ישראלים מסייעים בניו-זילנד: "עלינו על אפודים"
לא מעט ישראלים היו בקרייסטצ'רץ' ברעש האדמה. אחד מהם, עופר מזרחי, נקבר תחת ההריסות. הניצולים סיפרו על הכאוס והעזרה: "הייתי חובשת, אז שמנו אפודים כתומים וטיפלנו באנשים". "בוא, ליאור, בוא", נשמעו הקריאות בטלוויזיה המקומית
יותר מ-100 ישראלים שהו בעיר קרייסטצ'רץ', שחלקים ממנה נחרבו ברעידת האדמה החזקה שגרמה למותם של עשרות - ביניהם ככל הנראה ישראלי אחד, עופר מזרחי. העיר שבאי הדרומי של ניו-זילנד מושכת אליה ישראלים רבים. כמה מהם תיארו ל-ynet את ההלם, כשטיול החלומות הפך לסיוט. הם סיפרו על בניינים שקרסו, על ערי אוהלים שהוקמו בין רגע, ועל לכודים והרוגים. "מספר ההרוגים יעלה דרמטית", העריכו הישראלים שחלקם התגייסו וסייעו להציל חיים בין ההריסות.
רוית אברהם, סוכנת נסיעות ישראלית המתגוררת בעיר כמה שנים עם בעלה וילדיה, סיפרה ל-ynet על אסון שלא ראתה כמותו. "תתארו פיגוע קשה, כמו שאתם מכירים בישראל, ותחשבו שהוא אירע בכל מקום בעיר. זה המצב כאן. יש עדיין עשרות לכודים ולא ידוע מה מצבם, כאשר מסביב לילה חשוך, רטוב וקר. תושבי העיר מזועזעים", היא אמרה.
בזמן האסון היא היתה בפאתי העיר. "לפתע, 5 דקות לפני אחת בצהריים, האדמה שאגה ופשוט ורעדה", תיארה אברהם את דקות החרדה. "בזמן הזה חשבנו על הילדים, אחד בגן ואחד בבית הספר. היתה קטסטרופה ורצנו לאסוף את הילדים. הורים נתקעו ואף אחד לא ידע מה המצב. זה אסון גדול". היא סיפרה גם על רעידות משנה, שממשיכות לזעזע את העיר.
אברהם תיארה את חזית העיר כמקום שמי שביקר בו בעבר לא יכיר אותו עוד. "יש הרס מחריד במרכז, בניינים ומשרדים פשוט התמוטטו לחלוטין על יושביהם. שני בניינים קרסו על אוטובוסים ומחצו את הנוסעים. אנחנו עדיין בשוק ולא מצליחים להעביר את זה למלל, אין מילים. כל רעידה פשוט מקפיצה אותנו, ואת הילדים", סיפרה אברהם. היא הוסיפה, כי מתוך שברי הכבישים והגשרים יוצאים מים, "כבישים הפכו פשוט לנהרות והדבר מקשה את ההתנהלות".
ניצולים ליד מבנה שקרס (צילום: רויטרס)
אברהם שמתוקף תפקידה נמצאת בקשר עם צעירים רבים המטיילים בעיר, סיפרה כי יש הרבה ישראלים בעיר. "לפני זמן קצר חזר החשמל, אז הם יכולים ליצור קשר עם הבית. בית חב"ד שנפגע לא מתפקד, ולא ברור איפה כל אחד".
"הבית רעד ורקד"
"בחיים לא תיארנו לעצמנו שהטיול שלנו יקבל מפנה עם אסון כזה", אמרו ל-ynet עדי חי (21) וליאור פייגון (21) שנמצאים בעיר, במסגרת הטיול שלאחר הצבא. "אנחנו בסדר, קצת מזועזעים, אבל העיקר שחיים. שלושה חודשים אנחנו כבר מטיילים ועד היום לא הרגשנו כלום בשום מקום. שום דבר לא הכין אותנו. רק אתמול טיילנו שעות במוקד הרעש, היינו שם שעות ביריד, נכנסנו לקתרדלה שנהרסה כליל, זה מטורף".
