בג"ץ יכריע: לקצץ קצבאות להורים שלא מחסנים?
כדי להילחם בהורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם, ולמנוע התפרצות מגיפות, החליטה הממשלה להטיל סנקציות על הסרבנים ולקצץ בקצבאות ילדיהם. ההורים עתרו לבג"ץ וטוענים: "זאת אפליה", כך דווח במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
כשדפנה ילדה את בנה השלישי היה לה ברור שהיא לא מחסנת אותו, כמו שלא חיסנה את אחיו לפניו. "הבן הראשון שלי נולד פג ולא ניתן היה לחסן אותו," היא מספרת. "אחד הרופאים אמר לי 'את לא צריכה לפגוע בתינוק שלך, הוא חלש מדי.' קראנו מידע על החיסונים וגילינו שאת מרביתם לא צריך. גם האחות בטיפת חלב אמרה לי שהיא לא מחסנת את הילדים שלה. התברר לי שמרבית החברים שלנו לא מחסנים את הילדים שלהם." שלושה ילדים אחרי, למרות הביקורות שהיא סופגת מרופאים ומאחיות, היא נשארת נאמנה להחלטתה.
"אמרו שאני פוגעת ביודעין בילד"
דפנה, יועצת הנקה בכירה ממרכז הארץ ואם לשלושה בנים, היא אחת ממאות הורים בישראל שמסרבים לחסן את ילדיהם על פי תוכנית החיסונים עליה ממליץ משרד הבריאות. היא מסרבת להיכנע לתכתיבים של משרד הבריאות, והחליטה לחסן את ילדיה בדרך "טבעית," כפי שהיא מכנה אותה. "לקראת לידת הבן השני קיבלתי חיסון מחומש, והעברתי אותו לתינוק בהנקה. כשילדתי את הבן השלישי ביקשו בטיפת חלב מסמך מעורך דין שמאשר שאני פוגעת ביודעין בזכויות הילד. לא הבאתי מסמך כזה, ולא חזרתי לשם יותר".
לפי תוכנית החיסונים הלאומית של משרד החינוך, עד יום הולדתו הראשון כל תינוק אמור לקבל 33 מנות חיסון בשישה מועדים שונים, נגד 13 נגיפים ומחלות קשות. אך חיסון הילדים אינו חובה הקבועה בחוק. הרוב הגדול של ההורים בישראל - למעלה מתשעים אחוזים - אמנם מחסנים את ילדיהם, אבל יותר ויותר הורים טריים מחליטים לוותר על החיסונים או על חלקם. הם עושים זאת מתוך אמונה שנזקם של החיסונים גדול מהתועלת שבהם וכי החיסונים מעלים דווקא את הסיכון של ילדיהם לחלות במחלות שנגדן הם מחוסנים.
במשרד הבריאות מביטים בחשש במגמה הזאת. בשל כך החליטה הממשלה לנקוט בסנקציות נגד הורים שלא מחסנים את ילדיהם מתוך חשש להתפרצות מגיפות. הסנקציה הועלתה לראשונה לפני כשנה וחצי, אז הוצע למשרד האוצר להוסיף תיקון לחוק קצבאות הילדים. לפי התיקון המוצע, התוספת לקצבת הילדים החודשית המשולמת להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי לא תוענק למשפחות שבהן ההורים לא יחסנו את ילדיהם לפי תוכנית החיסונים הלאומית. מדובר בסכומים שיכולים להגיע לאלפי שקלים בשנה עבור משפחות מרובות ילדים.
"מחר יפגעו בקצבאות להורים מעשנים"
התיקון לחוק היה אמור להיכנס לתוקף ב1- במארס, אך יישומו נדחה בעקבות עתירה שהגישה עמותת חסון למתן מידע על חיסונים לפני כשבועיים. "בעתירה שהגשנו אנחנו מבקשים מבג"ץ לבטל את התיקון לחוק," מסביר מור סגמון, יו"ר העמותה. "יש כאן בעיה חוקתית בסיסית. החוק פוגע בעקרון השוויון - קצבאות הילדים אמורות להינתן ללא הבדל וללא אפליה, ולהיות נקיות מכל התערבות. קצבאות הילדים הן שריד היסטורי למדיניות הרווחה שהייתה לנו בעבר. היום פוגעים בקצבאות הילדים להורים שלא מחסנים, מחר יפגעו בקצבאות הילדים להורים מעשנים או להורים שלא תולים את דגל ישראל ביום העצמאות. אין לזה סוף".
