שתף קטע נבחר
 

האזינו: שירם של דויד גרוסמן ויהודה פוליקר

הסופר דויד גרוסמן מקדיש את שירו "קצר פה כל כך האביב" לבנו אורי, שנהרג בלבנון. "זה שיר על מלאות החיים", אומר גרוסמן על השיר, שהלחין ומבצע פוליקר, ומוסיף: "יש ביהודה שילוב חזק ונוגע ללב של כאב ושמחת חיים". בואו לשמוע

ב-13 באוגוסט 2006, התפרסמה ב-ynet הידעה הנוראית הבאה: "סמ"ר אורי גרוסמן, בן 20 ממבשרת ציון, נהרג בשבת באחד מימי הקרבות הקשים בדרום לבנון, לאחר שהטנק בו היה ספג פגיעה מטיל נ"ט בחירבת כסיף. יומיים קודם לכן, במסיבת עיתונאים שכינס, הפציר אביו הסופר דויד גרוסמן, יחד עם סופרים נוספים, בממשלת ישראל לפעול להפסקת אש. משפחת גרוסמן הסתגרה בביתה מרגע שקיבלה את הבשורה המרה על דבר נפילתו של הבן אורי בשעות הבוקר".

היום (ד'), כארבע שנים לאחר שנהרג אורי גרוסמן במלחמת לבנון השנייה, מפרסם אביו הסופר את השיר "קצר פה כל כך האביב", המוקדש לבן שנפל. "קצר וחטוף ושובר את הלב, לחשוב שהוא תכף ידעך, מבטו רק נפקח, אך התחיל ללבלב - רק ניתן לי ותכף נלקח", כתב גרוסמן.

 

את הטקסט המצמרר הגיש גרוסמן ליהודה פוליקר, שהלחין וביצע את השיר, ועכשיו תוכלו להאזין ליצירה. "בעיני, זה שיר על מלאות החיים", כתב גרוסמן בהודעה לעיתונות, "על הצמיחה והלבלוב שבהם ועל האובדן. פניתי ליהודה מפני שיש בו, בקולו ובאישיות שלו שילוב חזק ונוגע ללב של כאב ושמחת חיים".

 

פוליקר הוסיף: "התרגשתי מאוד שדויד פנה אליי והפקיד בידיי את הטקסט. זה היה כבוד גדול מבחינתי וניגשתי למילים בתחושת אחריות גדולה. היה לי חשוב שהלחן יבליט את הטקסט המרגש ושלא ייווצר כאן שיר שכול טיפוסי נוסף. הלחן, המנוגד לטקסט, השיג תוצאה כנה ומרגשת בעיני".

 

קצר פה כל כך האביב / מילים: דויד גרוסמן, לחן: יהודה פוליקר

יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכול פּה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם -

איך שיופי יכול לרפּא!

 

נסער ומשולהב ומתיז

ניצוצות -

אך עוד רגע ייבּול ויצהיב

כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -

קצר פה כל כך האביב.

 

קצר וחטוף ושובר את הלב

לחשוב שהוא תכף ידעך

מבטו רק נפקח

אך הִתחיל ללבלב -

רק ניתן לי ותכף נלקח.

 

אביב עוּל-ימים וסוער

וסופו -

כבר כתוב בעלי ניצניו

אבל הוא מסתחרר

כפרפר במעופו

וכמוהו-נצחי בעיניו.

 

קצר וחטוף ושובר את הלב

לחשוב שהוא תכף ידעך

מבטו רק נפקח

אך התחיל ללבלב -

רק ניתן לי ותכף נלקח.

 

ואת ואני היודעים

ונורא הדבר שרק הוא לא -

עד כמה קצרים החיים,

החיים הקצרים שניתנו לו.

 

נדיב ונסער ומכאיב

קצר פה כל כך

האביב.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גרוסמן. הצמיחה והלבלוב
צילום: עידו ארז
פוליקר. תחושת אחריות גדולה
צילום: דן פרץ
לאתר ההטבות
מומלצים