פרטיות OUT, ביחד IN - בית ללא מחיצות בת"א

הדירה של משפחת מלכי, שונה מאוד מיתר הדירות ברחוב השקט והתל אביבי בו היא נמצאת. החלונות הבלגיים עם המסגרת השחורה מוקפים בצמחייה ענפה ומושכים את תשומת לבם של מי שעוברים ברחוב. "לא פעם, תיירים שמסיירים באזור בעקבות בנייני הבאוהאוס, נעצרים ליד הדירה שלנו ומצלמים", מספרים הדיירים, אורנה ואיל מלכי.

‏ (צילום: אלעד גונן, זאב ביץ)

1

2

3

4

5

6

7

הדירה, שמשתרעת על 110 מ"ר ושעיצובה מדמה לופט, מצטיינת בסגנון ייחודי. בני הזוג מאושרים מקרבת הבית אל הים, מכיוון שאיל הוא גולש שרוף. בכלל, העיקר עבורם הוא המיקום: כשבא להם לשתות הם יורדים לבר הסמוך, כשמתחשק לראות סרט הם קופצים לכיכר, וגם את תאוות השופינג הם יכולים להשביע בקלות. הזוג וילדיהם הג'ינג'ים, נושמים וחי את הסצנה התל אביבית מאז ומתמיד.

אורנה: "המחיר האטרקטיבי, הגודל שלה, החנייה והמיקום - רחוב שקט במרכז תל אביב. על שני דברים אחרים שהיו חשובים לנו נאלצנו לוותר - גובה הדירה והנוף. בדירה הקודמת היה לנו נוף של ים כחול, אך בזו הנוף הוא של רחוב תל אביבי סטנדרטי עם בתי שכנים בעורף ובצד.

"בדייט הראשון שלי עם הדירה לא התרשמתי מהפוטנציאל הטמון בה. הדירה, שתוכננה בשנות ה-30 של המאה שעברה למגורים, עברה שני גלגולים נוספים. בשנות ה-60 היא שימשה כמכולת ובשנים האחרונות שכן בה מועדון לקשישים יוצאי אירופה. 

"מה שאנחנו קיבלנו לידינו, היה אולם ענק פתוח וללא מחיצות, עם הנמכות תקרה משרדיות בהן נקבעו יותר מדי פלורוסנטים. על הרצפה הודבק שטיח משרדי מקיר לקיר ובאגף האחורי שני חדרי משרד ושירותים. הבית נראה חשוך ומדכא ולמען האמת, הדבר היחיד שמצא חן בעיניי היה פסנתר ענק שהושאר על במה מעופשת, שמטרתו הייתה הנעמתם זמנם של הקשישים".

"איל, שעוסק בנדל"ן, אמר שהמחיר המבוקש הוא מחיר מציאה ושהגודל כן קובע. הוא הבטיח לי שלא נצטער, אז קנינו".

"הסתייענו באדריכל דקל גודוביץ, שהוא חבר ילדות של איל עוד מימי גן הילדים של הגננת אורה, שנמצא עד היום ממש מעבר לפינה. דקל עזר לנו לממש את הפוטנציאל ולפתור בעיות על המקום, את השרטוטים ואת הסקיצות הוא ביצע על הקירות והוא הבטיח לנו שהדירה הזו עוד תהיה בונבוניירה בסגנון של לופט ניו יורקי, ולא אכזב. נפגשנו איתו כמה פעמים ובכל פעם התקדמנו קצת. הוא תרגם את החזון העיצובי שלנו לשפה אדריכלית מסודרת. תפקדנו כמשולש, שכל צלע בו תומכת באחרות.

"דקל חילק את הדירה לשני חללים מרכזיים. בתחילה חשבנו למקם את אגפי השינה והשירותים בחזית הפונה לרחוב ואת האזור הציבורי מאחור, ואז הוחלט שלמען הפרטיות והשמירה על המראה, הלופט - שהוא מרכז הפעילות המשפחתית, צריך להיות בחזית, וחדרי השינה מאחור. בחלק העורפי, שגודלו 50 מ"ר, יש שני חדרי שינה קטנים, גלריה בחדר הילדים, בוידם ענק, שירותי אורחים וחדר אמבטיה. החדרים מיועדים לשינה בלבד, כי אנחנו משפחה של ביחד, ולא רוצים איים פרטיים עם פלזמות אישיות".

"בחרנו בדירה שאין בה הרבה קירות כי אנחנו משחקים כדורגל בבית, מתנדנדים בנדנדה בסלון, קולעים לסל וגולשים על סקייטבורד. זה פשוט מתאים לאורח החיים שלנו. דקל גם תכנן לילדים הפתעה - גלריה קטנה והרפתקנית בחדר שלהם, שזוכה לפופולריות רבה".

"כדי שתהיה אפשרות להוסיף בעתיד חדר בלי צורך בשיפוץ, עם סגירת פשוטה וקלה. נכון להיום החלל שמאחורי המטבח משמש כעוד מקום משחקים לילדים וגם לאחסון".

"איל שימש כקבלן בעצמו ובכך חסך לנו המון כסף. השיפוץ לכשעצמו היה מסכת של גילויים, ששינו מדי פעם את התכניות הראשונות. כך לדוגמה, כשהסרנו את הנמכות התקרה גילינו גובה של שלושה מטרים וחצי, שכבות של ריצוף ותקרות מצוירות, שאחת מהן השארנו. השיפוץ היה תהליך של גילוי. פתחנו פתחים מקוריים של חלונות שנסגרו, עמודי תמיכה הפכו לנישות, ויצרנו חללי אחסון ואגף מגורים חדש יש מאין".

"הניסיון למצוא פתרון מקורי וזול לכל גחמת עיצוב. במהלך השיפוץ התאהבנו בכל מיני פריטים וחללים שיצרנו, וניסינו ליצור ניגוד ושילוב בין חלל לופטי קר עם משטח בטון ומשטח עבודה מנירוסטה, לבין פריטים חמימים ורומנטיים. כשרציתי אמבטיה נסיכותית עם שיש קררה ומראה ונציאנית, שתהיה בה תחושה של חמאם טורקי בניחוח אירופאי, מצאנו את עצמנו משוטטים אצל בוני מצבות בבתי קברות, שם המחיר זול בשליש. הלבשנו את חדר האמבטיה בשיש המיוחד הזה ורק חצי שנה מאוחר יותר מצאנו בשוק הפשפשים מראה ונציאנית אותנטית משנת 1920".

"הגובה של התקרה גרם לי לחשוב איפה אתלה את נדנדת הצמיג שלי. עוד לפני שחשבתי איך ייראה המטבח, איל ואני בחרנו את הצמיג בגודל הנכון והתאמנו לו את שאר האביזרים שהפכו אותו לנדנדה".

"הפינה שדקל תכנן עבור הקפה של הבוקר. זו פינה ירוקה עם חלונות פרופיל בלגי וצמחייה שקיבלנו במתנה מחנה השכנה ממול. הגנן שלה עיצב לנו צמחייה ששומרת על פרטיותנו ומוסיפה לנוף של חנה. בפינת הקפה אנחנו מרגישים כאילו אנחנו נמצאים בחיק הטבע והוספנו לה שולחן, שלידו אנחנו נוהגים לשבת כולנו לארוחת הבוקר של שבת".

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"