גם חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו מקדימה מתנגדת לתיקון חוק הקצבאות. "אני בעד חיסונים, ואני בעד לחנך את הציבור," היא אומרת, "אבל אני נגד כפייה והענשה. לא ייתכן שהמדינה תשים את ידה בכיס שלנו ובזכויות שלנו. הקצבאות לא אמורות להיות מותנות בדבר, הן זכות אלמנטרית של אזרחי המדינה. בעצם זה שאנחנו משלמים ביטוח לאומי אנחנו זכאים לקצבה הזאת, לכן אין להתנות את הקצבאות בהתחסנות."
לסגמון יש ביקורת נגד משרד הבריאות והתנהלותו בנושא השנוי במחלוקת. "למשרד הבריאות יש אינטרס לשמור על שיעור התחסנות גבוה. מבחינתם כל האמצעים כשרים, כולל הסתרת מידע מהציבור לגבי הסיכון שבחיסונים והפניית עורף לנפגעים מהחיסונים," הוא אומר. "הורה שרוצה לקבל החלטה מושכלת בנוגע לחיסונים, ולא החלטה שנובעת מבורות ומפחד, ימצא אצלנו מידע שמשרד הבריאות לא מפרסם." סגמון מדגיש שהעמותה לא מעודדת הורים לא לחסן את ילדיהם, אלא ללמוד את הנושא כדי שיוכלו לקבל בעצמם את ההחלטה .
לדפנה לא אכפת לוותר על קצבת הילדים, אם זה מה שישמור על בריאות ילדיה. רבים מחבריה, היא מספרת, טוענים שחיסונים שנתנו לילדיהם בשנה הראשונה לחייהם רק גרמו להם לחלות, מה שחיזק את עמדתה. "בשנים האחרונות הוסיפו לתינוקות חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג ,B שהתינוק מקבל מיד לאחר הלידה," היא אומרת. "זה נגיף שעובר בנוזלי הגוף, ואין סיכוי שהתינוק שלי יהיה חשוף אליו. כל הילדים שלי נשארו בבית בשנה הראשונה לחייהם, ולכן לא נחשפו למזהמים שישנם במשפחתונים ובגנים."
אזהרות משרד הבריאות לא מספקות?
בניגוד לטענות, הצצה בעלון המידע של משרד הבריאות מספקת מידע על תופעות הלוואי האופייניות לכל חיסון. לדוגמה, תופעות הלוואי לחיסון המשולב נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, המופילוס אינפלואנזה B ושיתוק ילדים עשויות להיות אודם מקומי, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה, הקאה, חוסר תיאבון, סחרחורת, בכי, שלשול, אי שקט, ישנוניות, כאבי ראש וחום. "לעתים רחוקות עלול התינוק לסבול מפרכוס כתוצאה מחום, יומיים או שלושה לאחר מתן החיסון," מובהר בעלון. אלה תסמינים קלים לעומת הנזק שנועד החיסון הזה למנוע: נזק ללב, למערכת העצבים ולמערכת הנשימה שעלול להוביל לחנק, לפיגור שכלי ולנכות קבועה ולמוות. אבל המתנגדים לחיסונים טוענים כי האזהרות מתעלמות מסכנות אפשריות קשות יותר.
פרופ' מתי ברקוביץ,' יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל, מתנגד נחרצות לעמדת עמותת חסון ולהורים סרבנים כמו דפנה. "ארגון חסון משמעותו אסון, מכיוון שהם מטיפים נגד חיסונים בלי הוכחות מדעיות. הארגון אימץ מחקר שפורסם לפני כמה שנים, שהראה כביכול קשר בין החיסון נגד חצבת לבין אוטיזם. בסופו של דבר התגלה שמדובר במאמר שקרי - לפני מספר חודשים פירסם מגזין רפואי מאמר שמאשים את החוקר בהונאה. חצבת היא מחלה שעלולה לגרום למוות, ובקרב קבוצות באוכלוסייה החרדית שלא חוסנו היו בשנה שעברה מקרי מוות של ילדים מחצבת."