על הרעידה עצמה, סיפרו השניים: "כל הבית בו אנו מתארחים פשוט רעד ורקד. הקירות זזו וחפצים נפלו. שירתנו בחיל הים, זה היה כמו שעת סערה על הספינה". לאחר הרעש יצאו השניים למרכז העיר כדי לסייע לנפגעים. "הייתי חובשת בצבא, וחשבנו להגיש עזרה. הגענו למרכז העיר ובמקום כבר היו ישראלים שסייעו וטיפלו באנשים. פשוט שמנו על עצמנו אפודים כתומים ונכנסו. הגשנו סייעו ככל שהיה נדרש", סיפרה חי.
אשה מחולצת מהקתדרלה, סמל העיר (צילום: רויטרס)
פייגון, שבעבר התנדב במד"א, סיפר על המחזה הקשה בעיר: "לא נתנו לנו להיכנס לחלץ את האנשים מתוך הבניינים. סייענו במה שניתן היה מסביב, עזרה ראשונה וארגון. הכול היה מחריד. הקתרדלה המרכזית, שהיא סמל העיר, פשוט נחרבה. בתים עמדו ללא חלק מהקירות. בניינים עמדו באלכסון, בניינים חשופים לגמרי. הכבישים היו מוצפים לגמרי ומכוניות נתקעו בתוך האדמה".
השניים סיפרו כי בעיר הוקמו נקודות מקלט. "תושבים רבים, שנשארו ללא קורת גג, יושבים בעיירות אוהלים בפארק המרכזי ובעוד כמה נקודות. אפילו ראינו את אחד מאנשי בית חב"ד שקרס, ובדרך כלל מארח את כולם, מגיע לנקודת הכינוס עם אשתו ובתו. הישראלים ממלאים רשימה לבקשת השגריר, על מנת לוודא שכולם בסדר".
פייגון וחי נחרדו לשמוע כי ככל הנראה מטייל ישראלי נהרג ברעידת האדמה. "זה נורא, כל המטיילים מכירים אחד את השני. יצאנו לחפש מטיילת נוספת שטיילה איתנו ולמזלנו מצאנו אותה". לדבריהם, המחזה הנורא ביותר הינו של בניין הטלוויזיה CTV, שהתמוטט. "עשרות אנשים חיים לכודים בפנים, משלחות עזרה הגיעו למקום. נקווה שיחלצו את כולם, אך לכולם ברור שמספר ההרוגים יעלה בצורה דרמטית".
"הקתדרלה קרסה מולנו"
זאביק מדריך טיולים ישראלי הנמצא באזור האסון, סיפר כי קבוצתו הייה אמורה להגיע לקרייסטצ'רץ' מחר, וכי כעת ייאלץ למצוא לה יעד חלופי: "המצב בהחלט מלחיץ. הקתדרלה, שהייתה הסמל של העיר שקרויה על שמה, נהרסה. אפילו בשמיים לא שמרו עליה מפני הרעידה".
לצד התיירים המבוהלים בחו"ל, ישבו בבית בישראל בני המשפחות, שבמשך שעות לא ידעו את נפשם מרוב דאגה - עד שהתקבלה שיחת הטלפון המיוחלת. "'שמענו ב-6:30 בבוקר על האסון. מאז ישבנו מול הטלוויזיה, עוקבים וממתינים לאות מספיר", סיפרה ל-ynet מלכי אשכנזי, שבתה ספיר הגיעה לעיר שבדרום ניו-זילנד לפני פחות משבוע. "ראיתי את החדשות בבוקר ולא הצלחתי להשיג אותה".
רק לאחר ארבע שעות של חרדה, קיבלו בני משפחת אשכנזי סימן חיים
בדמות SMS מבתם: "לא לדאוג אני בסדר", כתבה הבת. בשיחה שערכה עמם מאוחר יותר סיפרה הבת כי ניצלה בנס. "בדיוק קנינו רכב, נכנסו לעשות ביטוח ושיצאו ונעמדו באמצע הכביש, האדמה פשוט פערה את פיה. בניין הקתדרלה קרס מול הפנים שלנו, וסחבנו אחד את השני לשטח הפתוח" סיפרה ספיר להוריה. "נלחצו נורא, אנשים נהגו בטירוף בין השברים בכביש, פחדנו שידרסו אותם. לא נתנו לנו לצאת אך נמלטו מהעיר לבסוף, עד עכשיו הרגליים רועדות לי, לא ידענו מה קורה".
לפנייה לכתב/ת 
