכויות יוצרים ברמה מספקת להגן מפני פיראטיות מוזיקה נרחבת, יהיה קשה לגרום לשוק לקבל את השירות שלנו, כי נצטרך לשכנע את המאזינים להזרים את המוזיקה דרך השירות שלנו כשהם יכולים במקום זה להוריד את אותה מוזיקה בחינם".

בריונות משפטית

"ערב טוב דנה. יש לך חצי דקה לפנות אל הצופים ולשכנע אותם למה את זו שרוצה שאני אשחק לה עם הבולבול בין השדיים".

המשפט הזה שודר בתוכנית "האח הגדול" בערוץ 20. לפעמים, כשמרימים את המסך מוקדם מדי, תופסים מישהו עם הבולבול ביד. קורה. אביעד קדרון פרסם פוסט בנושא עם סרטון המתעד את האירוע. בזכיינית קשת הגיבו: "בבדיקת סאונד בין אנשי ההפקה נאמרו דברים סרי טעם אשר עקב תקלה טכנית נשמעו על רקע השקופית בערוץ 20. מדובר בהתבטאות לא מקובלת, סרת טעם שאנו מגנים אותה גם בהיותה שיחה פנימית בין אנשי הפקה. אנו מתנצלים בפני הצופים ופועלים שהדברים לא יישנו. מיותר לציין כי דיירי הבית לא שמעו דברים אלו".

קשת עשתה עוד משהו: היא גרמה להסרת הסרטון מכמה אתרים שאליהם הועלה. העילה: זכויות היוצרים שלה על הקטע.

חוק זכויות היוצרים מגן על בעלי הזכויות מפני שימוש לא מורשה בתכנים שלהם, אבל הוא גם מגן על מי שעושה בתכנים הללו שימוש הוגן. לפי החוק, "שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך". בחינה אם השימוש הוגן תיקח בחשבון את "(1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה". קטע של 37 שניות מ"האח הגדול", שנועד להציג את האמירה הבעייתית שנאמרה בשידור, הוא שימוש הוגן פר-אקסלנס. אני בטוח שבקשת יודעים את זה, לאור העובדה שהם עצמם משדרים קטעים מוגנים בזכויות יוצרים בתוכניות כמו "ארץ נהדרת" ו"טלוויזיה במיטבה", במטרה לבקרם וללעוג להם.

אבל לקשת חוקים משלה. הזכיינית ניסתה בעבר לגרום להסרה של הסרטונים מ"האח הגדול" שהציגו את יוסי בובליל מדבר על נסיון האונס הקבוצתי ואת עדי נוימן מדברת על חוויות הסמים שלה, וקטע משידור בערוץ 24 שבו נפל הביקיני של מיכל אמדורסקי. בתגובה לשאלתי בנושא נמסר בזמנו מקשת כי "במקרים שצוינו לעיל (יוסי בובליל, עדי נוימן ומיכל אמדורסקי), מדובר בהסרה של תכנים שגם לא היו ראויים לשידור ובחלקם פגעו בשמם ובפרטיותם של המשתתפים".

יכול להיות, אבל חוק זכויות היוצרים לא מיועד להגנה מפני תכנים לא ראויים, פגיעה בשמם ופגיעה בפרטיותם של המשתתפים, ובטח שהוא לא מיועד לכסתוח של קשת וקופרמן הפקות. הוא מיועד להגן על זכויות יוצרים. הגיע הזמן לאמץ את הסעיף מחוק זכויות היוצרים האמריקאי, שקובע שגם שימוש לרעה בחוק הוא עבירה.

בקרו בחדר 404, הבלוג של עידו קינן, ודברו איתו גם במייל , בטוויטר ובפייסבוק