לדבריו, המתנגדים נהנים מעקרון "חיסון העדר" - אם מרבית האוכלוסייה מתחסנת כנגד מחלה, היא מגנה על הציבור כולו מפני התפרצותה. אלא שככל שרמת החיסון הקולקטיבי יורדת, פוחתת גם ההגנה כנגד המחלה. "את קבוצת המתנגדים מובילים הומיאופתיים ונטורופתים שמטעים את הציבור," טוען ברקוביץ.' "אחד מהם אמר פעם שאת החיסון נגד אבעבועות שחורות הפסיקו בגלל תופעות הלוואי הקשות, אבל את החיסון הזה הפסיקו מכיוון שהצליחו בזכותו להשמיד את המחלה. גם הטענה שבחיסונים יש כספית ואלומיניום היא שקר גס. במשפחתי כל הילדים חוסנו מבלי לחשוב פעמיים. אני מכיר את הנתונים ויודע שהסיכון מחוסר התחסנות גבוה בהרבה מתופעות הלוואי של החיסונים."
בארגון חסון טוענים שאין נתונים המוכיחים שהתחסנות מונעת מגיפות. לדברי סגמון, משרד הבריאות "דוחף" לחסן את הציבור בשל "קיבעון מחשבתי"."מבחינת הממסד הישראלי, אין כלל נפגעים כתוצאה מהחיסונים. כבר עשרים שנה יש חוק פיצוי לנפגעי חיסונים, אבל איש לא קיבל עד היום פיצוי. אם אתה בא עם הילד וטוען שהוא נפגע מחיסון, אומרים לך 'מה פתאום, החיסונים לא גורמים לנזק. זה צירוף מקרים.' ויש גם אינטרסים של חברות התרופות שמייצרות את החיסונים."
התיקון לחוק נדחה בכמה חודשים
בשבוע שעבר התקיים הדיון הראשון בעתירה נגד התיקון לחוק קצבאות הילדים. בינתיים מועד כניסתו של התיקון נדחה בכמה חודשים. בארגון סבורים שהדחייה היא בזכות עתירתם, אך במשרד הבריאות מבהירים כי הדחייה נובעת מבעיית נגישות לחיסונים של תושבי הדרום. "חסרות לנו אחיות בטיפות החלב בדרום הארץ, ולכן אין כרגע אפשרות ליישם את התיקון," מסביר ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. בנוסף מבקשים במשרד הבריאות להמתין עד שתפורסם תוכנית החיסונים המחייבת, לפיה ייקבע מי יקבל את התוספת של קצבאות הילדים ומי לא.
"כל החיסונים עליהם ממליץ משרד הבריאות הם חיסונים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי," אומר גרוטו. "כיום רמת ההתחסנות בארץ גבוהה יחסית, אבל אם שיעור ההתחסנות יירד יש סכנת התפרצויות של מחלות קשות. במקומות רבים בעולם יש תמריצים כספיים לביצוע חיסונים, ולכן גם בישראל ניתן לתת תמריצים למי שמחסן או להטיל סנקציות על מי שלא."
גם ברקוביץ' מסכים שקיצוץ התוספת של קצבאות הילדים היא במקומה. "אם ניתן היה לחוקק חוקים נוספים לעידוד התחסנות - מה טוב. במדינות מסוימות בארצות הברית יש חוק שלא מאפשר לילדים רישום לגן ללא הצגת פנקס חיסונים מלא. בארץ יהיה קשה לחוקק חוק כזה, אבל אנחנו עובדים על הצעה לפיה אם ילד מתאשפז בגלל מחלה שניתן היה למנוע באמצעות חיסון, הוריו ישלמו את עלות האשפוז והטיפול בו".
לפנייה לכתב/ת 
