ישראל מוחה: אנחנו תאבי דם בסדרה בריטית
הצעירה הלונדונית ארין עוזרת להבריח נשק במנהרות בעזה, איתי טיראן מגלם חייל ששירת בחברון והתפכח והישראלים מבלים את רוב זמנם בבריכה. מיני-סדרה בריטית הכעיסה את היהודים ואת דובר השגרירות: "עשו לנו דמוניזציה". צפו
סדרת הטלוויזיה הטורקית על המרמרה פתחה את הדרך, ועכשיו גם בבריטניה יצרו סדרה המנגחת את צה"ל ומדינת ישראל. "קטגוריה חדשה של עוינות כלפי ישראל", כינה נספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון את "ההבטחה", מיני-סדרה ששידורה הסתיים לפני שבוע וחצי, אבל המבקרים בבריטניה היללו: "זו הדרמה הטובה ביותר של השנה".
גיבורת המיני-סדרה בת 4 הפרקים היא ארין, צעירה בריטית שטסה לישראל לקראת גיוסה של חברתה הישראלית לצה"ל. לפני הגעתה, היא התוודעה ליומן שכתב סבה הגוסס. בשנות הארבעים הוא היה שותף לְהצלת יהודים ממחנה המוות ברגן בלזן, ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה נשלח לארץ ישראל בשירות הוד מלכותו.
בישראל מתחילה הצעירה הלונדונית לחפש ברחבי השטחים את מוחמד - החבר של סבה, ערבי שהגיש שתייה חמה לבריטים בבסיסם. היא עושה זאת בליווי אחיה של החברה הישראלית המתגייסת וחברו, תושב מזרח-ירושלים, הנמנה עם ארגון גדודי חללי אל-אקצה. היא מסייעת לפלסטינים להבריח נשק לרצועת עזה במנהרה, בדומה לסבה שסייע לערבים בימי המנדט.
במהלך הסדרה כולה מתרחשת השוואה בין פעילות צה"ל ביהודה ושומרון, בין פעולות המחתרות נגד הבריטים והלחימה מול הערבים לפני קום המדינה ובין וזיכרונות הסב מברגן-בלזן.
מיליון ו-800 אלף איש צפו בפרק הראשון של הסדרה בערוץ 4 הבריטי, רבים אחרים צפו בשלושת הפרקים הבאים. במאי הסדרה הוא פיטר קוזמינסקי, שסבו הינו יהודי ממוצא פולני, וסבתו אוסטרית שברחה מאימת הנאצים. אחד השחקנים המככבים בה הוא איתי טיראן, שמגלם חייל ישראלי ששירת בחברון ו"התפכח". קוזמינסקי סיפר כי קיבל את ההשראה לדמותו אחרי שקרא "עדויות של חיילים ישראלים בארגון שוברים שתיקה".
גונבים מבית של מחבל - ומפוצצים
הסדרה, שצולמה ברובה בישראל, עוררה סערה בקרב רבים מיהודי בריטניה, וגם בקרב נספח העיתונות אמיר אופק. לעיתון היהודי-בריטי "ג'ואיש כרוניקל" אמר אופק כי ישראל מוצגת בסדרה כמחרחרת ריב ומדון. אופק הצטרף לביקורת שגורסת כי בסדרה הבריטית מופנים עיקר החיצים כלפי חיילי צה"ל והם מוצגים כתאבי דם, שלא מהססים לגנוב מבית של מחבל, לפני שיפוצצו אותו. הפלסטינים, מנגד, הם לרוב קורבנות חסרי ישע, כהקבלה למצבם מול הכוחות היהודים עם קום המדינה.
איתי טיראן ב"ההבטחה". ההשראה: משוברים שתיקה
אופק מספר כי הדמויות היהודיות המרכזיות מוצגות ככאלו ששיקרו זה לזה, ולא ניתן לסמוך עליהם: "הסדרה היא ניסיון ליצור דמוניזציה של הישראלים". הדיפלומט ביקר גם את התמונות שמציגות משפחות ישראליות כעשירות שמבלות את רוב זמנן בבריכות שחייה. "זה לא מייצג את החברה הישראלית", אמר וציין כי במשך שהותו באנגליה לא קיבל כמות כה רבה של תלונות, כמו בעקבות שידור "ההבטחה"
"כששאלתי אנשים אם הם ראו את כל הפרקים, הם השיבו שהם ויתרו כי זה היה כל כך מרגיז", אמר אופק. לדבריו, "הסדרה משתמשת בכל כלי אפשרי, במיוחד כלים חזותיים - כדי לערער את נקודת המבט הישראלית. במהלך הקריירה בת 15 השנים שלי מעולם לא ראיתי דבר כזה בתקשורת המערבית. אני בעד חירות אמנותית, אך עם זאת אני מרגיש שזו הסדרה הגרועה ביותר שראיתי מבחינה זו".
פרט לנספח העיתונות, גם ארגונים יהודיים-בריטים התלוננו על המיני-סדרה. ההיסטוריון האנגלי דיויד ססרני טען כי "ההבטחה" לא הדגישה את "המניעים הגיאו-פוליטיים האנוכיים" מאחורי המדיניות הבריטית: "קוזמינסקי הפך את הבריטים, שהיו האדריכלים העיקריים לטרגדיה הפלסטינית, לקורבנותיה העיקריים. למעשה הוא הפך קונפליקט ובו שלושה צדדים להתלהמות חד צדדית". מנגד, בעיתוני בריטניה רבים שיבחו את "ההבטחה". "זו הדרמה הטובה של השנה", קבע אחד המבקרים בטיימס.
ד"ר נדיר צור, המתמחה בפסיכולוגיה פוליטית, סבור כי הסדרה תחזק את דעותיהם של מי שכבר מוקדם יותר הזדהו עם העמדה הפלסטינית. לדעתו, למוצא של הבמאי וכמה מהשחקנים אין השפעה על עמדות הצופים.
לפנייה לכתב/ת 
